מסלולי הליכה בהר הגבוה בסיני

מעודכן ליולי 2023.

הכותבת, רויטל בר יוסף, שהתה והדריכה בשנות ה-70 בצוות "צוקי דוד" בבית ספר שדה שהיה ממוקם בפתחו של ואדי אל ארבעין באזור סנטה קתרינה. הקשר שלה ושל חבריה אל המקום וההיכרות המעמיקה עם שביליו ותושביו הבדואים, רק התחזקו עם השנים, לאחר החזרת סיני לידי מצרים.

הכפר הבדואי "אל מלגה" בו מתגוררים מאות בשנים בני שבט הג׳בלייה ואאולד סעיד שוכן בקרבת הר סיני, מקום עלייה לרגל לדורות של צליינים, ונזירים הבאים להתבודד. כוכי התבודדות, הקפלות והמנזרים הקטנים המפוזרים בהרים מספרים על הפריחה שהביאה הקדושה למקום בכל התקופות. הפסגות הגבוהות והמסלע המיוחד מגרניט אדום, יצרו מיקרו אקלים שאיפשר באמצע המדבר, לשמור על רצף של חיים מהתקופה הביזנטית, בה בנה יוסטיניאנוס את מנזר סנטה קתרינה, ועד היום.

מבט ממעלה אבו ג'יפה אל הכפר אל מילגה, שבקרוב יהפוך ל"העיר סנטה קתרינה" (צילמה רויטל בר יוסף)

במקום נבנית בימים אלה עיר מצרית חדשה – ״העיר סנטה קתרינה", והאזור כולו נראה כמו סדום ועמורה, לפחות לשנתיים הקרובות עד לסיום התשתיות. החוויה האמיתית מתחילה אם כן כשמטפסים ללב ההר הגבוה, שם כל טרדות הציוויליזציה מתפוגגות לנוכח השקט, השמיים הכחולים, הפשטות של הטבע, פסגות הגרניט הדרמטיות, ופסלי הטבע החרותים בהם.

בוסתן בואדי טלאח (צילמה רויטל בר יוסף)

כללים לא כתובים לטיול בהר הגבוה

התמסרו מתוך שוויון וכבוד לבדואים הדלילים, ולמגמלים הדואגים לציוד, שיובילו אתכם בבטחה בשבילים. כבדו אותם ואת אורח חייהם, שמרו על הניקיון בבוסתנים, בשבילים ובשטחים הפתוחים, וקחו את האשפה אתכם עד לחזרתכם לכפר. שקט והליכה בצניעות יאפשרו חיבור מתוך התחשבות בעוצמת הנוף ורחשיו.

שלוש אופציות טיול:

1. הגעה לאזור סנטה עם ערב, לינה בכפר הבדואי, ולמחרת בבוקר לעלות להרים למספר ימים. זוהי אופציה נוחה למי שמגיע ביום אחד מצפון הארץ, או למי שנהנה בבוקר בחוף המפרץ. את הערב מקדישים להתארגן על כל הלוגיסטיקה וקניית האוכל ולמחרת בבוקר, מוקדם, עולים להרים, בשעה קרירה ומוצלת. בכפר ובמנזר קיימים מספר מקומות לינה נעימים.
2. הגעה לסנטה לקראת צהריים מאוחרות, ועליה באותו יום ללינה באחד מהבוסתנים בהרים. (זוהי האפשרות המועדפת עלי!). נפגשים עם הדליל והמגמלים שתואמו עמם הפרטים מראש בווטסאפ, מתארגנים במכולת המקומית על מצרכי מזון, (המבחר גדול וזול) ויוצאים להרים. יש לזכור כי לא מומלץ ללכת בחושך בהר הגבוה… בקיץ מחשיך בשעה 19:30 ובחורף כבר בשעה 16:30.
3. לאלה מביננו שמעדיפים טיולי "כוכב" מהכפר, זו אופציה, אבל לא ממש מומלצת כרגע בגלל תנופת הבנייה, וחסימת הדרכים והשבילים; אולי בשיא החורף כשקר מאוד בהרים היא עדיפה:

טיולי יום קצרים

• מסלול אחה"צ קצר יחסית קל ויפהפה מהכפר: מנקב קוויז אל "המעין המטפטף" משם ל"דיר רהב" (מנזר הנזיר) בואדי טלעה קטן, וחזרה לכפר דרך מעלה נקב רהב (שעתיים הליכה).
• מנזר סנטה קתרינה – מהמנזרים היוונים-אורתודוכסים היפים בעולם, עם אוסף האיקונות וכתבי העתיק העתיקים ביותר (פתוח לביקורים רק בבוקר). ממנו ניתן לצאת למסלול אחד בלבד – לג'בל מוסה, בהליכה בשביל הרחב, או ברכיבה על גמל ודליל מקומי (מסלול של שעה וחצי הליכה לכל כיוון).
• "הרפתקאות בואדי טלעה קטן" – מסלול נפלא לילדים. מתחילים מהכפר בעלייה באבו ג'יפה עד למלכודת הנמרים העתיקה, משם לואדי טלעה קטן המשובץ בבולדרים ענקיים, מאתרים את ה"חורמה", משתחלים דרכה, וממשיכים עד ל"דיר רהב" (מנזר הנזיר), שריד לתקופת פריחת הנזירות באזור. ב"מעיין המטפטף", אחת מפינות החמד באזור, עוצרים לתה, ומסיימים או בואדי טלאח (נחל השיזף) במעלה נקב אבו סילא לכפרון באותו שם (מחייב הקפצה של רכב לכפר), או בדרך קצרה יותר דרך במעלה נקב קוויז לכפר. (4-5 שעות הליכה ומנוחה).

טיולי יום למיטיבי לכת

• יום בדגש נזירות ב"ג'בל צפצפה" – דרך השריג' העליון בעלייה מאומצת מגיעים לפארש פרעה ומשם מתחברים לדרך הנזירית העולה לצפצפה. השיטוט בין העמקים הפנימיים של הצפצפה, הקפלות וכוכי ההתבודדות, מאפשר תחושה רוחנית וחיבור למוטיבציה שהביאה את עולי הרגל והנזירים לאזור. ניתן לעלות לראס צפצפה (2168 מ') ממנו נשקף נוף מרהיב. בקפלת אליהו עוצרים לתה, ומשם מתחילה העליה במדרגות לג'בל מוסה. החזרה היא דרך הפריעה לשריג' כי ואדי אל ארבעין סגור. (7 שעות הליכה ומנוחה).

חסיין הדליל בג'בל צפצפה (צילמה לינור אלנבלום)

• אל ג'בל עבאס בשא (2310 מ') – זכתה סנטה קתרינה ששמעה יצא למרחוק כששלטו בני מחמד עלי הממלוכים במצריים. היה זה עבאס בשא שהחליט לבנות לו ארמון על פסגת אחד ההרים ודרך שתוביל את כרכרתו ממפרץ סואץ. מפעל ענק זה נפסק באמצע בשל מותו הפתאומי בשנת 1854. מסלול ההליכה מתחיל בכפר בעלייה בנקב אבו ג'יפא, לואדי טובוג, ומואדי זוואתין לאוכף ולפסגת ג'בל עבאס בשא, מן היפות שבתצפיות הרי דרום סיני. מהאוכף יורדים לואדי טיניה, משתכשכים במוית חרזה בואדי שג גדול, ויורדים בו עד מפגש ואדי טלאח ונקב אבו סילא לפגישה עם רכב שיחזיר אתכם לכפר (7 שעות).

המלצות לטרקים ארוכים של מספר ימים

טרק לפסגות הגבוהות של ההר הגבוה: 4 ימים – 3 לילות

היום הראשון: מואדי שריג' לדיר אל ארבעין

מגיעים מהגבול בצהריים לסנטה, מתארגנים ועולים בואדי שריג׳ עליה רצינית של כ-250 – 300 מ׳ לגובה 1900 מ', כשעה של טיפוס (בקיץ בשעה 16:00 עדיין השביל כולו בשמש… בחורף מומלץ להתחיל את העלייה בשעה 14:00 כדי לסיים לפני החושך).  למעלה, בפארש פריעה, מהעמקים היפים החבויים בהרים, ניתן לצפות לעבר פסגת ג'בל מוסה המתנשאת, כשהבולדרים הענקיים מסביב יוצרים מעין גן פסלים. בהמשך יורדים לגובה 1700 מ' לבוסתן של רמדאן בואדי אל ארבעין ללינה. בבוסתן יש מתחמי שינה בסוכות, שלושה חדרים בנויים לימי קור, מזרנים, שמיכות, מרבדים, גז במטבח, שני כדי מים קרים. בית שימוש אחד (חור בקצה הבוסתן) ומקלחת מאולתרת אחת.
זמן הליכה: כ-3 שעות הליכה עם עצירות.

היום השני: אל ג'בל צ'פצ'פה וג'בל מוסה

מצטיידים בבוסתן בבוקר בפתירים טריים ויוצאים מוקדם לדרך. עולים בעלייה מתונה בנויה על ידי נזירים קדומים לג׳בל צפצפה, כ-200-300 מ' גובה,  לסיור בין הקפלות, וזו "הנעלמת", משלבים עליה לתצפית מראס צפצפה (2168מ'), ומשם בשבילים הבנויים לקפלת אליהו לפיקניק צהריים. מעל לפארש אליהו ניצב ג׳בל מוסה (שהיה בעידן הגיאולוגי הקדום לוע הר געש) ומי שמעוניין מוזמן לטפס אליו במדרגות עד לפסגה – חצי שעה עליה מאומצת לגובה 2,300 מ'. חוזרים מההר בירידה ללינה בבוסתן של רמאדן בואדי אל ארבעין.
זמן הליכה 6-7 שעות עם מנוחות.

היום השלישי: אל ג'בל קתרינה וג'בל אחמר

בוסתן רמאדן בדיר אל ארבעין (צילמה: רויטל בר יוסף)

פותחים את הבוקר באריזת הציוד על הגמלים ועולים במעלה שאג מוסה בשביל סללום חכם המוביל לאוכף בין ג׳בל קתרינה לג׳בל אחמר. אם עולים בקצב אחיד, מגיעים לאוכף בטווח של שעה מאומצת. משם עליה נוספת בדרך לא דרך לפסגת הגרניט המהממת של ג׳בל אחמר לתצפית ומנוחה, או (למיטיבי לכת מאוד) ניתן לשלב את שתי הפסגות ג'בל קתרינה (2642 מ') וג'בל אחמר (2318 מ'). פסגת ג'בל אחמר על משטחי הסלע שלה, היא האהובה עלי ביותר בהר הגבוה… הרבה חוויות עם קבוצות מטיילים… הירידה מההר היא בתוך ואדי אחמר הפראי, עד למפגש ואדיות עם ואדי ע'זנה. ומשם לואדי זוואתין, שם לבחירתכם מספר בוסתנים ללינה.
זמן הליכה: 7 שעות עם מנוחות.

היום הרביעי: אל ג'בל עבאס בשא או לואדי טלעה קטן (ניתן לבחור בין יום טיול מלא לחצי)

יום הליכה מלא: עלייה לג'בל עבאס באשא (2310 מ') לתצפית מהמרהיבות בסיני, משרידי ארמון המלך הממלוכי. מהפסגה יורדים  חזרה לאוכף, ממשיכים לואדי טיניה עד לברכת המיים בואדי שג גדול. לאחר מנוחה ופיקניק לצד הבריכה, שהיא פנינה מיוחדת בהר הגבוה, יורדים בואדי שג גדול התלול לעבר מפגש עם ואדי טלאח, שם משתרע בוסתן דר' אחמד המפורסם בגידול צמחי מרפא. שתי דרכים אפשריות מכאן: לעלות באופן מתון בואדי טלאח אל נקב קוויז, ומשם אל הכפר בשעתיים וחצי הליכה, או (עדיף בעיני) עליה מאומצת קצרה של חצי שעה במעלה נקב אבו סילא אל כפרון קטן בשם אבו סילא, שם ימתין הרכב.

זמן הליכה עד אבו סילא: 6-7 שעות עם מנוחות.

חצי יום טיול: ל"סיבוב ואדיות", דרך מפלוני ואדי שג קטן (חרזת א-שג) לואדי טובוג הקניוני שמלא בבוסתנים (לא לפספס את עץ התות הגדול), ומשם לבולדרים של ואדי טלעה קטן, לדיר רהב המבוצר, או בכינויו מנזר הנזיר, על שמו של יוחנן קלימכוס מחשובי נזירי סיני. עוקפים את הבוסתן עם כרם הזיתים הגדול ומשם ל"מעיין המטפטף", פינת חמד חבויה ושערות שולמית מציצות ממחילות בין הסלעים. נפרדים מהמעיין המטפטף, מתחברים לואדי טלאח מהואדיות המרכזיים בהר הגבוה, עולים לשביל נקב קוויז לתצפית יפה מהאוכף, מתרשמים מקו השבר שראשיתו בואדי אל ארבעין, המשכו במרכז בקעת א-רבה בה יושב הכפר הבדואי, וסופו בקצה ואדי טלאח. הרכב ימתין בשולי הכפר.

זמן הליכה: 4 שעות עם מנוחות.

גבים בואדי שג גדול (צילם מורדי פרקש)

טרק לג'בל באב ולגלת אל אזרק (הבריכה הכחולה) 5 ימים – 4  לילות:

היום הראשון: עלייה והתמקמות בוואדי ג'יבל

מתחילים בכפר בשעות אחה"צ, מטפסים במעלה אבו ג'יפא, מנוחה באוכף ליד מלכודת הנמרים ההיסטורית (עקבות אחרונות לנמר נראו על ידי המושל הבריטי ג'רוויס בשנת 1926) ומשם לואדי הקניוני טובוג, לחפש את עץ התות העתיק למנוחה ותה, ומשם במעלה ואדי זוואתין לנקב ג׳יבל שיוביל אתכם למפגש עם ואדי בולע ללינה בוסתן של חסין סאלח, מתחת לג'בל אם לוז המרשים בכיפת הגרניט שלו.
משך ההליכה כ-3 שעות.

היום השני: מוקדש לפסגות ועמקי ג'בל באב:

משלבים עליה לפסגות ההר ביניהן ג'בל אבו גסבה (2205 מ') או פסגת ראס אבו עלדה (2165), מהן נשקף נוף פראי, חרוץ ואדיות עמוקים ופסגות הרים. לאחר שיטוט בין השרידים הביזנטיים בפארש עין נג'ילה, המעין היחיד על ההר, לא מפספסים עליה מערבה לתצפית מיוחדת מיתולוגית, פתח בחומת הגרניט – "באב אל דוניה" (שער העולם), מהתצפיות היפות ביותר בסיני, לעבר ג'בל סרבל, פסגות "הדייק הטבעתי" המכתר את הרי הגרניט, מפרץ סואץ ועוד. יש מספר אפשרויות לירידה מעין נג'ילה, התייעצו עם הדליל. מנקב בחרייה יש ירידה תלולה לפארש רומנה ללינה.
משך ההליכה והמנוחה: יום שלם.

ביום השלישי: גלת אל אזרק

יורדים כשעתיים בואדי טלעה גדול המפורסם אל נקיק הפטל, משם לבריכה הכחולה, גלת אל אזרק, סדרת ברכות ענק צלולות ומשטחי סלע. מטפסים מהבריכה מזרחה בנקב אם סילה התלול – לפארש הגדול מעל, גן פסלים ענק, וממנו לעבר ואדי אבו טויטה (התות) ללינה בבוסתן של שוב (SHOB) במפגש ואדי טיניה ואדי סגר – מקום לינה מוסדר עם שירותים, ובריכה לרחצה..
6 שעות הליכה ומנוחה.

עין נג'ילה בג'בל באב בחורף (צילמה תמר שק)

ביום הרביעי: לג'בל עבאס בשא:

מוואדי אבו טויטה מתחברים לאחד מהקניונים המפתיעים בהר הגבוה בואדי סגר (נחל העייט), משם לואדי טיניה, משתכשכים בבריכת אל חרזה במפגש טיניה-שאג, ועולים בעלייה מתונה וארוכה בואדי טיניה לאוכף ג'בל עבאס בשא, ממנו עלייה קצרה לתצפית המרהיבה משרידי הארמון של המלך הממלוכי בגובה 2310 מ'. לינה בבוסתני ואדי זוואתין, או אצל רועת הצאן עמרייה.
כ-7 שעות הליכה ומנוחה.

ביום החמישי: "סיבוב ואדיות ובוסתנים"

ירידה דרך ואדי שג קטן על גבי ומשטחי הסלע שבו, המשך בואדי טובוג בו הלכנו ביום הראשון ופנייה לואדי טלעה קטן שבכל פינה בו ממתינה הפתעה אתגרית חדשה. מנווטים בינות הבולדרים הענקיים ל"חורמה" משתחלים דרכה ומשם ל"דיר רהב" (מנזר הנזיר) על שם יוחנן קלימכוס שהיה מהנזירים המפורסמים בסיני בתקופה הביזנטית. הדרך חזרה לכפר עוברת דרך "המעיין המטפטף", פנינת חובה, ומתחברים לנקב קוויז שבמפגש ואדי טלאח, ממנו עולים חזרה אל הכפר.
4 שעות הליכה.

(טרק זה של 5 ימים ניתן לשנות בכל מיני וריאציות. למשל ביום הראשון לעלות מאבו ג'יפא עד לבוסתני הזוואתין. ביום השני לעלות לג'בל עבאס בשא, לרדת  לעבר ואדי טיניה, ואדי סגר, ללינה באבו טוויטה. ביום השלישי לרדת לגלת אל אזרק בואדי טלעה גדול וללון בפארש רומנה. ביום הרביעי לעלות לג'בל באב ולישון בחזרה בואדי בולע. ביום החמישי חזרה לכפר דרך סיבוב ואדיות, כמו באופציה שלעיל.).

מפת תרשים של האזור:

מפת תרשים ההר הגבוה

מושגים חשובים בערבית:

דיר: מנזר. כניסה: קפלה, כנסייה. כרם: בוסתן. מויה: מים. סיד: מפל. נקב, סיכה, טריק: דרך, שביל, מעלה. סיל: שפך נחל. פארש: בקעה, עמק מוקף הרים. ג'בל: הר (ברבים ג'יבל). שרפה: אוכף. סוואח: מטיילים. דליל: מדריך בדואי. שגיף: נקיק צר. חרזה: ברכת מים. בירכה: גב מים. תין: עץ תאנה. טופאח: עץ תפוח. ד'יב: זאב. נימר: נמר. קאסר: ארמון. רוג'ום: גל אבנים. חג'ר: אבן, סלע. ראס: פסגה. ביר: באר. עין: מעיין.

הבוסתנים

הבוסתנים  הם בתי הקיץ של המשפחות הבדואיות, שם, בעבודת כפיים הם משקיעים כל השנה בגידול ירקות ועצים נשירים מניבי פרי. במספר בוסתנים נערכו הבדואים ובמו ידיהם ארגנו תנאים בסיסיים לקליטת מטיילים: סוכות, חדרי אבן ללינה בחורף, מזרונים, שמיכות, בלון גז לבישול, צינור לרחצה ובור לבית שימוש שדה. הניקיון תלוי בנו, אנא, אנא, היו ערניים ומתחשבים!

בכל פעם שאני מגיעה לסנטה אני בוחרת בבוסתן אחד כמרכז, לפעמים בשניים. אהובים עלי במיוחד הבוסתנים של עודה בשג הקטן, לצד בריכות טבעיות ומשטחי סלע, או של חסין סאלח בואדי בולע תחת קירות ג'בל לוז שמעל. בוסתן חדש ומושקע מאוד, עם נוף עוצר נשימה, נמצא בואדי טלאח בסמוך לבוסתן המפורסם של דר' אחמד. אם במקרה זכיתם לפגוש בדוקטור, תכירו בדואי ששמעו יצא למרחוק בגידול צמחי מרפא.

זריחה בואדי טלאח (צילמה רויטל בר יוסף)

מידע שימושי

שני מרכזי יציאה לטיולים באזור סנטה קטרינה:

"שייח מוסה" ו"פוקס קמפ" – לשניהם יש ניסיון רב בהתארגנות  ויציאה לשטח. משאירים אצלם את הדרכונים וכל ציוד שלא זקוקים לו בהרים,  מתייעצים שם עם הדליל על מסלולי ההליכה, בוסתני הלינה, מתארגנים על מזון למספר הימים המתוכנן, וביחד עם הדליל יוצאים לדרך. אחריכם יצאו המגמלים עם הציוד ישירות למקום הלינה.

* מתחם "שיח מוסא "ממוקם בתוך הכפר ונקרא גם "בדואין קמפ גסטהאוס" Bedouin Camp and Guesthouse, ניתן לתקשר איתם בטלפון ובמייל:

010-6413575 (002) או or (002) 010-6880820

Website: http://sheikmousa.com

Email: sheikmousa@yahoo.com

* מתחם "פוקס קמפ" – מנהל פארג', בסיוע חמדי – Fox Camp – בטלפון: 20-100-389-7416+

מומלץ לתקשר אתם דרך הוואטצאפ – נסו בכתיבה באנגלית ואם לא הולך, שלחו הודעה קולית.

מספר מדריכים בדואים מנוסים מארגנים עצמאית טיולים ואין בכך כל בעיה, בדרך כלל הם מחוברים ללוגיסטיקה של פוקס או לשייח מוסה.

מפת הכפר (מלגה) בסנטה קתרינה. סמנו לכם את שני מרכזי היציאה לטיולים: פוקס קמפ (21) ושייח מוסה (08).

הצוות המלווה בטיול

הצוות מורכב מבדואים מקומיים משבט הג'בלייה או אאולד סעיד שאזור ההר הגבוה הוא ביתם, מרחב הרעייה של עדריהם, ואליו הם קשורים בעבותות של מסורת ארוכת ימים. לרובם בתי אבן בכפר או בסביבתו, לחלקם בוסתנים בהרים לשם הם עולים עם המשפחה בחודשי הקיץ החמים "להתפנק" בצל העצים. נהוג לדבר אתם בנימוס, בקול רגוע, בפרגון לאורח החיים שבחרו, תוך כיבוד מנהגיהם. תמצאו שהם פתוחים ומעניין מאוד לשוחח וללמוד על זווית הראייה שלהם לכל המודרניזציה שמתרחשת מסביבם.

בוסתן "פוקס קמפ" בפתח "ואדי שרייג", בפאתי הכפר הבדואי. (צילמה רויטל בר יוסף)

עלויות:

התשלום מחושב בדרך כלל לפי יום עבודה עבור דליל, מגמל ועמלת ארגון – כ-650 לירות מצריות לכל אחד מהם, כלומר כ-1950 לירות מצריות ליום סה"כ (נכון ליולי 2023). מרכיב הגמל הוא אחד לארבעה מטיילים ליום, דליל אחד לכל הקבוצה ליום, וכך גם העמלה. ככל שהחבורה גדלה ניתן לחסוך במחיר לאדם. יש לקחת בחשבון תוספת לקניית המזון (מאוד זול), ותשלום ללינה בבוסתנים כ-100 לירות מצריות לאדם ללילה.

לאחרונה  החלו המארגנים לספק "חבילה" שלמה לאדם הכוללת הכל: הסעות לתחילת המסלול, דליל, גמל, ארוחות, מזרונים, שמיכות ללינה בבוסתנים. תבדקו אם משתלם לכם. מקובל להשאיר טיפ נדיב לאות הערכה בסוף הטיול.

מבט מגג דיר רהב אל ואדי טלעה קטן (רויטל בר יוסף)

מפות

מפת צילום לווין של האזור

מפת אתרים, תצפיות ובוסתנים בהר הגבוה:

המלצה חמה – סלימה ג'בלי

במישור א-רחה תוכלו לפגוש את סלימה ג'בלי, בדואית בעלת יוזמה וכישרון שבנתה רשת ובה מעל 400 בדואיות המשחזרות מלאכות יד עתיקות של שבטי סיני. סלימה מוכרת את עבודות היד בביתה והמבקרים מוזמנים לשבת בחצר הבית ולהתרשם.
אתר המיזם כאן

המיזם של סלימה בואדי א-רחה

בהנאה!

————–

מטרת הכתבה היא לפנות למתעניינים ולבוחרים לטייל עצמאית בהר הגבוה בסנטה קתרינה שבסיני, להצטרף לקהילה ששמה לה למטרה לשמר את האופי המיוחד של הטיילות באזור ייחודי זה. לאלה המעוניינים להתלבט, לשאול שאלות ולהתייעץ, מומלץ להצטרף לקבוצת הפייסבוק, שנפתחה ללא כל כוונה מסחרית, אלא אך ורק מתוך אהבה למקום ולתושביו ודאגה ואחריות לשימור רוח המקום לדורות הבאים.

קישור לקבוצת הפייסבוק

https://www.facebook.com/groups/987727508590843/announcements

חומרים שהוצאו לאור בבית ספר שדה צוקי דוד על אזור ההר הגבוה, השמורים באוסף הספרייה הלאומית:

https://www.cultureil.org/skn/e944684?nsid=2