פלאפל מועדף הוא כמעט כמו קבוצת כדורגל, סוג של אהבת ילדות נטולת תחליף. אחרת, אין דרך להסביר את העובדה שמסתובבים בינינו כל כך הרבה אנשים עם טעם טוב, שעדיין מסוגלים לטעון שהפלאפל הפינתי הלגמרי לא משהו הוא הכי טוב בארץ ועוד באחריות.
ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן. בימים בהם אנחנו שטופי פיתות דיזיין וחדורי אובססיית אוכל רחוב, יש משהו יפה בזה שהפלאפל עדיין כאן. האזור שנבחר לבדיקת מדד הכדור המטוגן הוא קינג ג'ורג' בתל אביב, ברווח שבין שוק הכרמל לכיכר מסריק. עד לפני כמעט עשור זה היה שוק בצלאל שסיפק במשך חמישים שנה את חוויית המלא כפי יכולתך, עם כדורים שהמוכר מקפיץ עד לגג של השכנים ושנחתו בשלום בתוך פיתה חמה. זה לא היה הפלאפל הכי טוב בעולם, אבל זו היתה חוויית פלאפל מעצבת עבור רבים.
אלא שגם בלי שום פלאפל בשוק בצלאל, שעדיין פעיל לגמרי לצד מתחם המגורים היוקרתי שהוקם על חורבות הכפי יכולתך ומגרש מכבי העתיק, המתחם עדיין רווי בדוכנים עם כבוד. הנה הם באים, מצפון לדרום.
הקוסם
הקוסם הוא קונצרן. באמת. יש דוכני פלאפל, ויש את היכל הקוסם רחב היריעה שמציע גם שווארמה וסביח ודג מרוקאי ועוד ועוד. אני נוטה שלא לסמוך על מקומות שמציעים גם וגם, אבל המקרה הזה שונה, ותמיד צריך לזכור שהכל התחיל כאן לפני כמעט עשרים שנה מפלאפל, והתפתח קשות מאז. תמיד נקי כאן, תמיד נחמד, תמיד נדיב. זה הצד הטוב. הצד שפחות? 22 שקלים למנה זה הרבה יותר מדי. גם בתל אביב 2020 מדובר במחיר מופרך לחלוטין. אבל לענקים חוקים משלהם, והתור האנושי המגוון לפני הקוסם הוא כבר חלק בלתי נפרד מקינג ג'ורג' פינת שלמה המלך, צמוד ל"חור בשחור" המיתולוגית בצדק. הפלאפל עצמו בסדר, בסדר גמור. פריך, חם, טרי, אבל שום דבר מסעיר ממש. מצד שני? תמיד יש על מי לסמוך ושמח ומשביע.
איפה? שלמה המלך 1 תל אביב
דוקטור סעדיה
שתי דקות הליכה מדיזנגוף סנטר ודקה וחצי מגן מאיר עומד פלאפל שמתקתק עבודה. מצב הצבירה הבלתי אינסטגרמי של המקום מזכיר לי את הפלאפל הירוק בבאר שבע, עוד בימים בהם היה פשוט בוטקה ירוק בעיר העתיקה. השמועות סיפרו על משהו יוצא דופן. החיים עצמם מגלים עוד פלאפל תקני בהחלט, שעומד בסטנדרט היותר גבוה ובתימחור סביר (14 שקל למנה). בניגוד לקוסם אין כאן יותר מדי סלטים לתוספת, אבל תכלס – פיתה עם פלאפל בליגה הגבוהה לא זקוקה להרבה יותר מסלט, טחינה וכרוב חמוץ. בסופו של יום, חובת ההוכחה על כל הדוקטורים – בין אם הם מתמחים ברפואת שקשוקה או פלאפל – להבהיר היטב מדוע הוסמכו לכאלה. סעדיה עובר בהצלחה את המבחן כבר כמעט 25 שנה.
איפה? קינג ג'ורג' 45, תל אביב
פלאפל רצון
כמו בקוסם, על המדרכה משתרך תור ארוך של אנשים שממתינים בחוסר סבלנות, כי כידוע התבלין הכי מוצלח הוא הרעב. פלאפל רצון נולד לפני שמונה שנים בתוך הגל שהנביט לא מעט מקומות שהביאו איתם את בשורת האופציה הקולינרית הזולה. מאז המחיר נשאר אותו מחיר – מנה בשישה שקלים בלבד – וחשוב חשוב חשוב לדעת: אין מכירה של חצאי מנות. באתי סקפטי, כמו היה זה הקופיקס של עולם הכדור המטוגן, ומצאתי הפתעה חמודה: טרי, לא בלתי טעים, רחוק מלהרגיש שמדובר במוצר משונמך. המנה עמוסה בכדורי פלאפל מתפצחים, והפיתה עוטפת אותם יפה. ברור שבעיקר המחיר עושה כאן את ההבדל. ככה זה כשנרשם אירוע די נדיר במערכת היחסים המורכבת בין מחיר לתמורה.
איפה? קינג ג'ורג' 17, תל אביב
פלאפל בנין
כמו סוכנות ביטוח אמינה, יושב פלאפל בנין מ-1955 ושולף את הכדורים הלוהטים מהסיר ביד יציבה. ויד יציבה היא אולי האלמנט הכי חשוב לצרכן, הרי נמאס ממקומות שנפלאים ביום רביעי ונוראיים ביום שאחרי. סנטימטר משאריות שוק בצלאל ובתחילת טשרניחובסקי, שהפך לאחד הרחובות היותר שווים בתל אביב, ממשיך בנין בעשייה עמידה בפני שינויים כלשהם תמורת 18 שקל למנה. שוב יש לנו כאן מופע בסגנון עדות הבסדר עם שני ערכים מוספים: מנה נטולת גלוטן ופיתה מאובזרת בצ'יפס מתנפח כמו פעם. כמו כל פלאפל ראוי, בנין יודע שסתם צ'יפס זו תוספת מיותרת, אבל תפוח האדמה המנופח זה משהו אחר לחלוטין. סולידיות, מתברר, היא לא מילה גסה.
איפה? טשרניחובסקי 2, תל אביב
פלאפל אלעד
שוק הכרמל הפך בשנים האחרונות לסוג של מעבדת סטארט אפ קולינרית. בדרך הוא הולך ומשנה צורה ממתחם שכלל בעיקר מוסדות אוכל ותיקים לקרנבל עתידני של יזמי מזון צעירים. בתוך כל אלה, נעים למצוא את הדוכן הבסיסי של אלעד, דור ממשיך לעושה פלאפל עם תעודות גזעיות, שמציע מנה בסיסית כמו פעם. 14 שקל מעניקים כאן כרטיס לפיתה איכותית עם נגיעה של חילבה, שלא מסוגלת להשאיר אתכם מאוכזבים. זה לא באגט מחמצת ברוטב חומץ נמרים, אלא פשוט פיתה טובה כמו שפיתה צריכה להיות.
איפה? רמב"ם 2, תל אביב