מיה הוד | צילום: ורד אנקרי חווה ואדם" הוא שם קולע למקום שכמו יצא מסרט פנטזיה: מבני בוץ, אוהלים, ערוגות צמחים ופרות שלוות רועות באחו. אלא שכל זה לא מתרחש במחוז נידח בטרנסילבניה, אלא, תאמינו או לא, בפאתי העיר מודיעין. החווה החינוכית אקולוגית הוקמה לפני כשנה וחצי והיא משלבת חינוך סביבתי וחברתי עם פעילות קהילתית לכל גיל ומגזר. אפשר לראות כאן ילדים מגדלים חיטה, טוחנים קמח ואופים לחם. הם גם מוזמנים לעדור בגינה, להכין חומרי הדברה טבעיים ולחתוך סלט מהתוצרת המקומית. אם הם נוטעים עץ, בשלב אחר הוא יכול לשמש אותם לנגרות, ובסופו של דבר הם לומדים גם למחזר נייר שהוא, כמובן, מתוצרי העץ. הם יכולים להתבונן בכל היבט של גלגול החומר, להרגיש איך חומר אחד הופך לאחר, וכיצד בין התחנות עובר חוט שני סמוי שבדרך כלל הולך לאיבוד בתרבות המודרנית. אחרי הכול, כמה הזדמנויות יש להם לגלות שירקות אינם גדלים בסופרמרקט…
חוזה החווה ההוגה וגיבור העלילה הוא איציק גזיאל, 47, נשוי ואב לשלושה. הקשר שלו לסביבה החל מזמן. הוא גדל בעיירה אופקים והסתובב הרבה בוואדי שליד ביתו, התבונן מקרוב בחרקים וציפורים והתעניין בירקות הגינה. אחרי הצבא למד הנדסת נוף, עבד בגינון ושידך בין צמחים למקומות. במקביל, הדריך גזיאל ילדים בפנימייה, שם נוצר הקשר שלו לתחום החינוך. בפרק הנוכחי בחייו הוא השכיל לשלב בין התחומים: סביבה וחינוך, צמחים וילדים, מדע ואהבה. מתי התחולל מיזוג התחומים בפועל? "לפני תשע שנים היתה לי תחושה שהחברה שלנו נכנסת למסלול של התרסקות. עזבתי את עיסוקי כעצמאי בתחום הבנייה והגינון וכתבתי תוכנית לימוד לילדים בשם 'מדע, תודעה וטבע'. מדע הוא הדרך שלנו להבין את העולם, גם בלי להיות מדענים. תודעה היא הכלי הבסיסי שלנו לראות את הכוחות הטמונים בנו, להבחין בכוחות החיצוניים שמנסים לעצב אותנו ולהשכיל לבחור להיות מי שאנחנו. הטבע הוא המטען האולטימטיבי שמספק אנרגיה ללא מאמץ ובאופן בלתי נלאה." איך נכנסת לבתי הספר? "התחלתי לעבוד במלוא המרץ בבית ספר יסודי אחד. בשנה הראשונה התמקדתי בטיולים בטבע ובדיונים פילוסופיים. הרעיון תפס, פנו אלי מבתי ספר אחרים וקבוצות של מד"צים הוכשרו להעביר פעילויות לשאר ילדי בית הספר. הרעיון החל להתבשל במתכונת גדולה יותר, והתמקד בשאלה איך ליצור משהו עבור תושבי העיר. נעשיתי קבצן מקצועי, התדפקתי על דלתות, פצחתי במאבק מלא בבירוקרטיה, לא האמנתי שאצלח אותו, אבל נוצר בי כוח שאני לא יכול להסביר." מה היתה התגובה הממסדית לרעיון הקמת החווה? "בהתחלה הסתכלו עלי כמו על משוגע: בשעה שמקצצים תפקידים, בתקופת מיתון, דווקא עכשיו להקים חווה? אבל במהלך כמה שנים של מכתבים, מפגשים, הכנת חומרים כתובים וסבלנות, גרמתי למערכת החינוך לחבור לעירייה כדי שישקיעו יחד. עיריית מודיעין היתה פתוחה ועם המון רצון טוב שהלך והתעצם. במקביל התחלתי לגייס מדריכים. ערכנו סופי שבוע של הכשרה, המדריכים יצאו לשטח וכך התפניתי לפילוס הדרך הבירוקרטית." חלוצי החווה גרו בתוך מכולות, בישלו על מדורה וחיו בתנאי שדה. מתחת לעץ השיזף נבנו ספסלי אבן, ברכת מים עם ניקוז וערוגות. עד שחיברו אותם למים הם מילאו ג'ריקנים. חברת "כרומגן" נידבה לחווה מערכת דודי שמש עם קולטים סולריים, ואוטוטו אפשר היה להתקלח גם במים חמים. הבנייה במקום היא אקלימית – בנייה במחשבה תחילה, כדי שהחימום והקירור יהיו טבעיים ובמינימום בזבוז אנרגיה. חומרי בנייה ללא בטון, פלסטיק דחוס, פלטות עץ, קוביות קש, אדמה וביניהם בקבוקי זכוכית, צמיגים וניילונים לדקורציה. לא הכול פרקטי, יש משמעות גם לאסתטיקה. את המחסן כולו הם אספו כלי לכלי – ארונות, ארגזים, ציוד גינון, לוחות בית ספר ועוד. השירותים הם שירותי קומפוסט, ולפני שהטרקטור שיטח את הקרקע להעמדת החווה, הם הצילו פקעות שהיו באדמה והם מתכוונים להשתמש בהן. דבר לא נזרק או נעלם, הכול חוזר. באזור "שומרי הגן" סודרו ערוגות צמחי נוי ותבלין ובורות קומפוסט (זבל אורגני) מסביב לטיפי – האוהל המפורסם דמוי החרוט. בפינת המאפים תמצאו תבניות בוץ בסגנונות שונים. בחווה גם שתי חממות שהוקמו כמחסה מפני הגשם בתקופת החורף. אחת מהן תהפוך לחממת הנבטה והשנייה לסדנת יצירה, מיחזור ובנייה בבוץ.
טיפטוף לקהילה אנשים הם המנוע של המקום, הם אלו שמזרימים את האנרגיה בין האיברים. ארבעים וחמישה אנשים פועלים בחווה בימים אלה, בהיקפי משרות שונים, בהתנדבות וכשנת שירות. לאחר תלאות רבות קיבל המקום סמל מוסד וכיום מכירים בו כגוף חינוכי. יש מפגש צוות פעם בשב
וע, רכזות שעובדות מול בתי הספר, בונות מערכים ומעבירות פעילויות לצוותי העבודה, ויועץ ארגוני שממקד את כולם במטרות והגדרות. בשנה הבאה יהיה במקום גרעין נח"ל ובימים אלה מגייסים אנשים מוכשרים נוספים. נוצרים פה קשרים נהדרים, ותיקים שעזבו חוזרים לחווה כמו לבית. אחת מהן היא יעל ציגלר, 19, מכפר סבא, שביקרה במקום במסגרת סמינר מגמה ירוקה והתאהבה. תמיד היתה לה אהבה לטבע אבל כשהגיעה לכאן עלה בה גם רצון לעשות משהו בקשר לזה. היא חולקת חדר קטן עם עוד שתי בנות. לא צפוף לכן? "המקום רחב, אפשר להיות לבד וגם יחד, החדר הוא רק כדי לישון." איך משפיעה עלייך השהות בחווה? העיסוק פה חידד לי קצוות לא ברורים, אני נושמת, עוצרת, לא מגיבה באינסטינקט לרגש ונמצאת הרבה זמן בשקט." מה הכי משמח אותך כאן? "לראות הורים שנחשפים דרך ילדיהם לחיים אחרים." סיורים, ביקורי הורים, ורעיונות שאפשר לקחת הביתה כמו מיחזור, הפרדת זבל, ערוגות ופשטות. אורח החיים מטפטף וחודר לקהילה כולה. בט"ו בשבט למשל, התקיים "יום תמרים". אספו תמרים שצומחים בעיר מודיעין והראו כיצד אפשר ליצור מהחומר המקומי סלים, מחצלות, סימניות ומיני מזון. ולא רק העיר מודיעין זוכה. קרני האור נשלחות לאזור כולו. "מטרת הפעילות היא ליצור הדהוד," אומר גזיאל, "כמו שאתה קורא ספר טוב, עורך היכרות עם אדם מעניין, או חוויה יוצאת דופן. אני מאמין שמפגשים משמעותיים מוציאים אדם הרפתקן למסע." כיום החווה עובדת עם ארבעים בתי ספר וגנים מכל הסוגים: חילוניים, ממלכתיים ודתיים. למשל בית ספר ערבי בלוד, ויהודי-ערבי בנווה שלום. במקום יש גם חממת ביוטופים, קייטנות, צהרון וחוגים של "שומרי הגן". מספר מוסדות חינוך מביאים בעצמם את הילדים לביקורים בחווה. אפשרות אחרת שמציעה החווה היא לשלוח מדריכים לבתי הספר. שם הם מקימים "מרחב מאפשר צמיחה".
למידה פעילה החווה גם משמשת כפלטפורמה ליוזמות חברתיות ואקולוגיות רבות. באים לפה כדי להעלות לתודעה נושאים אקולוגיים ומעבירים סמינרים שמעניקים כלים לחיים ללא פגיעה באדמה ובסביבה. מדריכי החווה מגיעים לאוכלוסיות חלשות, כמו מעון ילדים שמעבירים בו פעילות אחת לשבוע. פעם בחודש מתקיים בחווה "שוק איכרים". אנשים שמייצרים בעצמם תכשירים קוסמטיים, מגדלים צמחים, מיני מזונות, מלאכות יד, שמן זית ודומיהם מחליפים ביניהם מוצרים. זו דוגמה אישית לחידוש סחר החליפין שהיה נהוג בימי קדם: הוא ילמד אותי לספר סיפורים ואני אתן לו תיק שקלעתי. הכסף נשאר בקהילה ולא עובר דרך הבנק. עינת קרמר, 28, מרמת רזיאל, מדריכה חינוכית במקום, היא מהנדסת מחשבים שאחרי המסלול שיעדה לה משפחתה וסביבתה, החלה להתעניין באקולוגיה ויהדות. היא החליטה לעסוק בחינוך שיהיה שונה ככל האפשר מהחינוך שהיא קיבלה – חינוך הקשוב לדרך הלב, שנותן מקום לצמוח, שמאפשר חוויה, שמביט על כל ילד כעל עולם ומלואו.
איך הגישה הזו באה לידי ביטוי בפועל? "הילדים באים כי פתוח פה, כיף, אין שיעורי בית, הם מקבלים יחס אישי, ביטחון, יש משמעות לקבוצה, לחברות. בחווה אין מבחנים ואין מחברות. יושבים במעגל, מתחילים בדקה של שקט. השיעור עצמו מובנה, אך למעשה כמעט תמיד נסחף בעקבות הילדים אל הלא נודע, כאשר הם נתקפים במרץ של עשייה, בדחף של חקרנות או ברצון לשבת ולשמוע סיפור. כל הזמן יש השוואה בין מה שקורה בטבע לבין מה שקורה בגוף, בכיתה, עם חברים. "הרבגוניות בגינה קשורה לרבגוניות בגוף, ובמרקם האנושי והרגשי. לא היינו רוצים שיהיה לנו רק חסה או רק מלפפון. יש מגוון והוא יפה. מעבר לכך, לילדים בימינו לא נותנים לעשות בעצמם כמעט דבר. דואגים להם ומטפלים בהם. כאן לילדים יש אחריות – להשתמש בכלים ולהחזיר אותם למקומם, לנקות, להפריד זבל, לבנות ולעשות."
רק גזרים? בלי מקלות? "כמעט בכל פעילות יש רגע של שבירה, כמו ילד שעושה בדיוק ההפך ממה שהתכוונתי, עד שאני משתוקקת להיות מורה קונבנציונאלית או מהנדסת מחשבים. אבל אז אני מתבוננת פנימה, מחפשת את מקור התסכול ומזהה את האגו. לפעמים לוקח זמן להיזכר שהילדים הם המטרה ולא אני, ולכן התגובה אמורה להיות למענם ולא למעני. ואז פתאום אני רואה ילד מרוכז בפרח, או עוקב אחרי לטאה, ולבי נמס." במרכז המחזור ממיינים, מחנכים לשימוש חוזר ומשחררים מההתניה לגבי בעלי המקצוע – אתה יכול לבנות גם אם אינך בנאי. את הכיפה הגיאודזית למשל, בנו ילדי הצהרון מעצים
שקיבלו מבית הספר. זהו מבנה חזק מאוד והוא כלי מצוין ללימוד גיאומטריה. דרך כל מתקן אפשר ללמוד משהו והעשייה עצמה ממחישה ערכים מופשטים יותר.
מי שמחפש אתונות יכול למצוא אותן במשק החי ההומניטרי. מתרוצצים ביניהן גם כלבים ותרנגולים. התרנגולים הגיעו מעודפיו של לול קרוב. המשק מטפל באווזים שהצילו אותם מפיטום ובבעלי חיים שננטשו. ביז'ו, למשל, הוא כלב שהגיע מאגודת צער בעלי חיים אחרי שעבר תאונה וננטש כיוון שנשארו לו שלוש רגליים. הילדים מתים עליו. אמנם לכלב אין רגל אבל הוא בעל תושייה אדירה ושמחה גדולה. הוא מעניק כוח לילדים עם מוגבלויות, וגורם לילדים אחרים להבין שמגבלת גוף היא פרט קטן מתוך מכלול עצום. "ארגונים רבים מדברים הרבה," אומר איציק גזיאל, "מכנסים ישיבות, מחליטים החלטות, מדברים באוויר. כאן עושים. עובדים על הכוונה, על המחויבות שלנו זה לזה כאנשים, כאנושות שהרוח הגדולה מכניסה תחת כנפיה."
מפה לאוזן בשבת שבה אני מבקרת בחווה, הורים נגררים אחרי ילדיהם, שואבים רעיונות שאפשר לקחת איתם הביתה. מחזה נפוץ הוא לראות ילד המסביר בהתלהבות להוריו איך מטהרים מים, ממה מכינים חומרי הדברה ולמה ביז'ו הכלב צוחק כל הזמן. הראייה לעתיד הרחוק, היא שהמקום ישכפל את עצמו לחוות דומות בארץ ובעולם. מתכננים להקים פה אולם כינוסים של חברה וסביבה לאירועים ופעילויות, מרכז מבקרים ומכירה של תוצרת אורגנית ואקולוגית (חיטה, עדשים, חומוס), מרכז טיפול הוליסטי, פינת חי רחבה יותר וכן בית ספר ממלכתי. ליצור הכשרה ממיינת לעובדים הנקלטים, בדרישות גבוהות ובדגש על דיוק, השקעה, ניקיון, יוזמה ורגישות. לחשוב עם אדריכל על פיתוח הבנייה ולגייס עוד משאבים. בניגוד לרעיונות רוחניים שנסגרים בתוך עצמם ונותנים שירותי לימוד ואהבה למתעניינים בלבד, בחווה האקולוגית במודיעין נראה שיש ראייה רחבה, חברתית, הפתוחה גם לעבר אנשים שמעולם לא היו חושבים בכיוון הזה, אלמלא הילד שלהם הביא מחשבות והתנסויות כאלה לתוך הבית. ממדריך-לילד-להורה. רואים, עושים ומעבירים הלאה. כאן אפשר לראות בעיניים: ההדהוד עובד.
מיה הוד היא סופרת, מרצה ומנחת סדנאות כתיבה ומודעות. |
אדם וחווה שוב ביחד... איציק גזיאל הפך חלום למציאות והצליח להקים חווה חינוכית-אקולוגית לתפארת במודיעין. תלמידי בתי ספר, משפחות, מדריכים ומתנדבים מבקרים במקום, מרגישים את האדמה והצמחים וחווים את אפשרויות המימוש של החזון האקולוגי בעידן המודרני פורסם 19.2.07 |
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2782
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 406
[name] => שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי
[slug] => %d7%a9%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%99
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 406
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 136
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )