מהר אודם לברכת רם

• קושי המסלול: בינוני. 

• אורך המסלול: כשבעה קילומטרים. 

• משך המסלול: ברגל, כשלוש שעות. 

• מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 "הגולן והחרמון". 

• צבע סימון השביל: אדום עד כביש בוקעתא-מסעדה (מס' 98) וירוק לאחר מכן. 

• נקודת התחלה: מושב אודם. 

• נקודת סיום: הכניסה הצפונית לברכת רם, בסמוך למסעדה. 

• הקפצת רכבים: אם בוחרים לעשות את המסלול ברגל, כדאי להקפיץ רכב לנקודת הסיום – חניית המסעדה הצופה על ברכת רם מצפון. נוסעים למסעדה, חוצים את הכפר צפונה ועוקבים אחר השילוט לברכת רם. בסמוך לפנייה ימינה, מצד שמאל, נמצאת המסעדה. 

• המסלול מתאים גם לרכבי ולאופני שטח. 

• ציוד נדרש: נעלי הליכה, מים, כובע.

היער, כמו המושב נקראים אודם בעקבות שמו של הר אודם (1,187 מטר), הקרוי בערבית תל אל-אחמר, בשל גוון הסקוריה (טוף וולקני) ממנה הוא עשוי. 

פארק האיילים ביער אודם

קודם ליציאה למסלול אפשר לעשות גיחה אל ג'ובת אל-כבירה, הג'ובה הגדולה. בערך 300 מטר צפונית לפנייה למושב אודם מכביש מס' 978 ישנו סימון שבילים שחור וברור המוליך מערבה. כעבור צעידה קלה בת חצי קילומטר בין עצי האלון, נגיע ליעדנו. ומהי ג'ובה? ג'ובה, או מארה בעברית, היא מכתש שנוצר כתוצאה מהתפרצותם של גזים מתוך בטן האדמה. לא אחת ההתפרצות נגרמת כתוצאה מלחצים עצומים המביאים לאפקט דמוי התפוצצות. במידה ומאגמה לא פורצת החוצה בעקבות הגזים, נותר אזור ההתפוצצות כמכתש גדול.

האזור כולו מיוער ביער אלונים, בעיקר אלון מצוי – ירוק העד ואלון התולע – הנשיר, שבעבר התפרסם בגינם הבשן כולו (ומכאן הביטוי 'אלוני הבשן'). רוב רובו של היער נכרת ברבות הזמן, רובו על ידי הצ'רקסים שהיגרו לאזור במרוצת המאה ה-19, אך כאן נשמר בדרך נס ולכן הוגדר כשמורה. חוויה מיוחדת צפויה למי שיגיע אל יער אודם ויהלך בין עציו, כשהקרקע מכוסה שלג וכשפתיתים לבנים נאחזים בין בדי האלונים.

היער מהווה בית גדול לבעלי חיים רבים, וגדולים הסיכויים שנצליח לצפות בהם במהלך הסיור בו. עדרי חזירים רועים לא אחת בשדות גם באמצע היום, צבאים ארצישראליים נראים נמלטים, וגם ארנבות, שועלים ותנים נצפים כאן תדיר. המסלול המוצע יוצא ממושב אודם (ניתן לבקר בפארק האיילים, בו ניתן להתוודע אל בעלי קרן שונים וללמוד רבות על ההבדלים בין צבי, אייל ויעל ועל אזכוריהם במקורות ובמטבעות לשון שונים. 050-5229450). המסלול מקיף את פסגת הר אודם מצפון, אך מומלץ להעפיל בדרך העולה עד ראש ההר לשם תצפית היקפית. החרמון ומג'דל שמס הבנוי במורדותיו, הבקעה המעובדת שבין בוקעתא למסעדה וקו התלים – הרי הגעש הניצבים מזרחית לה (הר כרמים, הר ורדה, הר חרמונית ודרומה משם הר בנטל) נראים היטב.

המסלול גולש אל עבר הבקעה הפורייה וחוצה מטעי עצי פרי וכרמים. הוא מגיע אל כביש מס' 98 המקשר בין מסעדה לבוקעתא. כאן עלינו לנסוע (או ללכת…) צפונה, וכעבור חצי קילומטר לפנות בדרך עפר מסומנת ירוק (שבמקביל לה סימון שביל הגולן) ימינה (מזרחה). הדרך חוצה שטחים חקלאיים נוספים ומגיעה אל נקודת תצפית מפתיעה ומרשימה על ברכת רם – אגם קטן שנקווה בתוך לוע געשי. המים הנקווים כאן הם מי תהום ולא מי גשם ולכן, גם אם מפלס האגם פוחת משהו, אין הוא מתייבש במשך הקיץ. מהתצפית הדרך לנקודת הסיום מקיפה את ברכת רם משמאל (מערב) והיא ברורה ביותר.