מדינת ניו יורק: מצוקים ודובים על גדות ההדסון

שני כבישים מהירים, ה-New England Thruway או 87 North ממערב לנהר וה-Taconic State Parkway ממזרח לו, מאפשרים נסיעה מהירה צפונה משני צידי נהר ההדסון. כביש 87 North הוא רב-מסלולי ומציע שירותי דרכים אך גובה אגרה. ה-Taconic הוא כביש יפהפה, מתפתל, ולכן איטי לנסיעה, בלא תשלום אגרה, אבל גם בלא שירותי אוכל ותדלוק.

אך מי שרוצה לחוות את עמק ההדסון על אופיו המיוחד, להתעכב בעיירות הציוריות, לבקר ביקבי היין המשפחתיים ולעצור בפארקים כדי לצפות בזרימת הנהר ובנופיו, כדאי לו לנסוע לאט בשני הכבישים שמזדחלים בין רמזורים, רחובות, ירידי מוסך וחצר (yard sale & garage sale), בין שדות ויערות: ממזרח כביש 9East וממערב – 9West. עם זאת, מעטים הגשרים המחברים את שתי גדות הנהר, ויש לנסוע עשרות קילומטרים עד שאפשר לחצות אותו מגדה לגדה. לכן רצוי לנסוע צפונה בצד אחד, ולחזור בשני, או לערוך שני טיולים נפרדים.

אל מצוקי פליסייד
מצוקי הפליסיידס (Palisades) מתנשאים מעל גדת ההדסון, במרחק של עשרים דקות נסיעה ממנהטן. לאחר שחוצים את גשר וושינגטון, נוסעים במסלול הימני כדי להשקיף על המצוקים המתרוממים אנכית מן הגדה, בכל עוצמתם וגודלם. מהגשר פונים ימינה ל-Palisades Parkway. ביציאה מספר 1 יורדים בכביש צר, שמתפתל אל גדת הנהר, ומגיעים לכמה פינות חמד, תצפית מרהיבה על הנהר והגשר.

עולים חזרה אל ה-Palisades Parkway ועוצרים בשתי נקודות תצפית המשקיפות על הנהר. בנקודת התצפית השנייה יש מסלול הליכה קל ונעים, ומתגלים ממנו מראות מרהיבים של הנהר. פנייה ימינה בשביל מובילה אל מרפסת קטנה, תלויה על הצוקים מעל המים.

ממשיכים בנסיעה כמה קילומטרים נוספים ופונים ימינה, לפי השילוט המכריז על מסעדה, שאינה אלא קפטריה לארוחות קלות; היתרון הברור שלה הוא מראה מדהים הנשקף ממנה על הצוקים והנהר. יש כאן מסלולי הליכה קלים ונעימים לאורך הנהר או לתוך היער.

הר הדובים ויערות הארימן
ממשיכים ב- Palisades Parkway עד יציאה 16, המובילה היישר אל יערות פארק הארימן (Harriman Park), כשעה נסיעה מניו-יורק. השמורה כוללת גם את הר הדובים (Bear Mountain), שמראשו נגלית פנורמה רחבת ידיים על היערות, על הנהר ופיתוליו ועל גשריו הענקיים. זהו אחד מאזורי הטבע היפים במדינת ניו-יורק, עשיר ביערות, בחיות בר, באגמים, בצוקים ובמסלולי טיולים.

אגם טיורטי, שבפארק הארימן, אחד משבעת האגמים

נוסעים בדרך שבעת האגמים (Seven Lake Parkway), החוצה את הפארק מדרום-מערב לצפון-מזרח. זו דרך צרה המתפתלת ביער, ומביאה בסופו של דבר מאגם אחד למשנהו, מאגם Welch לאגם Sebago (לשני אלה חופי רחצה עם מצילים וחול לבן), ומשם לאגם Tiorati היפה במיוחד. חולפים על פני האגמים הקטנים שבדרך, וכל אחד מהם מתפאר בצוקים המיוחדים לו, בפינות מסתור, בהשתקפויות קסומות במימיו.

מחנים את המכונית במגרש חנייה זה או אחר (חל איסור מוחלט על חנייה בצד הכביש; הקנס גדול), מטיילים בשבילים, צועדים בדרך האפלצ'ים החוצה את לב היער, פוגשים איילות ומנסים "ללכת לאיבוד" בתוך היופי הזה. רך גם ביערות הארימן קשה ללכת לאיבוד, משום שכל פינה בו מסומנת בשלטים ובתמרורים ובפסים צבעוניים, על גזעי העצים ועל הסלעים.

כביש צר מתפתל בסיבובים צרים אל פסגת הדובים. דובים אין כאן, אך מראות הנמשכים אל האופק יש גם יש, ומשטחי צוקים שתענוג ללכת עליהם. ממגדל התצפית אפשר לראות ביום בהיר 360 מעלות של מרחבי יערות, את גשרי ההדסון ופיתוליו ואפילו את מגדלי מנהטן, מרחק של כשבעים קילומטר, מגדלי קוביות בעיר של ננסים המסתמנת מתוך ערפל כחלחל.

אפשר לחנות לרגלי ההר ולטפס ברגל במשך כשעתיים, אל פסגת ההר, דרך צוקים, מעיינות, מפלי מים ועצים עתיקים. יערות הארימן והר הדובים יפים בכל עונה ובכל שעה ביום, אך להסתובב ביערות בסתיו, כשקרני השמש מציתות את צבעיהם המתחלפים של העצים ובבואתם נשקפת באגמים – זה כמו לחדור לעולם האגדות.

בשנת 1915 נפתח פונדק "הר הדובים" למרגלות ההר, פונדק עץ יפהפה הפועל גם היום. בעקבות פתיחתו, נפתח לציבור הקטע הראשון של שביל האפלצ'ים, החוצה את יערות הארימן. הפופולריות של המסלול עוררה ארגונים שונים לשמירת הסביבה לפתוח מסלולים דומים ביערות אחרים בארצות-הברית. כשחיברו את המסלולים הללו למסלול אחד, נוצר מסלול האפלצ'ים, העובר לאורכה של ארצות-הברית.

באמצע שנות השלושים, בתקופת המשבר הכלכלי הגדול, הצטרף הנשיא דאז פרנקלין רוזוולט למאמצים לשמירת יערות הארימן. בעזרתו ובעידודו הוקמו מאגרי מים, מערכות ביוב, ביתנים לנופשים, מתקנים שונים לרווחת המטיילים וכמה חופי רחצה ליד האגמים, ונסלל הכביש היפהפה העולה בהר הדובים.