כנסיות ביפו

פטרוס הקדוש היה אחד מ-12 השליחים של ישו ונחשב האפיפיור הראשון. לפי האמונה הנוצרית, חלום שחלם בבית שמעון הבורסקאי שביפו נתן אישור לאכילת בשר פיגולים ולהטבלת גויים ובכך סלל את הדרך להפצת הנצרות (מעשי השליחים י'). המסורת הזאת הפכה את ביתו של שמעון הבורסקאי ואת יפו בכלל לאתר עלייה לרגל לצליינים מרחבי העולם. לפי המסורת שוכן הבית הסמטת שמעון הבורסקאי 8 בצד הדרום-מערבי של העיר העתיקה, והוא האתר בעל החשיבות הרבה ביותר לנוצרים ביפו. בהמשך נבנה בו מסגד, מה שמעורר מחלוקת בנוגע לבעלות על המקום ולא מאפשר לו לתפקד כאתר תיירות.

כנסיות באזור רחוב יפת: מסדר הקדושים
כנסיית ג'ורג' הקדוש – הפטריארכיה היוונית-אותודוקסית
ג'ורג' הקדוש (איוס גיאורגיוס), אחד מ-14 הקדושים הפטרונים והקדוש החשוב ביותר בנצרות האורתודוקסית, גדל בלוד ושם הוא גם קבור. הוא ידוע בעיקר בשל האגדה שלפיה הרג דרקון. המתחם היפואי משתרע מפרויקט אנדרומדה לכיוון מערב כמעט עד לבית מיומנה. במאה ה-19 שיפצו היוונים-אורתודוקסים את הכנסייה, את המנזר ואת מוסדות העדה בעזרת כסף שהרוויחו מהשכרת חנויות בשוק א-דיר, מיזם של העדה שנבנה ממזרח למתחם השעון.
בכנסייה מתקיימת פעילות רבה של הקהילה היוונית-אורתודוקסית, נערכות בה חתונות של בני העדה וממנה יוצאות הלוויות.
כתובת: לואי פסטר 5-1
שעות פתיחה: לאורך כל שעות היום.

כנסיית סנט אנטוני
הכנסייה, שנבנתה ב-1932 ובחזיתה צריח מחודד שבו שעון, היא היום הכנסייה הקתולית המרכזית של יפו. היא נקראת על שמו של נזיר פרנסיסקני בפדובה, פטרון הפרנסיסקנים. אחיות המנזר שימשו אחיות בבית החולים הצרפתי. היום משמשת הכנסייה את העובדים הזרים. לכנסייה צמוד בית הספר טרה סנטה. אפשר לבקר בה באופן חופשי למדי ולשוחח עם הנזירים.
כתובת: יפת 51
שעות פתיחה: ב'-ו' 18:00-10:00, א' 19:00-9:00, שבת 18:00-11:00
טלפון: 03-5133800

כנסיית אנטוניוס הקדוש – הכנסייה הקופטית
הקופטים, נוצרים מצרים, הגיעו ליפו במאה ה-19 בעקבות פלישת אברהים פחה לארץ ישראל וב-1855 הקימו את הכנסייה הבולטת בכיפתה האדומה. היא נקראת על שם אנטוניוס הקדוש שחי כנזיר במדבר במצרים במאה הרביעית לספירה ונחשב מייסד הנזירות הנוצרית. מתחם הכנסייה סגור ויש בו מלון מוזנח ולא פעיל אך בעל מראה ארכיטקטוני נפלא וגן עם באר מים ותעלות השקיה. בדרך כלל הכנסייה סגורה, אפשר לנסות לדפוק על השער ולקוות שיגיח האח ויפתח.
כתובת: אבינרי 58
שעות פתיחה: משתנה

הכנסייה המרונית: לבנון ביפו
הכנסייה המרונית ממוקמת בקצה הדרומי של רחוב הדולפין שבשכונה המרונית היפואית התחומה בין רחוב יהודה הימית מצפון, רחוב שערי ניקנור מדרום, יפת במזרח והנמל במערב. המרונים הם עדה נוצרית דוברת ערבית שצמחה בצפון סוריה ומרכזה בלבנון והיא משתייכת לכנסייה הקתולית. הכנסייה שביפו נבנתה ב-1904 בידי איסקנדר עוואד, סוחר מרוני ששימש סוכן לחברת הנסיעות של תומס קוק ביפו ובנה את הקטע המערבי של רחוב רזיאל (בוסטרוס). במקום שוהים נזירים מרונים מלבנון.
בסמוך לכנסייה המרונית שוכנת כנסיית גברת הבשורה (סיידה אל בישרה) המוקדשת לבשורה שבישר המלאך למרים על הולדת ישו. היא נבנתה ב-1928 ולידה ניצב מגדל פעמונים, שריד מכנסייה קדומה יותר.
כתובת: הדולפין 22
שעות פתיחה: משתנה
טלפון: 03-6823314

הכנסייה הרוסית-פרובוסלאבית על שם פטרוס הקדוש: בדרך לירושלים
הכנסייה הרוסית שוכנת כשלושה קילומטרים מצפון-מזרח ליפו, הרחק מרחוב יפת ומהעיר העתיקה. מתחם הכנסייה משתרע על פני 32 דונם ובמרכזו ניצבת הכנסייה הפרובוסלאבית הבולטת למרחוק על צריחיה, מגדל הפעמונים שלה וגגה האדום. שטחה, השוכן בין רחוב הרצל לרחוב לבון, נטוע כמעט כולו אורני סלע, מה שהופך אותו לאחת הריאות הירוקות והנחמדות של החלק המזרחי של יפו-תל אביב. אל הכנסייה מוביל כביש צר הסלול בין בניין בית הספר לטבע לבין סניף צער בעלי חיים עד לרחבת חניה שבה נמצא שער הכניסה.
המתחם כולל גם בית קברות יהודי עתיק, וב-1835 מצא בו האב אברהם נורוב קבר שיוחס לטביתא, צעירה יפואית שפטרוס הקדוש הקים לתחייה לאחר שחלתה ומתה. סיפור הנס המופיע בברית החדשה (מעשי השליחים ט' 43-32) הוא נדבך נוסף בקשר שבין פטרוס ליפו ובזכות הקבר התקדשה הכנסייה. הקבר הוא חלק ממערכת כוכים וזיהויו נשען יותר על משאלת לב ופחות על זיהוי ודאי. בית הקברות פתוח רק בחג הפסחא.
ב-1874 רכש הארכימנדריט אנטונין קפוסטין את החלקה שסביב הקבר וב-1888 החלו לבנות את הכנסייה על פי תוכנית של אדריכל שהגיע מרוסיה. הבנייה הושלמה ב-1894 והמתחם הפך לתחנה בדרך עולי הרגל הרוסים מיפו לירושלים. מיקומה של הכנסייה בגבולה המזרחי של יפו ובקרבת הכפר אבו כביר (שנעלם במלחמת העצמאות והפך לקריית שלום), מסמן שכאן היתה התחנה הראשונה ליוצאים מיפו בדרך לירושלים והאחרונה לבאים מירושלים או מרמלה אל העיר. גם מיקומו של סביל אבו נבוט (רהט שתייה שנבנה לנוחות עולי הרגל הנוסעים ליפו וממנה) על דרך בן צבי, כקילומטר לכיוון מערב, מסמן כי זו היתה התחנה ההגיונית ליוצאים מיפו.
ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גורשו הרוסים מהמקום והכנסייה שימשה את קציני הצבא התורכי. עד סוף המנדט הבריטי היתה הכנסייה בידי הכנסייה הרוסית הלבנה הגולה( נאמנתו של הצאר המודח) ולאחר קום המדינה עברה לרשות נציגי הפטריארך המוסקבאי ולידי הכנסייה האדומה. החל ב-1968 מתנהל מאבק משפטי בין פלגי הכנסייה הרוסית, האדומים והלבנים, כשהאחרונים תובעים את השבת הנכס לידיהם.
כתובת: רחוב 3938 (כניסה מרחוב הרצל)
שעות פתיחה: משתנה.