טיול משפחתי בצרפת: סיבות טובות

שעשועי כאילו
קודם כל, הפארקים. פארקי שעשועים לכל הגילים – רבי דמיון, מאתגרים, מפחידים, רטובים, יבשים, עתידניים, חלליים או ימי־ביניימיים – מפוזרים לאורך המדינה בכל מחוז ואזור ותחת כל באגט רענן. במוצלחים מביניהם יכולה המשפחה לבלות יום שלם (לפעמים יותר) בלי להצליח להשתעמם – בין רכבות הרים אימתניות, דמויות אגדה מתקתקות, מופעים אורקוליים מרהיבים ופאסט פוד א־לה צרפת. וכל זה עוד בלי להגיד יורודיסני.

הכל חוץ מדרקונים
ואפרופו דיסני. צרפת היא גם ארץ הטירות והארמונות, שחלקם נגנבו ללא ספק היישר מסרטים מצוירים. המצבור העיקרי של שאטו'אים (Château) למיניהם נמצא בעמק הלואר, שנראה כחבל ארץ שבמאות 15־18 הפך לאתר הבית של אצילי ועשירי צרפת במשחקם "גדול יותר, מפואר יותר, מצועצע יותר". מבחוץ יתגלו לעיניכם מבנים גרנדיוזיים עתירי צריחים ומגדלים, מוקפים בגנים מסוגננים ולעתים בתוספת חומה מבוצרת, חרכי ירי ואף חפיר שרק שניים־שלושה תנינים חסרים בו להשלמת האווירה. מבפנים מאובזרים עשרות חדריה של כל טירה ברהיטים מימי תפארתה, שטיחי קיר מצוירים, מטבחים וחדרי שינה קומפלט, צינוק אחד או שניים, ולפעמים גם בובות שעווה של הדיירים המקוריים. כל אלה, בתוספת הנוף הירוק שבחוץ, הם דרך מעולה לכל בעל דמיון, בלי קשר לגילו, להישאב אחורה בזמן – אל תקופה שבה האגדות היו נגישות יותר.

בים, באוויר ובאוטו
ואפרופו הנוף הירוק שבחוץ. צרפת מציעה גיוון נופי משובב, שיכול להתאים לכל משפחה בהתאם לרמת האנרגיות ולסוג הנוף החביב עליה (לגבי חילוקי דעות פנים־משפחתיים – תתמודדו בעצמכם). מעבר לדרכים היפהפיות שבהן ניתן לנסוע ברכב השכור או ברכבת, משתבחת המדינה גם ב־120 אלף קילומטרים (!) של שבילי הליכה מסומנים, ובראשם זה המכונה GR. יש כאן גם שפע של מים: 3,200 קילומטרים של חוף ים, חמישה נהרות ועוד כהנה וכהנה אגמים ונחלים. אפשר, אפוא, להתרשם מצוקי הגיר הנישאים של חופי נורמנדי, או לרבוץ ולשחות באחד החופים החוליים והנעימים של האוקיינוס האטלנטי. ואם לאמא מתחשק פתאום להוריד את הטופ של הביקיני – בייֶן וֶנוּ (ברוכה הבאה), זה מאוד מקובל כאן.
אפשרות נוספת היא לעשות ראפטינג בקאנו או בקיאק באחד הנהרות (הגועשים או הרוגעים), שהפופולרי מביניהם לצורך זה הוא הדורדון.
ואלה שרוצים שהמים והשלווה יהוו את הרקע לכל טיולם, יכולים פשוט לשכור סירה שהיא גם בית, בה אפשר לטייל וללון בו זמנית. חוץ מכל אלה אפשר גם לנסוע באופניים, לרכוב על סוסים, לטוס בכדור פורח או, אם אתם משפחה ממש רצינית, לעשות סקי באלפים.

וקרואסון לקינוח
טוב, אחרי כל האקשן הזה כבר ממש חייבים לאכול משהו. גם אם גדולים וקטנים לא תמיד אוהבים את אותם מאכלים, אין ספק שההיצע הצרפתי העצום והמשובח יענה לצרכיו של כל חיך. את היום מומלץ לפתוח בארוחת בוקר (פטיט דֶזֶ'נֶה) באחד מבתי הקפה הסמוכים לבית המלון שלכם, שם היא תהיה זולה יותר מאשר
במלון עצמו.

בעוד ההורים מתענגים על הקפה או־לה שלהם, יוכלו הילדים ליהנות מספל שוקו מהביל ולצדו קרואסון או בריוש (קרואסון עם ריבה). מלבדם מתמחים הצרפתים (ובייחוד תושבי חבל אלזאס) במגוון מאפים מתוקים שעין אדם לא שזפה כדוגמתו, ואותם אפשר (וכדאי) לרכוש בפאטיסרי (Patisseries) – חנות המאפים. בנפרד או בצמוד לה תשכון בדרך כלל הבולאנז'רי (Boulangeries) – חנות הלחם, מכורתם של הבאגטים האותנטיים באשר הם.

דרך נאה לחיסכון בהוצאות הטיול היא להפוך חלק מארוחות הצהריים לפיקניקים: זול, חווייתי, מגבש, קרוב לטבע, ובעיקר – טעים. לאחר שרכשתם את הבאגט או הלחם (פאן – Pain), תוכלו לסור אל הפרומאז'רי (Fromegerie) הסמוכה ולקנות בה כמה חריצי גבינה בשלים ומסריחים, להוסיף ירקות ופירות ולשטוף את כל אלה בבקבוק יין מהמארשאן דה ואן (Marchands de Vin).
את כל הכבודה הזאת – שאותה אפשר גם לקנות במרוכז באחד משוקי האוכל הפתוחים שקיימים ברוב הערים והעיירות, ובהם המחירים זולים והתוצרת טרייה – לוקחים לדרך, ולאורך הטיול מוצאים זולה חמדה, פורשים מפה על העשב, אוכלים ונהנים.