טיול לטייוואן – טבע, הרים וערים

מה משותף לצרפת, ספרד, הולנד, פורטוגל, יפן וסין? כולן ניסו או הצליחו לכבוש חלקים מטיוואן לאורך ההיסטוריה. מיקומה של טיוואן בלב ליבה של מזרח אסיה – ממערב לה מיצרי טיוואן, המפרידים בין טיוואן לסין; מדרום מיצר באשי, המפריד בין טיוואן לפיליפינים; ממזרח האוקיינוס השקט ומצפון חצי האי הקוריאני ואיי יפן – והעובדה שהיא יושבת על המעבר הימי השקט והבטוח בין דרום מזרח אסיה לצפונה, גרם לה להיות יעד נחשק לכיבוש על ידי אימפריות שונות. הפורטוגזים, אשר היו הזרים הראשונים להגיע לטיוואן בסוף המאה ה-16, קראו לה Ilha Formosa, האי היפה, והם ידעו על מה הם מדברים.

שמורת טארוקו ברכס ההרים המרכזי. לא לחינם הפורטוגזים קראו לטיוואן "אילה פורמוזה", האי היפה | צילום: אלי פינרוב

בשל היותה מדינה תעשייתית בולטת בחלק האחרון של המאה ה-20, נדבקו לטיוואן סטריאוטיפים שגויים של מדינת מפעלים, אזור תעשייה ענקי ומדינה אשר מוכרת בעיקר בשל הכיתוב Made in Taiwan על מוצרי צריכה שונים. מעבר לעובדה שהייצור מרוכז בה בשטח מצומצם יחסית וחלקו הגדול עבר בעשור האחרון לסין, טיוואן מקלפת מעצמה בשנים האחרונות את התדמית התעשייתית, והמטיילים המגיעים אליה מוקסמים מהפנים האחרות והמפתיעות של האי הטרופי: נופים הרריים, חופים אקזוטיים, מטבח שהוא חוויה קולינרית, תרבות אבוריג'ינית עתיקה, דת עממית מיוחדת, ומעל לכל – הטייוואנים, שמי שפגש אותם אותם יודע שהם האנשים הנחמדים ביותר במזרח.

אבוריג'ינים – לא רק באוסטרליה
טיוואן מפתיעה קודם כל בגלל האבוריג'ינים, התושבים הילידים שלה. האבוריג'ינים של טיוואן הם חלק מהאומה האוסטרונזית, משפחת עמים אשר אליה משתייכים כל תושבי האיים בדרום מזרח אסיה, באוקיינוס השקט ואף בחלק מהאוקיינוס ההודי. חלק מהתיאוריות האנתרופולוגיות הקיימות היום מדברות על כך שטיוואן היא המולדת של כל העמים האוסטרונזים, ושגלי הגירה מטיוואן החוצה הם אלו שיישבו לבסוף את כל איי דרום מזרח אסיה והפסיפיק. האבוריג'ינים בטיוואן היו בעבר ציידי ראשים וכל זר שנכנס לטריטוריה שלהם הסתכן בעריפת ראשו. כיום, נותרו בטיוואן כ-400,000 אבוריג'ינים המתחלקים ל-16 שבטים שונים, רובם ממוקמים לא רחוק מנחלות אבותיהם, ברכס ההרים המרכזי ובחוף המזרחי של האי, בין הערים חואה ליאן (Hualian) לטאידונג (Taidong). ציד הראשים הפסיק בתחילת המאה ה-20, ובתהליך ארוך שנים התחברו האבוריג'ינים, באופן יחסי, לעולם המודרני.

אבוריג'יני בן שבט אמיי. עד המאה ה-20 האבוריג'ינים בטיוואן היו ציידי ראשים | צילום: עירא מלצר

הכי גבוה במזרח אסיה
טיוואן יושבת על רכס ההרים הגבוה ביותר במזרח אסיה, יש בה 280 פסגות שגובהן למעלה מ-3,000 מטר ובתחומה נמצא ההר הגבוה ביותר במזרח אסיה, הר הג'ייד, שגובהו 3,952 מטר. רכס ההרים המרכזי של טיוואן מכסה יותר ממחצית משטח האי והוא נשבר ממש על החוף המזרחי, הפאסיפי, של טיוואן, מה שיוצר נופים דרמטיים במיוחד.

החוף המזרחי של טיוואן, שאליו יורד רכס ההרים המרכזי | צילום: לשכת התיירות של טיוואן

רכס הרים זה הוא בית לפארקים לאומיים ושמורות טבע יפהפיות כמו שמורת הטבע יאנג מינג שאן (Yangmingshan), שמורת הטבע שואה שאן (Xueshan), אגם השמש והירח (Riyuetan), שמורת הטבע קנדינג (Kending), והיהלום שבכתר – שמורת הטבע טארוקו (Taroko). שמורת טארוקו היא מהמקומות המתוירים בטיוואן ואחת השמורות היפות באסיה כולה. בלב השמורה נמצא קניון טארוקו, קניון צר ועמוק שאורכו 20 ק"מ ובמרכזו זורם נהר הלי וו (Liwu). הקניון הוא גן עדן לחובבי הליכה וטרקים, והוא מציע הליכות ברמות קושי ובאורך שונה, החל מטיולים קצרים ועד טרקים מאתגרים של יותר משבוע. לאורך הקניון רץ כביש חוצה טיוואן המרכזי (Central cross island highway), שבנייתו אפשרה את התנועה לאורך השמורה על נופיה העוצמתיים.

אגם השמש והירח  | צילום: לשכת התיירות של טיוואן

דבר נוסף אשר מאפיין את הרכס המרכזי של טיוואן הוא מעיינות חמים. בטיוואן יותר מ-150 מעיינות חמים טבעיים, והיא שנייה רק ליפן בכמות המעיינות החמים יחסית לשטח המדינה. חלק מהמעיינות החמים הללו מנותבים היום למלונות מפנקים, חלקם למרחצאות ציבוריים ואחרים נמצאים ממש בטבע הפראי. מעיינות חמים מומלצים במיוחד נמצאים באזור הבירה טאיפיי, באזור ג'ינשאן (Jinshan) ובכפר וולאי (Wulai).

ג'ונגלים לצד גורדי שחקים
בירת טיוואן, טאיפיי, היא שער הכניסה לאי. כמו בשאר המדינה, ההרים והג'ונגלים אף הם חלק מהנוף של טאיפיי, והיא כנראה הבירה היחידה בעולם שבה במרחק של כחצי שעה הליכה ממרכז העיר אתה יכול למצוא את עצמך באמצע ג'ונגל, בשביל המוביל לתצפית פנורמית יפהפיה על הנוף האורבני וההררי שלה.

טאיפיי 101, אחד הבניינים הגבוהים בעולם, בלבה של טאיפיי, בירת טיוואן  | צילום: לשכת התיירות של טיוואן

טאיפיי היא אחת הערים המדליקות באסיה היום. האוכלוסייה סינית, אך האווירה מזכירה יותר את דרום מזרח אסיה. יש בה שכונות ישנות, מלאות בסמטאות צרות ובמקדשים אפופי עשן קטורת, שהטייוואנים מדליקים לגירוש הרוחות הרעות, אך הרכבת התחתית והאזורים החדישים שלה מזכירים יותר את יפן מאשר כל מקום אחר. הסמל של טאיפיי הוא טאיפיי 101, שהיה הבניין הגבוה ביותר בעולם עד 2008, וכיום מדורג במקום השלישי המכובד. המגדל ממוקם בחלק החדש של העיר והליכה קצרה ממנו תוביל להר הפיל (Xiangshan), אשר מציע תצפית על העיר כולה ומחובר לרשת של שבילי הליכה נוספים ברכס הסוגר על העיר ממזרח. אתרים מרכזיים נוספים בטאיפיי הם המאוזוליאום של צ'יאנג קאי שק, נשיא טיוואן המנוח, שבו נערכת גם החלפת משמר מדי שעה עגולה, ומוזיאון הארמון הלאומי, מוזיאון מפורסם בקנה מידה עולמי המכיל חלק גדול מאוצרות הקיסרות הסינית אשר הוברחו מהעיר האסורה בבייג'ינג ב-1949.

אתר ההנצחה לנשיא טיוואן בעבר, צ'יאנג קאי שק | צילום: לשכת התיירות של טיוואן

אבל האטרקציה המרכזית של טאיפיי, שמאפיינת גם את שאר הערים הגדולות בטיוואן, היא שוקי הלילה שלה. שוקי לילה קיימים גם במקומות אחרים במזרח אסיה, אבל הטייוואנים העלו אותם לדרגה של אמנות. שיטוט בשוקי הלילה של טאיפיי הוא לא פחות מחגיגה קולינרית. ביצי שליו מטוגנות, עלי בננה ממולאים אורז ובשר, פנקייק שרימפס, דיונונים מיובשים צלויים על הגריל, סשימי טונה טריה, טמאקי, טמפורה פירות ים, נודלס בקר ודים סאם בצורות שונות הם רק חלק קטן ממבחר המטעמים המוצעים בשווקים, כאשר הקינוח המושלם הוא המעדן הלאומי Mango Shaved Ice, תערובת של קרח גרוס וחלב עם מנגו וסירופים מתוקים. בטאיפיי יש עשרות שווקי לילה, המפורסמים שבהם הם שוק שילין (Shilin), שוק ראוחה (Raohe) ושוק חואה שי (Huaxi), שהיה מזוהה בעבר עם מסעדות שהכינו מאכלים עשויים מנחשים. המטבח הטיוואני מוכר כמטבח פיוז'ן משובח, והוא משלב בין מטבחים פרובינציאליים מרחבי סין, עדינות ודגש על חומרי גלם טריים מהמטבח היפני – זכר ל-50 שנות קולוניאליזם יפני – יחד עם תיבול וחומרי גלם מקומיים של המטבח האבוריג'יני.

שוק הלילה בג'ילונג | צילום: עירא מלצר

טאיפיי היא גם נקודת יציאה טובה לטיולים באחד החלקים היותר יפים של האי, צפון מזרח טיוואן. נסיעה קצרה מטאיפיי מובילה לפארק הגיאולוגי יה ליו (Yeliu), בו צורות סלע מוזרות ומפתיעות אשר עוצבו על ידי הרוח והגלים, לעיירה העתיקה ג'יופן (Jiufen ), עיירת כורי זהב לשעבר המאופיינת בבתי תה מלאי אופי הצופים על האוקיינוס השקט, להר הגעש הכבוי יאנג מינג שאן (Yangmingshan), ולשוק הלילה בעיר ג'ילונג (Jilong), הנחשב לטוב ביותר בטיוואן.

אחרי העבודה קופצים למקדש
העם הטייוואני הוא עם דתי בצורה בלתי רגילה, וחלק גדול מהטייוואנים פוקדים באופן קבוע את המקדשים החשובים להם. בטיוואן קיימת דת עממית, שמקורה בסין, אבל בעוד שהתהליכים שהובילה המפלגה הקומוניסטית בסין הכחידו את הדת בה כמעט לגמרי, בטיוואן הדת רק פורחת ומאתגרת את כל התיאולוגים הטוענים שישנו קשר הפוך בין אמונה דתית לבין קדמה. הדת העממית של טיוואן היא שילוב של דתות, אמונות, מסורות ופולחנים המשתנים ממקום למקום. היא משלבת בין הקונפוציאניזים, הדאואיזם, הבודהיזם, פנג שוואי, אסטרולוגיה סינית, אמונות טפלות ועוד. זוהי דת פוליתאיסטית, אשר בפנתיאון שלה קיימים יותר מ-1000 אלים. הטיוואנים חוגגים כמעט לכל אל את יום הולדתו, וכל חגיגה כזאת היא קרנבל צבעוני של ריקודי דרקון, רקדנים מחופשים לדמויות שונות מהמיתולוגיה הסינית, מופעי אמנויות לחימה, מטחי נפצים וחזיזים, טקסים שאמאניים, מדיומים הממריאים לעולם האלים ועולי רגל העולים למקדש יחד עם צלמיות של האל.

מאמינים מדליקים קטורת במקדש | צילום: עירא מלצר

שניים מהפסטיבלים העממים הבולטים הם יום ההולדת של אלת הים מאדזו – האלה החשובה ביותר לטיוואנים – אשר מתרחש מדי שנה בסביבות חודש מאי ונחשב לאירוע הגדול בטיוואן, וחודש הרוחות, הנחגג ביולי בדרך כלל ובתקופתו טיוואן הופכת למשרפה ענקית. מלבד הפסטיבלים הדתיים, ישנם בטיוואן גם חגים לאומיים, כמו ראש השנה הסינית, חג הירח וחג הפנסים, אשר מסכם את חגיגות השנה החדשה (נערך שבועיים לאחר ראש השנה הסינית) ובמהלכו מתמלאת המדינה במיצגים אמנותיים של פנסי נייר.

עלייה לרגל למקדש של אלת הים מאדזו | צילום: אלי פינרוב

טיוואן היא הסוד השמור של מזרח אסיה, אבל מתחילה לעלות על המפות של מטיילים מרחבי העולם. למרות זאת היא עדיין לא מתוירת, עדיין מחכה שיגלו אותה, מה שאומר שעכשיו זה זמן מצוין לטייל בה.

אלי פינרוב – מדריך ומתכנן טיולים בעולם הסיני, מתמחה בטיוואן