הדבר הראשון שתופס את העין בצפון וייטנאם הוא הנוף: הרים שראשיהם מכוסים בערפל, אינספור טרסות אורז היורדות במורדות הגבעות, נהרות, מצוקים, מפרצים חלומיים. הדבר הבא ששמים אליו לב הוא הצבעוניות. הירוק של הצמחייה השופעת, כחול השמיים הפתוחים, הלבוש הצבעוני של שבטי ההרים. יותר מארבעה עשורים אחרי מלחמת וייטנאם (שהווייטנאמים מכנים "המלחמה האמריקאית"), וייטנאם הפכה ליעד טיולים נהדר, כזה החביב לא רק על תרמילאים אלא על כל מי שרוצה להכיר תרבויות אותנטיות ולטייל בנופים יפהפיים שעוד לא נכבשו על ידי גדודי תיירים. אז לאן כדאי לטייל בצפון וייטנאם? הנה כמה מהמקומות של כדאי להחמיץ: האנוי: חיי העיר הגדולה
על גדות אגם Hoan Kiem נמצא הרובע ההיסטורי של האנוי, עם רחובות צפופים, רוכלים בכובעי קש מחודדים נושאים את מרכולתם על אופניים, בליל של כלי רכב דו גלגליים, בתי מלאכה קטנים, דוכנים וחנויות. תוכלו לרכוש כאן בזול צעיפי משי, כובעי קש מחודדים, מחרוזות, פירות ופרחים. זה גם מקום מצוין להתחיל בו את ההיכרות עם המטבח הווייטנאמי, אחד הטובים והמעניינים במזרח אסיה. בעוד שהמהגרים מסין השפיעו על המטבח בדרום וייטנאם, בצפון תפגשו את המטבח הקלאסי, עם טעמים עדינים ומוקפדים, כשכל מנה מוסיפה עוד רובד של טעם.
בהאנוי יש מוזיאונים רבים, בהם המוזיאון הלאומי להיסטוריה של וייטנאם, המוזיאון הלאומי לאמנויות יפות, מוזיאון הו צ'י מין המוקדש לפועלו של מי שמכונה כאן "אבי האומה" ומוזיאון קטן שהוקם בפתחו של בית הסוהר Hỏa Lò הידוע לשמצה שבו הוחזקו שבויים אמריקאים (הם העניקו לו את השם הסרקסטי "האנוי הילטון"). אם יש לכם זמן רק למוזיאון אחד, אל תחמיצו את המוזיאון לאתנוגרפיה, הנמצא כשמונה קילומטרים ממרכז העיר – הוא מתעד את חיי היום-יום, האמנות, התרבות והאמונות של 54 הקבוצות האתניות המוכרות בווייטנאם. עוד בהאנוי כדאי לבקר בפגודת העמוד הבודד, שצורתה כפרח הלוטוס, ובמקדש הספרות מהמאה ה-11 ששימש בתור האוניברסיטה הראשונה בווייטנאם.
חיי הלילה של האנוי תוססים ומלאי עניין, עם שפע של ברים (כולל ברים עם קריוקי), מועדוני לילה, מסעדות ומופעי מחול ותיאטרון. חובבי קניות ייצאו כאן אפשרויות רבות, מדוכנים עמוסים במזכרות ופרטי לבוש מסורתיים ועד למרכזי קניות מודרניים שנפתחו כאן בשנים האחרונות. מפרץ הא לונג: אחד מפלאי עולם הטבע
הדרך הטובה ביותר לטייל כאן היא בספינה השטה בין האיים ההרריים, החופים, הנקרות, המערות וכפרי דייגים שבתיהם צפים על פני המים. במהלך השייט אפשר לעצור לטבילה מרעננת במים, לטייל באחדים מהאיים ולסייר במערה או שתיים. באזור יש מערות קארסט רבות, בהן מערת טיין קונג (Thien Cung), העשירה בנטיפים וזקיפים בשלל צורות, ומערת לואון (Luon), שאפשר לשוט דרכה בסירה ולצפות בנטיפים מעל. טיול במפרץ הא לונג מהווה הזדמנות נהדרת ליהנות מהמטבח האזורי, הכולל הרבה דגים ומאכלי ים טריים. הקדישו לאזור לפחות יומיים – אפשר ללון על הספינה או באחד המלונות שעל החוף.
סאפה והסביבה: הרים, כפרים וטרסות האורז אבל אין טעם להתעכב זמן רב מדי בעיירה עצמה, יש כל כך הרבה מה לראות בסביבה. אחד הטרקים המומלצים באזור סאפה הוא טיול הליכה בעמק מונג הו (Moung Hoa). השביל היוצא מסאפה מתפתל בין הגבעות ושדות האורז הציוריים עד הכפרים יי לין הו (Y Lihn Ho) ולאו קאי (Lao Chai), בהם חיים בני שבט המונג השחור. המונג היא קבוצה אתנית החיה בסין, וייטנאם, לאוס ותאילנד והיא מחולקת לתתי-קבוצות – המונג השחור, הלבן, הירוק ועוד. ניתן להבדיל בין הקבוצות השונות על פי צבעי הלבוש וכיסויי הראש של הנשים, ואם אתם מכירים את רזי השפה, תבחינו בהבדלי עגה והגייה של המילים. מהכפר יורדים אל העמק, בדרך החולפת על פני עוד ועוד טרסות אורז מרהיבות – מי שיטייל כאן בין מאי לאוקטובר יוכל לצפות בכפריים שותלים את האורז או קוצרים אותו. הכפר הבא שמגיעים אליו הוא טה ואן (Ta Van), בו חיים בני הקבוצה האתנית זאיי. הביקור בכפר מאפשר להכיר את הקבוצה הזאת ולראות את ההבדלים בינה לבין בני המונג השחור.
עוד באזור סאפה: הר פאנסיפאן (Fansipan), המכונה "הגג של הודו-סין", ההר הגבוה בווייטנאם, שפסגתו מתנשאת לגובה של 3,143 מ'. טרק מאתגר של יומיים-שלושה מוביל לפסגת ההר ומבהיר את פשר הכינוי. מי שרוצה ליהנות מנופים הרריים מבלי לטפס במשך כמה ימים, יכול לנסוע ברכס הרי הואנג ליאן סון (Hoang Lien Son), דרך מעבר ההרים הגבוה במדינה, טראם טון, הנמצא בגובה של כ-2,000 מ'.
בפארק הלאומי הואנג ליאן נמצא מפל מקסים, המכונה "מפל האהבה" (Thác Tình Yêu) והנחשב לאחד היפים בווייטנאם. ההליכה אל המפל, בשביל לאורך הנהר המוזהב, אורכת כחצי שעה כשאת ההולכים מלווים נופים הרריים מקסימים – הערפל הרובץ על פסגות ההרים לעיתים קרובות תורם ליופיים המסתורי. מכאן אפשר לרדת בשביל אל העמק ולבקר בכמה כפרים, בהם קאט קאט (Cat Cat), כפר תיירותי שבו ניתן ללמוד על אורחות חייהם של בני המונג השחור, לטעום את מאכליהם ולצפות בריקודים מסורתיים. |
