תפריט עמוד
עונה מומלצת: כל השנה.
התאמת המסלול: לכל המשפחה.
קושי המסלול: קל.
אורך המסלול: כעשרה קילומטרים.
משך המסלול: שלוש שעות.
מפה: מסלול זה מתפרש על פני שתי מפות שונות! מפת סימון שבילים מס' 3, "הגליל התחתון העמקים והגלבוע" ומפת סימון שבילים מס' 4 "כרמל". 
הגעה מצומת אלונים: ממשיכים מזרחה בכביש מס' 75 עד צומת רמת ישי שבה פונים שמאלה (צפונה) בכביש מס' 77 לעבר צומת המוביל. בצומת המוביל פונים ימינה בכביש מס' 79 לעבר נצרת. בפנייה הראשונה ימינה פונים אל עבר הסוללים וגבעת שמשית. בפיצול פונים שמאלה לעבר שמשית וכעבור פחות מקילומטר מגיעים אל פניה ימינה של דרך עפר מסומנת כחול. זו נקודת ההתחלה.
• המסלול אינו מעגלי, נדרשת הקפצת רכבים.
הקפצת רכב לנקודת הסיום: חוזרים אל צומת המוביל, ממנה אל צומת אלונים שבה ממשיכים ישר בכביש מס' 70 עד צומת יגור. בצומת יגור פונים ימינה בכביש מס' 70. כשני קילומטר צפונית לצומת זבולון (בקילומטר 49 של הדרך), ישנה פנייה לא ברורה של דרך עפר ימינה. זוהי נקודת הסיום של המסלול.

מיד כשנצא לדרך נוכל להבחין באיכותה של הקרקע במקום. זוהי אדמת טרה רוסה שנוצרת כתוצאה מבליית הסלעים סביב, נסחפת אל העמק הרחב ומעורבבת עם חומר אורגאני שמעשיר אותה. בגלל פוריות האדמה ערוצו הרחב של נחל ציפורי מעובד לכל אורכו. נוכל לחצות שדות חיטה, חמניות, חומוס ובהמשך גם מטעי רימונים הנותנים פריים לקראת סוף הקיץ.

בעוד העמק עצמו מעובד כולו, המדרונות מכוסים בחורש ים תיכוני פתוח שבו אלוני תבור, אלונים מצויים ואלות.

הדרך חולפת במעבר צר מתחת לכביש המקשר בין רמת ישי לצומת המוביל וממשיכה אל חלקו התחתון של הנחל. לפנינו כברת דרך שבה הערוץ פתוח מאד וזורם ישירות מערבה. על הגדה הדרומית של הנחל שוכן הכפר הבדואי כעביה שבשוליו נחלוף.

מיד לאחר העיקול הראשון של הנחל נגיע אל עין יבקע, אחד המעיינות הגדולים ביותר בנחל. זהו מעין איתן, הנובע כל השנה. מימיו נאגרים לבריכה שנבנתה כנראה כבר בתקופה הרומית. באזור המעין השתמרו שרידים לצמחיית הנחלים שבעבר צמחה לכל אורכו (בימים שלפני איסוף מי המעיינות העליונים יותר לצינורות). כאן נוכל לפגוש בעצי ערבה, בשיחי אברהם הפורחים סגול ועוד.

כעבור שני קילומטרים נגיע אל מבנה מרשים, הנראה מרוק כמו טירה קטנה, השוכן על גדתו הצפונית של הנחל. זוהי 'טחנת הנזירים', טחנת קמח שבעבר נמצאה בבעלות נזירים מהמסדר הכרמליתי במוחרקה. גם כיום ניתן להבחין בסמל המסדר כרמליתי המסותת במרכז משקוף האבן מעל הכניסה למבנה. הנזירים הכרמליתים לא הפעילו בעצמם את הטחנה אלא השכירו את מבני הטחנות לתושבי הסביבה. עם כניסתם של מנועי הדיזל לשימוש ירד מעמדה של הטחנה עד שננטשה סופית. לימים שימשה כדיר וכיום מושכר המבנה לזוג ישראלי (יהודית ועומר: 052-04802786) שמפעילים במקום גן אירועים קטן ואף יש בו צימרים דלים. מעל המבנה ניתן לראות את תעלות המים שבעבר הזרימו את המים שהפעילו את המתקנים.

מיד לאחר שניפרד מטחנת הנזירים נגיע לנקודה שבה הערוץ נפרד מהדרך ופונה צפונה. הדרך לעומת זאת ממשיכה מערבה ומטפסת אל אוכף נמוך. בקטע זה מבצע ערוץ נחל ציפורי את הלהטוט הגדול שלו – נפתול בן קרוב ל- 360 מעלות. הוא מקיף את הגבעה הצפונית לאוכף כמעט מכל עבריה ושב ולוכך את האוכף מעברו השני. הסיבות הגיאולוגיות להיווצרות הנפתול הגדול עדיין שנויות במחלוקת, אבל בדרך כלל כולם תמימי דעים שמראה הגבעה הזו הקרויה תל עליל והכפר ראס עלי שבראשה, הם מראה יפה ומיוחד.

מכאן הדרך אל נקודת הסיום פשוטה וקלה – גולשים מהאוכף וממשיכים בדרך החולפת בשולי פרדסים ששדרת ברושים גבוהים בגבולם ישירות אל הכביש.

יותם יעקבסון – מדריך טיולים, מצלם, כותב ונותן הרצאות בליווי שקופיות. גר בירושלים

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: