מסלול טיול במקסיקו: בין עבר מפואר להווה מרתק

הדימוי הראשון העולה בראש למשמע השם מקסיקו הוא של גברים חבושי סומבררו, מנומנמים מחמת החום הכבד, בעיירה מדברית נידחת, וברקע קקטוסים גבוהים ומסועפים. אבל מקסיקו היא הרבה יותר מכך. למעשה, אין עוד ארץ ב"עולם החדש" המציעה רבגוניות כה עשירה: נופים מגוונים להפליא, מיערות גשם, דרך מדבריות ועד ביצות רחבות, אתרים ארכיאולוגיים של תרבויות העבר – המאיה, האצטקים והטולטק, ערים קולוניאליות יפהפיות, פולקלור עשיר של מוזיקה וריקוד, שווקים צבעוניים בהם ניתן למצוא מבחר מרשים של חפצי אמנות עממית ומטבח עשיר ומיוחד.

כאשר שאלו את קורטז הספרדי כיצד מקסיקו נראית, הוא מעך בידו נייר גדול, פתח את ידו ואמר: "זוהי המפה שלה". יש מעט מאוד אזורים בעולם בהם ישנו גיוון גיאוגרפי כה רב. נופים של יערות גשם ומישורים טרופיים סבוכים, מדבריות וביצות רחבות, יערות אלפינים וחופים נפלאים. ובהתאם, גם האקלים: ממזג אוויר ארקטי בשיאי הרי הגעש ועד למרחץ תורכי מהביל ביערות החוף. עצם המעבר מעמק אחד למשנו יכול לקחת אתכם לאזור אקולוגי שונה בתכלית. יותר ממחצית שטחה של מקסיקו נמצא בגובה של יותר מ – 1,000 מ' מעל פני הים, וחלק לא מבוטל מעל 2,000 מ'.

פיקו דה אוריסאבה, הפסגה הגבוהה במקסיקו | צילום: Marte, GFDL

מקסיקו היא המדינה השלישית בגודלה באמריקה הלטינית והמאוכלסת ביותר מבין דוברי השפה הספרדית. תושביה, עירוב מפתיע בין אירופים לאינדיאנים, הם ידידותיים, סימפטיים ומארחים נפלאים, הגאים במורשתם ובתרבותם. מבין הקבוצות האתניות הרבות שאכלסו את מקסיקו בעת שהספרדים הגיעו אליה, במאה ה-16, נותרו כ-56 בלבד, שחלק מהן עדיין שומר על מבנה חברתי מסורתי. למרות הדומיננטיות של הנצרות הקתולית, בפולחנים ובפסטיבלים משתקפים סממנים פרה-היספניים, כמו למשל בפולחן המתים.

במסלול הקלסי, שיתואר להלן, יש את שיאי הביקור במקסיקו, במינון סביר של אתרים ארכיאולוגיים, ערים היסטוריות וטבע. מומלץ לסיים את הסיור באחד מאתרי הנופש המפורסמים של מקסיקו, דוגמת קנקון בחצי האי יוקטן או אקפולקו על חוף האוקיינוס השקט. מפת המסלול – ראו בסוף הכתבה.

מפלים ליד פלנקה | צילום: zoutedrop, flickr

המסלול שלנו כולל את מקסיקו סיטי, וואחקה, וילה הרמוזה, פלנקה, אושמאל, מרידה, צ'יצ'ן איצה וקנקון (או אקפולקו), וניתן לעשות במשך כשבועיים (לא כולל נופש על חוף הים). בסיומו של הטיול, אפשר להמשיך בקלות לכמה ימים בגואטמלה השכנה. כמובן שיש עוד הרבה מאוד מה לראות במקסיקו, שכן במסלול שמובא כאן לא נכלל כל חלקה הצפוני של המדינה, ובו ערים קולוניאליות יפהפיות לצד אתרי טבע מהשורה הראשונה. ובכן, נצא לדרך:

מקסיקו סיטי: תערובת של תרבויות

מי שמגיע למקסיקו סיטי בטיסת לילה מאירופה יזכה למבט לא שגרתי, שכן העיר הענקית, המונה כ-20 מיליון תושבים (רבע מכלל האוכלוסייה), משתרעת על שטח עצום, והמטוס טס מעל שלל האורות במשך שעה ארוכה. זוהי עיר מרתקת שנמזגו בה שלוש תרבויות: אצטקית, איברית ומקסיקנית מודרנית. אלף בני אדם מהגרים לעיר מדי יום, ויותר מ-370 אלף תינוקות נולדים בה מדי שנה. כארבעה מיליון מכוניות נוסעים בכבישיה, ועדיין התנועה זורמת וענן הפיח לא כיסה אותה כליל, אולי בגלל המיקום הגבוה – 2,440 מטר מעל פני הים.

מקסיקו סיטי. עיר ענקית המשתרעת על שטח עצום | צילומים: שאטרסטוק

זוהי עיר שמציעה רבות למבקר בה, הן ברובד התרבותי והן בחיי הלילה והאירועים. הכיכר המרכזית בחלק ההיסטורי נקראת זוקאלו (Zócalo), היא מכילה את הארמון הלאומי (Palacio Nacional), שהוקם במקום בו עמד ארמונו של מוקטסומה (הוא מונטזומה מספרי ההרפתקאות), שהשתרע על שטח עצום וכלל גן חיות פרטי ענק. הארמון של היום, שנבנה על ידי הרננדו קורטז הידוע, מכיל 14 חצרות. אל תחמיצו את ציורי הקיר המדהימים של דייגו ריברה, שצוירו לאורך 24 שנים. טמפלו מאיור (Templo Mayor) הסמוך הוא מה שנותר ממקדש הקרבת קורבנות האדם של האצטקים. הקתדרלה שליד היא הגדולה ביותר באמריקה הלטינית והיא מהווה שיעור מאלף בארכיטקטורת בארוק. זוהי גם הזדמנות לראות את השקיעה המתמדת של העיר, שנבנתה על אגם שיובש: הקתדרלה הולכת ונחצית לשניים בגלל שקיעה משני הצדדים. כדאי להציץ במלון סיודאד דה מקסיקו הסמוך, מיושן אבל מרהיב. מומלץ לשבת בבית הקפה שבקומתו העליונה ולהשקיף על הזוקאלו.

טורה מאיור, מגדל בן 55 קומות, הגבוה במקסיקו

בעיר יש יותר מ-150 מוזיאונים, והמוזיאון האנתרופולוגי הוא פנינה שבהם. אי אפשר להספיק לראות את כל התצוגות ביום אחד, ולכן בחרו את האולמות המעניינים אתכם, אבל אל תחמיצו את אולם המאיה ואת האולם האצטקי עם לוח השנה, אולי המוצג החשוב ביותר כאן.

פארק צ'אפולטפק (Chapultepec Park) הוא הריאה הירוקה של העיר וכדאי לעלות אל המצודה שבשיאו. בתחומו נמצאת אחת המסעדות היוקרתיות ביותר במקיקו סיטי – אל לאגו. בסמוך לפארק נמצא צאפולטפק לומאס, אחד הרבעים היוקרתיים של העיר ואיזור השגרירויות. בהחלט שווה לבקר כאן ולהתרשם: השגרירות הדרום-קוריאנית, למשל, נמצאת בבית בסגנון טיודור אנגלי, בבית אחר יש מוסך ל-60 מכוניות וכן הלאה.

פארק צ'אפולטפק, הריאה הירוקה של העיר

שכונת זונה רוסה (Zona Rosa, האיזור הורוד), הנקראית כך על שום צבעם של הבתים, היא מעוז חיי הלילה, גם של הקהילה הגאה. יש כאן מסעדות, מועדוני לילה, ברים ומזללות של הרשתות האמריקאיות המוכרות. כדאי להגיע בלילה גם לכיכר גריבלדי, שם נאספים המאריאצ'יס, נגנים המתהדרים בטוקסידו עם הרבה נצנוצי מתכת, כובעי סומבררו ושפמים עבותים. הרומנטיקה נשפכת כאן והמילה הנשמעת ביותר היא "קוראסון" – הלב ותחושותיו.

לחובבי ההליכה הרגלית שווה לטייל מרובע סן אנגל לרובע קויוקאן (Coyoacán). זהו רובע קטנטן וציורי עם גלריות, מסעדות ובתי קפה. קויוקאן הוא המקום בו בנו קורטז ואנשיו את בתיהם הנאים, לאחר הטבח הנורא שערכו באצטקים, כאשר נאלצו לפנות את העיר עד שעופות השמיים וחיות הטרף יסיימו את מלאכת ניקוי העיר מהגופות. הבתים יפהפיים במיוחד לאורך דרך פרנצסקו סוסה. מי שרוצה לבלות את סוף השבוע בנעימות, כדאי שיצא אל הגנים הצפים של קושימילקו (Xochimilco), עדות למקסיקו סיטי כפי שהייתה בזמן האצטקים. נעים מאוד לשוט בסירה בין האיים שנוצרו על רפסודות – הגינות של האצטקים.

בסביבות מקסיקו סיטי: כנסיות ומקדשים

כדאי להקדיש יום אחד לשני אתרים חשובים. בגואדלופ (Guadalupe) כדאי לראות את מכלול הכנסיות שנבנו לאורך השנים החל מ-1535 . הכנסייה החדשה בצורת קונכייה מפתיעה בחללה הפנימי הענק. עולי הרגל מתקדמים, חלקם על ברכיהם, כדי לראות את דמות הבתולה שהתגלתה כאן.

50 ק"מ מהעיר נמצא "המקום בו נולדים האלים" – טאוטיווקאן (Teotihuacán). לפי המיתולוגיה האצטקית, האלים ירדו מהשמים אל תוך מדורה בוערת כדי להיוולד מחדש בתור השמש והירח. זאת היתה העיר החשובה ביותר של מזו-אמריקה, ודבר בתכנונה אינו יד המקרה, ולכל יש משמעות סימבולית. הקומפלקס כולו בנוי על ארבע רוחות השמים, כשדרך המתים יוצרת את הציר החשוב של צפון-דרום. המבנים המרשימים ביותר הם פירמידת השמש ופירמידת הירח, ושווה לעלות לאחד מהם, וכן לראות את מקדש קטצלקוטל בעל ראשי הנחש המכונף. כדאי להציץ בבתי המלאכה המדגימים את ליטוש אבן האובסידיום השחורה ואת הכנת המשקה האלכוהולי פולקה מצמח האגבה, אחד הצמחים החשובים בחלק זה של העולם.

טאוטיווקאן, "המקום בו נולדים האלים"

וואחקה: ללכת שבי אחריה

500 ק"מ דרומית-מזרחית למקסיקו סיטי נמצאת וואחקה (Oaxaca), אחת הערים הנעימות והיפות ביותר במדינה, בלב נוף מרשים של רכסי הרים נישאים. כדאי להישאר כאן כמה ימים, לטייל ברחובות העיר ולשבת בבתי הקפה והמסעדות סביב הכיכר המרכזית. סמוך לכנסייה היפה במיוחד של סנטו דומינגו נמצא מוזיאון קטן ומרתק של ממצאי מונט אלבן, אחד האתרים החשובים של תרבות האולמק הנמצא בסמוך לעיר.

כנסייה בוואחקה, אחת הערים הנעימות במקסיקו

בעיר יש כמה מלונות יוצאי דופן: לבעלי הממון מומלץ לנסות את קאמינו ריאל, הנמצא ליד הכנסייה – בעבר היה זה מנזר ששופץ והוסב בטוב טעם למלון יקר ומיוחד; מלון אחר מעניין ויפה הוא הוסטל דה לא נוריה, שנבנה כבית אחוזה טיפוסי של סוף המאה שעברה, ונמצא בסמוך למרכז.

וילה הרמוזה ופלנקה: שרידים של תרבות האולמק והמאיה

בוילה הרמוזה (Villahermosa) יש אתר אחד חשוב – פארק לה ונטה (La Venta) בו הונחו פסלים של ראשי אבן אולמקים ענקיים, בהם כאלה המגיעים לגובה של יותר משני מטרים. פלנקה (Palenque) הוא בעיני רבים אתר המאיה היפה ביותר בכל מקסיקו, המתבלט כאבן חן מעשה ידי אדם בתוך יער הגשם הטרופי מסביב. בני המאיה, שתרבותם פרחה בין המאות ה-3 וה-10, שיכללו צורת כתב מסובכת, שלטו במתמטיקה ובלוחות שנה בדיוק מדהים ובנו פירמידות מרשימות בכל מרכז אמריקה. המפגש עם תרבות המאיה, הדמויות, המיתוסים והמבנים בפלנקה מרתק. מקדש הכתובות, שנבנה לקבורת מלך המאיה פאקאל, הוא פירמידה מדהימה ויוצאת דופן.

כדאי מאוד להגיע לאתר בשעות הבוקר המוקדמות, לפני שקבוצות התיירים מגיעות. צפצוף הציפורים, מעוף התוכים, שאגת הקופים הנוהמים – כל אלו מוסיפים לאווירה המיוחדת של המקום. ליד פתח האתר ניתן לפגוש אינדיאנים משבט לאקאנדון, אחרוני המאיה ששימרו את המסורת שבעל פה 400 שנה אחרי הכיבוש הספרדי. הם בולטים בבגדיהם הלבנים, שיערם השחור הארוך ותווי הפנים העדינים של הגברים. הצעירים שבהם נועלים נעליים ועונדים שעונים, אבל מירב השבט עדיין חי במעבה היער. אל תחמיצו בשום אופן את הביקור במוזיאון הנמצא כשני קילומטרים מהאתר. סמוך לאתר יש מלון מיוחד, ג'ונגל לודג'.

מרידה: ניחוחות צרפתיים בעיר, אתרי מאיה מחוצה לה

למרידה (Mérida), בירת מחוז יוקטן, יש חן שקשה למצוא בערים טיפוסיות מקסיקניות אחרות. היא נוסדה על ידי אחד הקפיטנים של קורטז ונודעה בכינוי "העיר הלבנה". מרכז העיר שומר על האופי הקולוניאלי, והשדרה הרחבה, הנושאת את השם פאסאו דה מונטג'ו, היא אחת היפות ביותר במקסיקו עם ניחוח צרפתי, כרכרות סוסים, עצים ובתים מרשימים – עדות לעושרה של העיר בעבר. ברוב הערבים מתקיימת פעילות תרבותית, כמו קונצרט בכיכר. ביום ראשון סוגרים את הרחוב המרכזי לתנועת מכוניות, וכולם מטיילים ברגל. ארמון המושל, עם ציורי קיר המתארים את ההיסטוריה של המאיה, פתוח למבקרים. המטבח של יוקטן הוא אחד הטובים במקסיקו. אוכלים כאן פאניצ'וס, טורטייה עם שעועית ועוף, או סאלבוטס, טורטייה מטוגנת. אל תוותרו על הפירות המיוחדים של יוקטן – הממה והזפוטה.

אדריכלות צרפתית בעיר מלאת החן מרידה | צילום: Tomas Castelazo, GFDL

העיר עצמה היא הבסיס הנוח ביותר לראות את אתרי המאיה הגדולים שבסביבה, במיוחד את אושמאל (Uxmal) וצ'יצ'ן איצה (Chichén Itzá). למעט בעונת הגשמים, בכל אחד מהאתרים האלו ישנו מדי ערב מופע אור קולי מרהיב, ומי שרוצה ליהנות מהשקיעה ומהזריחה יכול ללון באחד המלונות הסמוכים לאתרים. למי שמטייל לבד מומלץ להצטרף לטיול יומי היוצא ממרידה, שכן חבל מאוד לראותם ללא הדרכה. יש טיולי יום ויש סיורים היוצאים ממרידה בשעת צהריים וכוללים סיור באתר, ארוחת ערב ומופע בעיר.

פירמידה בצ'יצ'ן איצה, מפסגת תרבות המאיה
קנקון: נופש בכד הזהב

המאיה האמינו שקנקון (Cancun) היא כד זהב הנמצא בקצה הקשת שבשמיים. בשנים האחרונות הפכה רצועת החוף שעל הים הקאריבי ללהיט בקרב נופשים מאירופה. החול בחופים עשוי מפירורי אלמוגים והים מחליף תדיר את צבעיו. המלונות בנויים על החוף, לאורך רצועה ארוכה. יש בהם מלונות משפחתיים ומלונות אקסקלוסיביים, ויש גם מלונות רומנטיים במיוחד שמתאימים לבני זוג בירח דבש. המרכז העירוני של קנקון הוא צומת הומה לנופשים הבאים בטיסות צ'רטר מכל רחבי אירופה, מארצות הברית ואפילו מברזיל וארגנטינה. יש כאן חיי לילה פעילים עם שפע של דיסקוטקים, מסעדות, מרכזי קניות וכל מה שהתיירים זקוקים לו, כולל תחבורה ציבורית מסודרת בין המלונות למרכז.

טולום, אתר מאיה המשקיף על הים הקאריבי

קנקון מהווה בסיס יציאה מעולה לכיוונים שונים: אל אתרי המאיה צ'יצ'ן איצה וטולום (Tulum), פארק המים הטבעי של-הא (Xel-Ha), הפארק האקולוגי שקרט (XCARET), האי מוחרס (Isla Mujeres, "אי הנשים" בספרדית) והאי קוזומל (Cozumel), שבו יש חופים נהדרים ומקומות צלילה אטרקטיביים.

אקפולקו: הפנינה שהתבגרה

בשנות הארבעים והחמישים אקפולקו (Acapulco) נחשבה למקום נופש יוקרתי ונוצץ, שמשך אליו כוכבי הוליווד. אמנם זוהרה דעך משהו עם השנים, אבל היופי הטבעי של מפרץ אקפולקו, במיוחד לעת ערב כשכל האורות מסביב זוהרים, מצדיק גם כיום את הכינוי "פנינת האוקיינוס השקט". אקפולקו היא לא רק אתר נופש, אלא גם עיר מקסיקנית מלבבת עם אופי של עיר נמל טיפוסית. יש כאן בתי מלון, דיסקוטקים וברים וגם שפע של מסעדות קטנות ומעולות. אבל מי שמבין עניין יעדיף את דוכני הרחוב, כמו זה של דוניה פאצ'יטה בקוסטה אזול, ליד מלון האייט. בימי חמישי נהוג לאכול אצל עקרות הבית המקומיות, הפותחות מעין מסעדה ליום אחד בביתיהן. המאכל האהוב ביותר הוא הפוסולה – מרק תירס לבן או מרק עוף עם אבוקדו, בצל וגבינה. ואם בחרתם לנפוש באקפולקו, כדאי לכם לצאת ליום שייט בלגונה פיא דל קוסטה, בין האיים הקטנים.

אקפולקו. לא רק אתר נופש אלא גם עיר נמל מלבבת

ולקינוח – אוכל, שתייה ומה שביניהם

האוכל המקסיקני נפלא ומגוון. בכל עיר תגלו טעמים שונים, גם אם שם המנה זהה. אל תפחדו לאכול בדוכני הרחוב – כמעט בכל שוק תמצאו את הטאמלה ראנצ'רו, חביתית תירס ממולאת בעוף, עגבניות וזיתים. המטבח המקסיקני מרבה להשתמש בפלפלי צ'ילי חריפים להפליא, אם נגסתם באוכל חריף ופיכם בוער, אל תנסו להרגיע את השריפה במים, עדיף ללעוס טורטייה טרייה.

דוכן של אוכל רחוב במקסיקו סיטי | צילום: Thelmadatter, GFDL

הפירות המקסיקנים נהדרים, ובמחיר זעום תוכלו לקנות שקית עם פירות חתוכים וקלופים, בהם אננס, פאפיה, מנגו ועוד. בשונה מהבננות שלנו, במקסיקו תגלו בננות מסוגים שונים, מכאלה בגודל אצבע הנקראות בננו ועד בננות ענקיות הנקראות פלטנו, והן נפלאות אפויות ומוגשות עם שמנת חמוצה טרייה. הבירה מצוינת – לא רק קורונה, שזכתה לשם בינלאומי, אלא גם דוס אקסוס (שני איקסים) בהירה וכהה, נגרו מודלו ובוהמיה. כדאי לצנן את הערב עם מרגריטה, רצוי מטקילה מיושנת. המהדרין שותים אותה לצד מיץ עגבניות מפולפל ומתובל. בחבל יוקטן נוהגים להגיש לאחר הארוחה משקה של אניס ודבש, ראו הוזהרתם – הוא גורם להאנג אובר כבד. בשום פנים אין לשתות מים, אלא בבתי מלון לאחר שעברו סינון ופילטור. אם קיוויתם לקפה משובח בארץ המגדלת קפה, תתאכזבו לגלות שמגישים כאן קפה אמריקאי דלוח או קפה עם קינמון.

מפת המסלול המתואר בכתבה:

לקריאה נוספת: