טיול בהאנוי: העיר שלא מפסיקה להפתיע

ראשון בבוקר, יום יפה. וממש כמו שאריק איינשטיין שר – אני שותה המון קפה. חלונות בית הקפה נוט (The Note Coffee) משקיפים על אגם הואן קיים (Hoan Keim) בלב העיר העתיקה של האנוי. לפני שהגעתי לכאן, לא באמת הבנתי מה זה אומר שבאמצע העיר העתיקה, על שלל סמטאותיה הצרות והצרות מאוד, יש אגם, אבל זה לגמרי נכון. אל האגם הזה נגיע עוד מעט, בינתיים אני שותה קפה וייטנאמי חזק כל כך, שאפילו זאבת קפאין ותיקה שכמוני מתקשה לסיים את המשקה עד סופו.

מסביבי זוגות צעירים מביטים זה בזו במבטים מצועפים, כי אין רומנטי ממקום שכל פינה בו מכוסה בפתקיות פוסט-איט צבעוניות שעליהן מודפסים לבבות. כל אחד מוזמן להוסיף פתקית משלו עם כמה הגיגים נשגבים (או סתם – "היינו פה, היה אחלה"). אני מדביקה על גב הכיסא את הפתקית שלי, עם האיחולים הרגילים לאהבה ושלום עולמי, ויוצאת לאגם.

רגע רומנטי בקפה נוט המכוסה כולו בלבבות ומסרים של האורחים | צילומים בכתבה: רותם בר כהן

נהרות של טוסטוסים

עוד בטרם נחתתי בהאנוי (הגעתי אליה בטיסה קצרצרה ונוחה של קתאי דרגון מהונג קונג) שמעתי כמה היא נפלאה וכמה כיף לשוטט בסמטאות העיר העתיקה. נאמר זאת מיד, האנוי נפלאה, אין ספק. אבל ההתאהבות בה לא מתרחשת בבת אחת, לוקח זמן להתרגל. להתרגל לצפירות ברחובות, 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. להתרגל לתנועה הבלתי אפשרית, נהרות על גבי נהרות של טוסטוסים (שכל אחד מהם תורם משלו לבליל הצפירות). להתרגל, או בעצם ללמוד איך לחצות כבישים, כי מעברי חצייה לא מעניקים לכם שום זכות קדימה ונהר התנועה פשוט ממשיך לזרום ללא הפסקה. להתרגל לכך שאמנם יש מדרכות בעיר העתיקה, אבל הן תפוסות עד אפס מקום בסחורות, באנשים שיושבים בפתח חנויות ומסעדות ובטוסטוסים שחונים עליהן בצפיפות. אז הנה הפרדוקס הראשון שתצטרכו להתמודד איתו: מצד אחד אי אפשר ללכת על המדרכה, מצד שני אי אפשר ללכת בשולי הכביש בלי להידרס. הצלחתם? אתם בדרך הנכונה.

רחוב בעיר העתיקה. מכוניות, טוסטוסים, אופניים והולכי רגל, כולם מנסים לנווט בסמטאות הצרות

בשלב הזה, קל להתאהב בהאנוי. קל מאוד אפילו. אחרי שלושה ימים של ניווטים ותמרונים עצמאיים בעיר המסחררת והנפלאה הזאת לא רק שהתאהבתי, כבר התחלתי להרהר ביני לבין עצמי איפה הייתי שוכרת דירה לו הייתי גרה ולא רק מגיעה לטיול בווייטנאם.

אם אחרי שלושה ימים התאהבתי, בסוף היום הרביעי ידעתי: איזו עיר נפלאה! איזו עיר מפתיעה! מעבר לאתרים הרגילים שמדריכי התיירות יספרו לכם עליהם, הנה כמה דברים מועילים שכדאי לדעת על האנוי ומקומות שכדאי לבקר בהם:

לפני החתונה עוצרים לסלפי: שושבינות מצטלמות על גשר הרכבת בכניסה לעיר העתיקה

העיר העתיקה: שווקים, אגם ובובות מים

• העיר העתיקה. ללא ספק, זה המקום שבו אתם רוצים להיות – למרות ההמולה, הצפיפות, הרחובות הצרים והמדרכות התפוסות. כאן הכל קורה: שווקים יומיים ושוק לילה, דוכנים של אוכל רחוב, אינספור מסעדות, בתי קפה וחנויות זעירות, שהן לא יותר מכוכים צרים שהסחורה שבהם גולשת למדרכות.

מבט על גגות העיר העתיקה

אז מה עושים פה? משוטטים ברחובות, הולכים לאיבוד ומוצאים את הדרך, רק כדי לאבד אותה שוב, מוצאים ומאבדים ומוצאים. עוצרים בשווקים ובדוכני הרחוב, מציצים לכוכי החנויות, ממששים צעיף ממשי טהור (או שלא), קונים אזניות "מקוריות" של אפל בשני שקלים. מעזים לאכול ברחוב, כי זה הכי טעים והכי זול ואם כבר הגעתם להאנוי, תהיו אמיצים.

אם כבר הגעתם להאנוי, תהיו אמיצים ואל תוותרו על מאכלי הרחוב המגוונים

רק אחרי יומיים של שיטוטים בעיר העתיקה שמתי לב שבכל רחוב מוכרים רק דבר אחד – יש רחוב של תבלינים, רחוב של בדים, רחוב של חומרי בניין וכן הלאה. ובלילה, כשהחשכה יורדת, האקשן רק מתחיל. בלילה הראשון שלי בעיר חשבתי שאולי יש איזה חג או פסטיבל שלא ידעתי עליו, כי המוני אנשים ישבו על שרפרפים נמוכים על המדרכות ואכלו ואפילו יותר אנשים שוטטו ברחובות, דיברו, צחקו ונהנו. אבל, לא. זה לא היה חג או פסטיבל, ככה נראה לילה סטנדרטי בהאנוי העתיקה. בסוף השבוע, בערבי חמישי, שישי ושבת, חלק מהרחובות הקטנים בלב העיר העתיקה נסגרים לתנועה ומתמלאים עד אפס מקום באנשים, נגנים, סועדים וחוגגים. באותם לילות פועל שוק לילה ברחוב Hàng Đào. לאורך הרחוב נפתחים דוכנים של מזכרות, בגדים, פיצפקס ואוכל. האמת, אחרי שטיילתם ברחובות ובשווקים היומיים, שוק הלילה פחות מדהים. עשרות דוכנים צפופים עם סחורות לא איכותיות במיוחד. אבל שווה ללכת לכל אורכו, להציץ בדוכנים ובאנשים, ובעיקר כי בסופו הרחוב מגיע אל האגם.

לצד השווקים ודוכני הרחוב, מסתובבות נשים עם סחורה על אופניים או בסלי קש התלויים משני צדי מוט

• האגם. אין ספק שאגם בלב עיר עתיקה זה דבר מוצלח מאוד. במוצאי שבת, ברחבה שבקצה הצפוני של האגם מוזיקה סוערת מרקידה עשרות אנשים בכמה מוקדים. באזור אחד רקדו ריקודי עם, בשני ריקודים סלוניים. חבורה קולנית של בני נוער צעדה לאורך האגם עם גביעי גלידה ביד. זוגות אוהבים ישבו על הגדה, משקיפים בריצודי האורות שעל המים, משפחות עם ילדים קטנים מדי מכדי להיות ערים בשעה כזאת האזינו למוזיקאים שמנגנים בכלים מסורתיים. כמה אנשים טיילו על גשר העץ המוביל למקדש בלב האגם.

אגם הואן קיים. כמה נחמד שיש אגם באמצע העיר!

למחרת, אחרי עצירת קפה בנוט קופי, אני מגלה בעיקר משפחות לצד האגם. אני לא מפסיקה לזמזם "שבת בבוקר, יום יפה" למרות שעכשיו יום ראשון, היום שבו שובתים ממלאכה בווייטנאם. בתי הקפה לאורך האגם עמוסים עד אפס מקום, ילדים רצים בשבילים, מפריחים בועות סבון או רוכבים על אופניים זעירים. באמצע הדרך אני נתקלת בחבורה של בני נוער לבושים במכנסיים שחורים וחולצות לבנות עם מטפחת אדומה, כחולה או צהובה כרוכות סביב הצוואר. הם עומדים במעגל, סביב איש מבוגר ששר בקולי קולות, הצעירים שרים יחד איתו ועושים תנועות זהות, בסגנון "מי שטוב לו ושמח…". כמה נשים מבוגרות צופות בהם ומתחילות אף הן לשיר, להניף ידיים ולרקוע ברגליים על פי הוראות השיר. קצת הלאה משם, חבורה קטנה של נערים, כנראה המגניבים של האגם, מנגנים בגיטרות ושרים באנגלית.

בסופי שבוע השבילים מסביב לאגם מתמלאים במשפחות, וכך גם בתי הקפה והמסעדות

• תאטרון בובות המים (Thang Long Water Puppet Theater). למרות שזוהי אטרקציה תיירותית מאוד, היא בהחלט מומלצת בחום. התאטרון נמצא בצד הצפוני של האגם. בקדמת האולם, במקום במה יש בריכת מים גדולה, שמעליה יושבים נגנים וזמרות בלבוש מסורתי, והם מלווים את המופע בנגינה, שירה וסיפורים, הכל בווייטנאמית, ללא תרגום. הבובות – בדמות דרקונים, דגים, איכרים, בני אצולה ועוד, מופיעות בתוך המים: הן מקפצות מעליהם, צוללות לתוכם, מתיזות זו על זו, רוקדות בהתלהבות. לפעמים הסיפורים עצובים, לפעמים מצחיקים ולפעמים דרמטיים, וגם בלי להבין מילה, קל להבין את המשמעות. המופע מתאים למבוגרים ולא רק לילדים (למעשה, ילדים עלולים להשתעמם בלי להבין את השפה). התאטרון פועל שבעה ימים בשבוע, עם חמישה מופעים בכל יום, הראשון מתחיל ב-15:00 והאחרון ב-20:00, מחיר כרטיס בסביבות 30-15 שקל, תלוי במיקום המושב (כדאי לקנות כרטיס במקום טוב מקדימה, באמצע השורה). אפשר לקנות כרטיסים בקופה לפני המופע או להזמין מראש (בכל מלון בעיר יעזרו לכם להזמין כרטיסים). כתובת: Dinh Tien Hoang 57b, ליד האגם. אתר אינטרנט

סצנה במופע של תיאטרון בובות המים. מתאים בהחלט גם למבוגרים | צילום: שאטרסטוק

האישה שאיתי

כחצי קילומטר מדרום לאגם נמצא מוזיאון מרתק שגם בו כדאי לבקר. מוזיאון הנשים (Vietnamese Women's Museum) כשמו כן הוא, מתעד במאות רבות של פריטים, חפצים ותמונות את חייהן של הנשים הווייטנאמיות. בכל אחת משלוש הקומות של המוזיאון מושם דגש על תחום אחר – משפחה, היסטוריה או אופנה. בכניסה לכל תצוגה ישנם מסכי טלוויזיה שעליהם מוקרנים סרטונים עם נשים המדברות על חייהן ועל תפיסת עולמן. בתוך אולמות התצוגה מסופרים סיפורים מרתקים על נשים וייטנאמיות – בתמונות, חפצי יום יום, בגדים והסברים כתובים. בין השאר, יש אזור המוקדש לנשים שלחמו בצבא הצפון (בכל זאת, אנחנו בהאנוי, בירת הצפון שהפכה בתום המלחמה לבירת וייטנאם), אזור המספר על המנהגים והלבוש של בנות השבטים השונים, מנהגי חתונות ולידות, הדרך שבה הן מגדלות את הילדים ועוד. בקומת הקרקע יש חנות קטנה עם מוצרים מקסימים, חלקם עבודות יד של נשים, הזדמנות מצוינת לקנות כמה מזכרות מיוחדות שלא תמצאו בדוכנים ברחוב. בתיאום מראש אפשר להצטרף לסיור מאורגן. כתובת: 36 Ly Thoung Kiet, טלפון: 84-4-38259936 אתר אינטרנט

תצוגה במוזיאון הנשים בהאנוי. עושים כבוד למקומן של הנשים בהיסטוריה ובתרבות המקומית | צילום: K Kurikawa / Shutterstock.com

מה אוכלים, מה שותים וכריך בלתי נשכח

ספרינג רולס דקיקים שמתפוצצים בפה מרוב פריכות, סלט פאפיה חמצמץ עם שברי בוטנים ורוטב פיקנטי, שיפודי בשר מתובלים, גפרורי ירקות עטופים בנייר אורז שקוף מוגשים לצד מטבל כל כך טעים שמתחשק לשתות אותו כמו שהוא, מרק פו עם בשר ובצל ירוק שהסועד סוחט לתוכו טיפות של ליים טרי. קשה להתחרות בעושר הטעמים של המטבח הווייטנאמי, אחד המטבחים הטובים במזרח אסיה. והמחירים, כמו בשאר התחומים בווייטנאם, זולים עד זולים מאוד. קערה ענקית של מרק פו בדוכן רחוב עולה פחות מחמישה שקלים. במסעדה מסודרת, עם מפות, נרות ותפריט יינות, אפשר לאכול ארוחה מלאה, כולל שתייה, בסביבות 70-50 שקל.

מרק פו. בדוכן רחוב תשלמו על קערה גדולה (עם הרבה פחות תוספות, יש לציין) כחמישה שקלים

• ארוחת בוקר במלון ברמת שלושה עד חמישה כוכבים כוללת לרוב מנות מוכרות לתיירים מערביים, כמו ביצים, ירקות חתוכים ולחם (בהחלט לא הסעיף המצטיין), לצד מאכלים שווייטנאמים אוכלים בבוקר – מרקים עמוסים בירקות, אטריות אורז ולפעמים גם בשר, סוגים שונים של רולים, סלט של ירקות שורש מגורדים במגררת והקינוח שמככב גם במסעדות – קוביות רוטטות של ג'לי במגוון טעמים (בין השאר, ג'לי קוקוס, ג'לי חלב מרוכז וג'לי קפה).

בשאר היום לא תתקשו למצוא מקומות טובים לאכול, למעשה תתקשו למצוא מספיק מקום בבטן. כמובן, אם אתם שומרי כשרות, המצב מסובך בהרבה, שכן גם אם תזמינו רק ירקות ואורז, אין לדעת מה בושל בסבב הקודם במחבת שבו מקפיצים עכשיו את המנה הצמחונית שלכם.

תשכחו מג'לי תות, בווייטנאם מגישים סוגים שונים ומשונים, כמו ג'לי של קפה וחלב מרוכז | צילום: שאטרסטוק

• בין מאכלי הרחוב, יש מקום של כבוד לבאן מי (Bánh mi) – כריך בבאגט (שריד מימי הקולוניאליזם הצרפתי) מלא בכל טוב. הגרסה הקלאסית כוללת פרוסות של בקר או עוף, חסה, מלפפון, עגבנייה וגזר. לעיתים נוסף למילוי גם ממרח פטה (עוד תזכורת לשלטון הצרפתי). מקום מצוין להכיר את הכריך הזה הוא Ban Mi 25. מזמינים בדלפק קטן, לא אטרקטיבי במיוחד, ואז חוצים את הכביש ומתיישבים בחדר קטן לצד שולחנות עץ. תוך כמה דקות הכריך מגיע, עטוף בפיסת נייר חום. והטעם? גן עדן. המחיר – כמה שקלים בודדים. כתובת: 25 Hàng Cá בעיר העתיקה.

באן מאי, הכריך המושלם | צילום: שאטרסטוק

• כמה מילים על בתי קפה בהאנוי: תזהו אותם על פי האיות הווייטנאמי לקפה – Cà Phê. בשונה מבתי קפה המוכרים לנו, כאן באמת רק שותים – קפה, תה ומיצים. עוגות, כריכים או סלטים, לא תמצאו בבתי הקפה האותנטיים (בכאלה שמשרתים בעיקר תיירים, לפעמים יש כמה עוגות בוויטרינה). התפריט, עם זאת, לא קטן וכולל לרוב סוגים שונים של קפה חם או קר, מאמריקנו ועד קפה וייטנאמי חזק מאוד שמוגש עם חלב מרוכז ממותק (לא מתאים לכל חך), כמה סוגים של תה חם וקר ולפעמים גם מיצים טבעיים ושייקים. בית קפה נחמד מאוד בעיר העתיקה הוא Coffee A – מזמינים את הקפה בקומת הקרקע ואז מטפסים בסדרה של גרמי מדרגות תלולים לאחת הקומות מעל. בחדרים נעימים עם רצפות עץ כהות וחלונות גדולים אפשר לשבת לצד אחד המאווררים שמפזרים רוח קלושה, בימים פחות חמים ולחים, כדאי לשבת במרפסת המשקיפה לרחוב. כתובת: 2 Lãn Ông, בפינת רחוב Hàng Đào (שבו מתקיים שוק הלילה).

במרפסת של A Coffee, גשם פתאומי שוטף את רחובות העיר

שתי המלצות חמות

• מסעדה מומלצת: כאמור, לא תתקשו למצוא אוכל מצוין בהאנוי. ובכל זאת, הנה המלצה: מסעדת דונג (Duong's Restaurant) בעיר העתיקה. בערבים המסעדה הקטנה והאלגנטית מתמלאת במהירות, בעיקר בסופי שבוע, וכדאי מאוד להזמין מקום מראש. אנחנו היינו ארבעה והזמנו תפריט קבוע, שנקרא Traditional Set Hanoi, עם מנות שמוגשות למרכז השולחן. בראשונות היה, בין השאר, סלט נפלא של פרחי בננה ועשבי תיבול, בין חמש המנות העיקריות אהבנו במיוחד את הבקר שהוקפץ עם אננס טרי ופטריות פרא ואת הטופו ברוטב עגבניות, בצל ירוק ועשבי תבלין. לקינוח קיבלנו קערית של קרם קרמל ולצדה בננה מטוגנת. ללא ספק, זאת היתה אחת הארוחות הטובות שאכלתי בווייטנאם. כתובת: 101 Ma May, Noam Kiem, טלפון: 84-4-36364567. אתר אינטרנט

רולים בכמה גרסאות במסעדת דונג, אחת המומלצות בעיר | צילום: Duong's Restaurant ©

• מלון מומלץ: אם אתם רוצים להיות במרכז העניינים, MK Premier Boutique Hotel הוא המקום בשבילכם. מלון בוטיק ברמה של 4 כוכבים (ארבעה כוכבים בהאנוי לא בהכרח זהים לארבעה כוכבים בפריז או בסן פרנסיסקו), ברחוב Hàng Buồm העמוס במסעדות, ברים ובתי קפה, דקת הליכה משוק Dong Xuan המסחרר ושלוש דקות הליכה משוק הלילה. המלון עצמו נעים במיוחד, עם חדרים מרווחים עם רצפות פרקט, מיטות נוחות ופינת קפה ותה (חשוב מאוד: כשאתם מזמינים, בקשו חדר אחורי וכך תימנעו מרעשי הבליינים וצפירות האופנועים). אבל הכיף האמיתי נמצא על הגג ובקומת המרתף. על הגג, בקומה השישית, יש בר פתוח שמשקיף על נוף עירוני מקסים. לצד האלכוהול מוגשות כמה מנות מוצלחות, כמו ספרינג רולס וסלט פאפיה, שהולכות נהדר עם קוקטייל או כוס יין. במרתף יש ספא שמציע מגוון גדול של טיפולים במחירים שיעשו לכם חשק להזמין מיד עוד עיסוי או שניים לימים הבאים. לילה בחדר זוגי, כולל ארוחת בוקר, עולה בסביבות 250 שקל. כתובת: 72-74 Hàng Buồm, טלפון: ,84 24 3266 8896, אתר אינטרנט

הבר על גג מלון MK Premier Boutique, עם נוף עירוני מקסים | צילום MK Premier Boutique hotel ©

עוד מקומות שווים בהאנוי

מחוץ לגבולות העיר העתיקה, כדאי מאוד לבקר במוזיליאום הו צ'ין מין, מבנה רב הוד שבו נמצאת גופתו החנוטה של מי שנחשב לאבי האומה (למרות בקשתו המפורשת שישרפו את גופתו); במוזיאון האתנוגרפי הנהדר, שבחצר רחבת הידיים שלו ניצבים בתים מסורתיים של שבטים שונים בווייטנאם ואפשר להיכנס לתוכם ולהתרשם מהחדרים וכלי הבית; ובמקדש הספרות, מקדש מרהיב המוקף בגנים מרשימים. אם אתם רוצים להכיר צד אחר של העיר, ברובע שבו התגוררו בעבר אנשי הממשל הצרפתים תגלו שדרות מוצלות ורחבות ידיים, אחוזות קולוניאליסטיות וגנים מעוצבים בקפידה – הכי רחוק מההמולה, הצפיפות והאקשן של העיר העתיקה.

שער הכניסה למקדש הספרות, אחד מאתרי החובה של האנוי

___

הכותבת מבקשת להודות לחברת התעופה קתאי פסיפיק אשר מפעילה טיסות ישירות מישראל להונג קונג וטיסות המשך ליעדים רבים באסיה, כולל להאנוי. תודה מיוחדת לחברת Asiatica Travel, שאירחה בחום ובנדיבות ועזרה להתמצא בנבכי האנוי. Asiatica היא חברת תיירות מקומית ותיקה ואמינה, שאנשיה דוברים אנגלית שוטפת, והם ישמחו לארגן עבורכם את השהות בהאנוי, כולל הדרכה בין אתרי העיר, וכן טיולים פרטיים ברחבי וייטנאם. טלפון: 84-24-62662816, אתר אינטרנט (בעברית)