יותר מכל העצים שנשתבחה בהם ארצנו זכה הזית לכבוד, הדר ותהילה והוא טבוע כולו בחותם שורשיו של עם ישראל בארצו ובתרבות חייו. "הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך. ויאמרו לזית: מלכה עלינו!" (מתוך משל יותם). משל קדמון זה מעמיד את הזית כראש וראשון במעלת העצים, והסמליות הרבה שבעץ נותנת לו עם השנים מקום של כבוד בפנתיאון עצי ארץ ישראל. המהלך במשעולי הגליל, אי אפשר שלא יפגוש בדרכו עץ זית, אחד מיני רבים הנטועים עמוק באדמתו. איזה הוא הגדול שבזיתים מי הזקן שבהם ומי העבה? מי בלותו ניכרת בגזעו ומי למרות שנותיו שומר על רעננותו? נצא לסיור אל שלושה עצי זית הטוענים למלוכה ואת ההכתרה תעשו אתם בביקורכם במקום. מכיוון שפזורים העצים למלוא חבל הארץ, לכו לבקר את הקרוב אליכם.
היונה, המבול ועץ הזית של ראג'א חטיב איך מגיעים: על כביש 805 בשיפולי כפר דיר חנא, מדרום לכביש (על יד המוסך), דרך אספלט נוחה מטפסת בין הכרמים כקילומטר עד שמגיעים לבריכה ומעיין ועוד 200 מטר במעלה עד רחבת התצפית (המקום בו מסתיים הכביש). העצים נמצאים בין המעיין לרחבת החניה והחיפוש אחריהם הוא חלק מהחוויה. רמז: עמודי ברזל מונעים כניסה עם רכב לשטח שהזיתים נמצאים בתחומו.
הכי זמינים ואולי הכי זקנים • שימו לב: הכביש סואן מאוד. אין לחצותו, יש להגיע מכיוון מזרח.
האיש החכם וכרם הזיתים הבא אל ביתו של נימר יפגוש איש רוח נעים שיחה, שלוקח את המבקר למסע מופלא של סיפורים, משלים, שירה עברית ומקאמה ערבית, והכל סובב את חייו וחיינו השזורים בחיי הארץ הזו לבלתי היתר. תרגומיו לערבית של פניני השירה העברית (ביאליק, רחל, רביקוביץ) ותרגום שירה וסיפורת ערבית לעברית, הפכוהו לחד לשון ורהוט שפה עד שקשה לעתים להבינו. זהו מפגש אינטלקטואלי ברוח הפשטות הכפרית, כשברקע עוסקת סמיחה אשתו בהתקנת ארוחה שכולה מאכלים מסורתיים, עשבי שדה עונתיים ושאר הפתעות. ובסוף, אחרי שתגמרנה המילים וגם הבטן שבעה דיה תצאו עם נימר נימר אל הבוסתן שאחרי ביתו, שם יעמוד גאה ומואר ליד עצי הזית הזקנים, שגילם על פי דבריו 1000 שנה, ואתם הוציאו מצלמה להנציח את האיש ואת העץ. איך מגיעים: בלב הכפר חורפיש (כביש 89) בצמוד לכביש הראשי. בתיאום מראש, טלפון: 04-9977256, 050-7397820.
לקריאה נוספת:
|
אמנון גופר, מורה דרך וחוקר התרבות הגלילית, מחבר הספר "חמש דקות
מהצימר" בהוצאת עם עובד