מגיעים ברכב למושב לוזית (על כביש מספר 353) וחונים בכניסה למושב. יוצאים מהמושב ופונים ימינה על הכביש. אחרי מאתיים מטר פונים ימינה לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים שחור. רוכבים בדרך העפר ומבחינים משמאל בגבעה שעליה נמצאת חורבת זכרי, ובה מערכת של מחילות מסתור ובורות מים (אפשר לסייר באתר, אך יש להיזהר מבורות פתוחים). כעבור שלושה קילומטרים מגיעים להסתעפות עם שביל מסומן בכחול שמגיע מימין. ממשיכים על השביל השחור עד שמגיעים, כעבור קילומטר וחצי, להסתעפות נוספת עם שביל אדום. פונים בשביל האדום ימינה ומקיפים את תל צפית ממזרח עד שמוצאים, משמאל, את השביל המסומן ירוק שעולה לראש התל. לתל צפית עולות כמה וכמה דרכי עפר תלולות; מי שמעוניין בעלייה קשה וטכנית יכול לנסות את כוחו באחת מהן, אך הדרך המסומנת בירוק היא המתונה מכולן. לאחר העלייה המאומצת, הנוף המרהיב נפרש במלוא הדרו בתצפית היקפית מראש התל, שגובהו 213 מטר מעל פני הים. כשמביטים מזרחה, לעבר האגף המערבי של הרי יהודה, אפשר להבחין בבתים של יישובי גוש עציון, ששוכנים בגובה של יותר מ-900 מטר מעל פני הים. מדרום נראות גבעות הקירטון של השפלה הנמוכה. ביום טוב תוכלו לראות ממערב את הים ואת הארובות של תחנת הכוח באשדוד, ומבט צפונה יגלה את תחילתו של גוש דן. זיכרונות מהעבר הרחוק מאז החפירות המצומצמות שערכה כאן משלחת אנגלית בסוף המאה ה-19, לא נערך מחקר מקיף בתל. ב-1996 החלה לפעול כאן משלחת מטעם אוניברסיטת בר אילן, בראשות ד"ר אהרן מאיר, אשר חפרה וחקרה את האתר. מטרתו המרכזית של המחקר היתה לחשוף עדויות על אתר מרתק זה, ובמיוחד עדויות הקשורות לתולדותיו בתקופה הפלשתית. בחפירות נתגלה ששטח העיר הקדומה גדול בהרבה ממה שהיה ידוע עד אז, והוא מגיע ל-500 דונם. מעניינות במיוחד הן העדויות לחורבן גדול שאירע כנראה כמאה שנים קודם למצור האשורי. בשכבה שבה נמצאו עדויות אלו התגלו ממצאים עשירים, הכוללים יותר מ-400 כלים שלמים. ממצא זה מתיישב עם היעלמותה של גת מהמלל המקראי מתקופה זו ואילך. שני אירועים המוזכרים במקרא הם עדות אפשרית לחורבן: האחד הוא כיבוש גת בידי חזאל מלך ארם (מלכים ב' י"ב, י"ח), והשני – כיבוש העיר בידי עוזיהו (דברי הימים ב' כ"ו, ו'). אך ייתכן, כמובן, שמדובר באירוע אחר, לא מוכר. כך או אחרת, לנו לא נותר אלא להתרשם מהיקפו המרשים של התל וליהנות מהנוף הסובב. אל יער חרובית מהתל יורדים – בזהירות! – עם השביל המסומן ירוק חזרה לשביל המסומן אדום. פונים בשביל שמאלה (מערבה) ואחרי נסיעה קצרה פונים ימינה בפנייה חדה, וחוצים את נחל האלה. בנקודה זו הסימון אינו ברור – הסתמכו על עץ השיזף הגדול כציון לנקודה שבה נוח לחצות את הנחל. ממשיכים עם השביל האדום, וכעבור 300 מטר פונים שמאלה, עם הסימון האדום, שנמצא על עמוד מתח גבוה. רכיבה קצרה על דרך כורכר ומגיעים לשלט העץ של יער חרובית. זאת נקודה נחמדה להפסקה ומנוחה. משלט העץ ממשיכים לכיוון צפון מזרח ברכיבה בשביל האדום. אחרי קילומטר הסימון האדום פונה שמאלה לתוך יער חרובית, ואילו אנחנו נמשיך מזרחה עם השביל המרכזי, שמנקודה זו מסומן בכחול. רוכבים בשביל זה כשהיער משמאלנו. כעבור שני קילומטרים וחצי השביל הכחול מתעקל בחדות ימינה. בנקודה זו עוזבים את השביל המסומן וממשיכים מזרחה בשביל לא מסומן, שבמהרה הופך לדרך סלולה בחלקה. רוכבים לאורך דרך זו ונהנים מנוף הגבעות ומהמטעים של המושבים עגור ולוזית. סיור במערות לוזית בטרם נסיים את טיולנו, מומלץ לצאת לסיור קצר נוסף במערות לוזית: מהכניסה למושב פונים דרומה בדרך עפר מסומנת כחול. כעבור 800 מטר תימצא משמאלכם הכניסה לאחת המערכות המרשימות ביותר של מערות פעמון בשפלת יהודה, אם כי למרבה הצער האתר מוזנח ומזוהם בפסולת מטיילים. אם ממשיכים דרומה עוד 300 מטר מגיעים למערכת של מחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא. הכניסה למחילות מתחת לעץ חרוב; יש להצטייד בפנס. חוזרים לרכב, מעמיסים את האופניים ונפרדים מהשפלה, על גבעותיה ואתריה, עד לטיול הבא. |