שנה חלפה, חתיכת שנה וגם היום הזה הגיע שוב, עוד יום הולדת הנה בא.
לאור התחושה הטובה מן ה"טיולדת" בשנה שעברה, זרמתי עם המודל, שנה שנייה ברציפות, מה שהופך את העניין למסורת. קונספט מנצח כידוע לא מחליפים, אפילו ניסיתי לשפר עם תוספת אחות – מעגלודת – מעגל גברים ביום ההולדת, פרטים בקצה האייטם.
בשנה שעברה היעד הנבחר היה נחלי עזגד-אשלים בואך ים המלח. השנה באופן ספונטני לא פחות, בהמלצת ברק היימן שהשתתף בפסטיבל הסרטים לסרטי טבע ומסע, היעד היה קרוב יותר ומורכב פחות (לפחות כך חשבתי בתחילה): עין שוירח המשקיף על ימה אחרת – הכנרת.
***
מסע חדש, תיק ישן וקטן עם ציפייה גדולה הוציאו אותי בשעת בוקר לא מוקדמת לכיוון רמת הגולן. שלט מזמין ליקב קטרון עשה את העבודה דווקא הפעם, למרות שראיתיו פעמיים רבות במסגרת נסיעותיי לכנרת, בשבחה של ספונטניות הגעתי למקום קסום המשקיף אל ציפורי אך יחודו של היקב הוא בשיטת הגרביטציה כפי שהסבירה לי תירוש מנהלת המקום, החרצנים לא נשאבים עם הענב מה שמשפיע על המרירות ומאריך (ומייקר) את התהליך.
עם טעם טוב בפה המשכתי מזרחה, קצת לפני חמת גדר שוברים חזק שמאלה על כביש 98 לכיוון מבוא חמה, שלט קטן לכיוון תאופיק מוריד אל דרך עפר ומדרונות האון עד הרגע שבו הבנתי שאם כדאי לחזור עם הרכב (לא שטח) כדאי שאעבור לצעידה בסימון מסלול ירוק עד לשער שבנה ירח פארן, כזה המונע מעבר בקר.
הבריכה (13 על 3 בעומק מטר וחצי) נבנתה ב-1944 ע"י הפרסים מדת הבהאיים שהתגוררו בכפר סמאריה (קיבוץ האון). עד שנת 2000 היא היתה אטומה ומלאה בחול, פארן בן קיבוץ האון דאג לשפץ אותה, נטע עצי אקליפטוס ובשנת 2003 היא נפתחה לציבור.
עין שוירח נגזר משמו הערבי עין שוירירא אבל גם מהשילוב שריר (המעין) וירח (פארן).
"הירידה עשרים דקות אבל העלייה ארוכה פי שתיים" עידכן בחן נהג חולף מיישובי הסביבה, "קח איתך בקבוק מים" הוא יעץ ואני מה שהיה לי בתיק הקטנטן שהכנתי ספונטנית כמה שעות קודם לכן היה בכלל יין מפסטיבל הסרטים וכוסית מזכרת מריטריט מנחים בגיאורגיה.
הירידה תלולה אותתה על הבאות, הדרך לא ממש ברורה אך נחושה. הפעם זה רק אני והיחידה לפינוי מוקשים של חיל ההנדסה במסלול, שאלתי אותם איך להגיע אך גם להם לא היה כיוון, אפליקציית עמוד ענן וחבר טלפוני בדמות דניאל מרשות כנרת הכווינו אותי אל היעד הנכסף, על סף פאטה מורגנה הגעתי לספוט – אקליפטוס שורק בדרך בין תל קציר למבוא חמה, צפרדעים, שפיריות ושלד בקר תחת עץ תאנה קיבלו את פני המיוזעות.
***
כדי להספיק ליעד הבא, התחלתי לעלות את כל הדרך חזרה, חכמה הדרך מן ההולכים בה חשבתי על משפט קצר, פשוט ונכון במסע העכשווי, זה אתה והלב שלך בכל המובנים.
אחד הטלפונים המברכים היה מעילום, בן כנרת שניחם בדרכו בזמן שהייתי בדרכי חזור: "למה לא באת מתל קציר – זה קצר יותר עם הרכב", לא ניחמת אותי עניתי אבל אם לא אתקשר בשעה הקרובה תדאג להקפיץ את יחידת החילוץ גולן, מה שבטוח.
כל הדרך שיננתי לעצמי את המנטרה: למה לא באתי מלמטה, מכיוון תל קציר. לא יודע ממה שמחתי יותר, למצוא ולטבול במעיין או למצוא את הדרך חזרה לרכב.
אתה המשיח רוסס על קיר בטון בואך הגבול הסורי בדרכי חזרה למעגולדת – מעגל גברים שהנחיתי ביום ההולדת, זה החיזוק – תרתי משמע, שיחת גברים על משמעות היום הזה, הפתעה.
*למי שמעוניין להשלים את השילוש הקדוש מומלץ לבקר בעין שוקו (מבוא חמה) ועין ג'ונס (ליד חמת גדר).
*יש לשים לב לשטחי מוקשים ולא לרדת מהשבילים המסומנים
מפת אזור עין שריר – עין שוירח
——–
יגאל (איגי) לרנר – במאי דוקומנטרי, מפיק פסטיבל הקולנוע לסרטי טבע ומסע בכנרת, מנחה מעגלי גברים ומסעות לוחמים… בקיצור מסעולוג