צוללת בריטית חדשה בשם "טוטם" (Totem) נשלחה ב־1944 לקרבות של מלחמת העולם השנייה. הידיעה על השקת הצוללת החדשה הגיעה אל כמה גברות קנדיות, שהיו פעילות בוועד למען החייל הקנדי, והן החליטו לתרום לצוות הצוללת קמיע – טוטם אינדיאני. הן פנו לצ'רלי סיימון, אחד מגלפי הטוטמים
הידועים בקנדה, והוא הכין בשבילן טוטם קטן. עמוד העץ המגולף נתרם לצוללת בטקס מרשים שנערך במזרח קנדה. כדי להגביר את תחושת הביטחון של אנשי הצוות, נאמר להם שהטוטם ישמור עליהם מכל רע, ושכל עוד הוא יוצב בצוללת, היא תשוב לנמל הבית. ואכן, במהלך כל תקופת המלחמה לא קרה ל"טוטם" דבר, ואנשיה חזרו תמיד בשלום. ב־1965 מכר הצי הבריטי שלוש צוללות לחיל הים הישראלי, בהן את "טוטם", ששמה שונה ל"דקר". חיל הים הישראלי סירב להצעת הבריטים לקחת את הקמיע. האם בכך טמון ההסבר להיעלמותה של הצוללת? צ'רלי סיימון אינו משוכנע בכך. פגשתי אותו בבקתת עץ קטנה בעיר דאנקן (Duncan) שבמערב קנדה, רכוב על גזע אדיר של עץ ארז, מגלף אותו בסבלנות. קשיש אינדיאני, בן שבט קאוויצ'ן (Cowichan), המתקרב לגיל 80, עם מעט שיניים בפיו, חגורת גב נגד שיגרון וחוש הומור נפלא. סיימון זכר שגילף מתנה עבור הגברות הנחמדות ב־1944, התרגש לשמוע על גורל "דקר", אבל אמר: "רק האדם הלבן מאמין שלטוטמים יש כוחות. אם לא כן, לבנים עשירים מאריזונה לא היו מזמינים ממני טוטמים שישמרו להם על הבית". אינדיאנים בשירות התיירות
מיקומה בראשיתו של הכביש הארוך ביותר בעולם, Trans Canada Highway – 7,821 קילומטרים של אספלט, המתחילים במערב קנדה ומסתיימים במזרח המדינה, בניופאונדלנד (Newfoundland) שבאוקיינוס האטלנטי. אבל ב־1986 הבזיק במוחו של ראש העירייה רעיון. הוא הזמין לעירו כמה אמנים אינדיאנים, גלפים של עמודי טוטם, במטרה להפוך את דאנקן ל"טוטם־לנד", בירת הטוטמים של קנדה. והוא הצליח. התמוטטותה של תעשיית העץ בפרובינציית קולומביה הבריטית, השוכנת לחוף האוקיינוס השקט במערב קנדה, הביאה את הממשלה המקומית להמר על משאב רווחי יותר – תיירות. ובאתגר הכלכלי הזה, כל הכלים לרתק ולמשוך את התייר המזדמן כשרים, לכן הניחו בצד אפילו את הוויכוחים עם התושבים הוותיקים של האיזור, האינדיאנים (ראו "מסע אחר" 91). שני הצדדים זקוקים לתיירים, והאינדיאנים יכולים להציע משהו שיש רק להם – רומנטיקה ומסורת. חוף האוקיינוס השקט של מערב קנדה נחקר על ידי האדם הלבן רק מאמצע המאה ה־18; ערים ענקיות כמו ונקובר הוקמו רק בסוף המאה ה־19; כמה מסורת יכולה תרבות כזאת להראות לעולם? לעומת זאת, די לראות את ההתלהבות שבה מצלמים התיירים את עמודי הטוטם של האינדיאנים בפארק סטנלי (Stanley) היפהפה שבוונקובר, כדי להבין את הפוטנציאל הטמון בתרומתם הייחודית. העורב מגלף מסכה של זאב מי שיכול קונה מאמן אינדיאני עכשווי עמוד טוטם בגובה של עשרה מטרים ויותר, שגולף מעץ ארז. מי שיכול יותר, כמו המוזיאון האנתרופולוגי של אוניברסיטת קולומביה הבריטית, אוסף ומשקם טוטמים עתיקים, עמודי ענק
המתנשאים לגובה של עשרות מטרים, בהם כאלה שננטשו בתחילת המאה בכפרים אינדיאניים עזובים לאורך החוף. שיא השיאים בתחום נרשם בשנת 1995, עת גולף עמוד הטוטם הגבוה בעולם, המוצב כיום בגאווה, על 56 המטרים שלו, בעיר ויקטוריה בניגוד למה שראינו בעשרות סרטים הוליוודיים וקראנו בספרי המערבונים של קרל מאי, טוטמים אינם, ולא היו, נחלתם של כל האינדיאנים באמריקה הצפונית. טוטם הוא מאפיין ייחודי של שבטי האינדיאנים מחופה הצפון־מערבי של יבשת אמריקה – ממדינת וושינגטון בארצות־הברית, דרך מערב קנדה והאיים הגדולים הסמוכים לחוף, ועד אלסקה. בסדנה לגילוף טוטמים ואביזרי פולחן אינדיאניים, שנערכת בפארק קפילאנו לדברי וויין, האינדיאנים מגלפים טוטמים ומסכות כבר אלפי דורות, מאז הגרסה האינדיאנית למבול. וויין הוא ללא ספק גלף טוטמים מוכשר, אבל מתברר כי אינו בקי במיוחד בכל הקשור למה שעומד בבסיס האמנות של גילוף הטוטמים, ועוד פחות מכך בהיסטוריה של העניין. אדמה, טקסים, צפרדעים ודובים "אמנים אינדיאנים נוטים אמנם לייחס את אמנות גילוף הטוטמים לראשית ההיסטוריה", אומרת הלפין בעצב, "אבל למעשה, הטוטמים התקיימו תקופה קצרה מאוד. הם הופיעו רק בסוף המאה ה־18, האינדיאנים הפסיקו לגלף אותם בשנת 1874 בקירוב וחזרו למלאכה רק במחצית המאה הנוכחית. האמן הרציני הראשון שגילף טוטם בגודל מלא במאה ה־20 היה רוברט דיווידסון
משבט היידה (Heida). הוא עשה זאת בסוף שנות השישים, אחרי כ־80 שנה שבהן לא גולפו טוטמים, והחזיר לחיים מסורת אשר הפכה לאופנה, וכיום עוסקים בה עשרות אמנים". למה הם הפסיקו? מהו מקור הטוטמים ומה עמד מאחורי הטקס? "כאן צריך לסייג ולומר, שאחת הסיבות לכך היא העובדה שהטוטמים עשויים מעץ שנרקב ואין לו סיכוי לשרוד שנים ארוכות באקלים לח. צריך גם לעשות עוד עבודה ארכיאולוגית רבה, אבל אנו משוכנעים לגבי הקביעה שלנו מסיבה פשוטה – אי־אפשר לגלף בדייקנות גזעי ארז ענקיים בלי כלי עבודה ממתכת, והאינדיאנים של החוף המערבי הכירו את המתכת ולמדו עליה רק עם הגעת האדם הלבן". מה מסמל הטוטם עבור האינדיאני? מותר להעביר טוטם ממקום למקום?
פשוטה: בני השבטים האלה היו האינדיאנים העשירים ביותר באמריקה הצפונית. הם חיו על דיג, ציד וסחר בפרוות, ולכן גם היו יושבי קבע באיזור. אין טוטמים בתרבויות של אינדיאנים נוודים, רק בקרב האינדיאנים של מערב קנדה". לטוטמים היה תפקיד פשוט של הכרזת בעלות על הקרקע? "את הטוטמים היו מגלפים בעיקר כאשר צ'יף מסוים נכנס לתפקידו. בכמה מהשבטים היה מקובל שהצ'יף מקים טוטם זהה לטוטם הקודם, ובאחרים – הצ'יף החדש היה חופשי להקים טוטם חדש לגמרי. עד 1860 בקירוב, היו בשבטים השונים אמנים, שמלאכתם היחידה היתה גילוף טוטמים. הצ'יף והאמן היו יושבים יחד ומשוחחים כיצד יגולף הטוטם לפי צורכי הצ'יף". ומה מסמלות החיות השונות המגולפות על הטוטמים? האם הטוטמים נחשבו מקודשים? תודת המערכת ללשכת התיירות הקנדית בישראל ול"Air Canada" על עזרתן הרבה בהפקת הכתבה.
|
הרבה אגדות מספרים על עמודי הטוטם האינדיאניים: שהם משותפים לכל השבטים, שטוטמים הם עצמים מקודשים, שגילוף טוטמים היא אמנות עתיקה. דווקא הסיפור שנשמע דמיוני מכולם, על הטוטם של הצוללת דקר, הוא אמת לאמיתה. דוד רטנר, שליח "מסע אחר", נסע ל"טוטם־לנד" שבמערב קנדה, ואף מצא את האינדיאני שגילף את הטוטם של הצוללת דקר עודכן 5.5.18 |
קרנבל החורף בקוויבק
Array
(
[area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 672
[name] => ונקובר וקולומביה הבריטית
[slug] => %d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%95%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99%d7%aa
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 672
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 671
[count] => 23
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 650
[name] => צפון אמריקה
[slug] => north-america
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 650
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 862
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 671
[name] => קנדה
[slug] => canada
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 671
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 650
[count] => 123
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )