כשאומרים חיפה ודצמבר באותו משפט, מיד מתלווה לאמירה הזו איזו מן אנחת רווחה כזו, והאורות נדלקים בעיניים בדיוק כמו ברחוב, ולרגע אחד, גם אם אתה חיפאי מקומי, או שהגעת אל חיפה מרחבי הארץ, נדמה לך שאתה בחו"ל. אירופה הקלאסית בניחוח מקומי. השפה ברחוב היא עברית וערבית, על שלטי החנויות ולוחות המודעות הכיתובים בעברית וערבית. הריחות הם ריחותיו הנפלאים של ואדי ניסנאס, ענני קפה שחור קלוי המתערבבים בריחות של חורף מתעכב, לצד מאפי זעתר שרק יצאו מהתנור, עם עגבנייה טרייה ליד. ריח הים המתערבב עם ארובות האניות, וריח הממתקים הערבים לצד ריחות של רחובות הומי אדם. צעידה ברחוב חיפאי באזור ואדי ניסנאס, המושבה הגרמנית והעיר התחתית, עשויה לבלבל אפילו יותר. המקדש הבהאיי הקסום, לצד בית הכנסת של חב"ד היושב בתחתית המקדש, במושבה הגרמנית שהיא בכלל ברובה שכונה ערבית. בדרך אל הכנסייה היפה, תחצנה על פנייך נזירות איטלקיות מבית החולים האיטלקי, מלאכיות בלבן, וכשתגיע לכנסייה הקתולית, שירת פעמונים תשטוף אותך מכף רגל ועד ראש. חנוכיות מאירות לצד עצי אשוח, המון אורות צבעוניים משתלשלים מחלונות הבתים, איילים ואנשי שלג מוארים באור יקרות למרות שבחוץ, החורף עדיין מהסס. וריח של ערמונים…
ככה היא חיפה בדצמבר – יפה, רומנטית וכל כך אחרת. מתרגשת עם תושביה ומתכוננת בחגיגיות אל חגי האור, ובעיקר מניחה אצל הגרים בה, וגם אצל המבקרים בה, ואפילו אצל החולפים על פניה לרגע משהו אחר בלב. משהו שלם ורגוע, משהו שמבין שככה צריך להיות, משהו שגורם לאנשים לחייך אחד אל השני באמת, במקום לפחד. לפני יותר מ-20 שנה החליטו פרנסי העיר שחיפאיות שכזו חייבים לחגוג ולהזמין אל החגיגה את כולם. התירוץ הראשון היה מפגש של שלושה חגים חשובים, רמדאן, חנוכה וכריסטמס. המפגש של השלושה והרצון לחגיגה משותפת הביאה לעולם את פסטיבל החג של החגים. בראשית דרכו הפסטיבל התמקד בעיקר באמנות חוצות, ובמפגשים בין יהודים לערבים. תושבי הוואדי שהכירו את הפסטיבל בראשית דרכו סיפרו על התקופה ההיא, שכבר אולי לא תחזור, ועל החדווה במפגשים המשותפים. תושבי הכרמל יורדים לפגוש ולהכיר את תושבי הוואדי, יושבים על קפה ומשוחחים. עם הזמן והשנים שינה הפסטיבל את פניו. הרמדאן ברח לתקופת הקיץ (אחת ל-30 שנה יפגשו שוב שלושת החגים ביחד לשלוש שנים נוספות) ולאט לאט חלחלה התובנה כי החגים הם הדובדבן שעל הקצפת, אך הקצפת האמתית, הסיבה האמתית לחגיגה בחיפה, היא ריבוי התרבויות המתקיים בה, אלו לצד אלו, בכבוד והבנה. החיים המשותפים בחיפה הם הם הדבר האמתי, שראוי להעלות על דרך נס לא רק פעם בשנה, אלא מידי יום. במהלך השנים גדל, התפתח והתרחב הפסטיבל לכדי חגיגה של כלל התרבויות בארץ בכלל ובחיפה בפרט, ומלבד תערוכות המיוחדות, הגלריות ו"מוזיאון ללא קירות" (מוזיאון החוצות בשכונת ואדי ניסנאס), יכול הקהל ליהנות ממופעי חוצות רבים, יריד אומנים, מופעי גלריה אינטימיים, קונצרטים בכנסיות, סיורים מיוחדים ועוד.
את כל ההתרחשויות של הפסטיבל אפשר למצוא באתר הפסטיבל, הנה על קצה המזלג כמה מהאירועים הבולטים: 1. תחנה ראשונה: בית הגפן והגלריה איך זה קורה? באגף הנוער והחינוך מתקיימים מפגשים בין בתי ספר, משלחות נוער משותפות לארצות הברית ולאירופה, פרויקטים הקשורים בזהויות דרך צילום, תיפוף ועוד, וגולת הכותרת היא מועדון הנוער, הכולל כ-250 בני נוער, יהודים וערבים, הנפגשים מידי שבוע לפעילות חברתית ערכית. במחלקת הסיורים שמים דגש בעיקר על סיורי אמנות בוואדי ניסנאס, השכונה בסמוך לה שוכן בית הגפן, כשדרך עבודות האמנות הייחודיות נפתח שיח מעניין על נרטיבים, זהות, ההיסטוריה של המקום ושל הקונפליקט. בית הגפן הוא גם הגוף המפיק את פסטיבל החג של החגים עבור עיריית חיפה, והוא אחת מנקודות השיא של העשייה לאורך השנה. מחול בגלריה בבית הגפן חלק גדול מהאירועים, כמו גם נקודות המפגש לסיורים, מתקיימים ויוצאים מבית הגפן, אך הסיבה העיקרית לביקור בבית הגפן בתקופה הפסטיבל היא התערוכה הייחודית המוצגת כל שנה בין קירות הגלריה. בית הגפן נמצא ברחוב הגפן 2. 2. ואדי ניסנאס ומתחם הפסטיבל: צבעים, צלילים, ריחות וטעמים במתחם המשפחה על במת הילדים, מופעים מוסיקליים מוסברים המפגישים את קהל הילדים וההורים עם תרבויות ומקצבים שונים, מופעי קרקס, מופעי מחול מגוונים ועוד. לצידו מתחם סדנאות יצירתי, שהשנה מקדם שיתוף פעולה עם מוזיאון חיפה לאמנות במטרה להכיר לקהל הצעיר את המוזיאון גם מבפנים. מופע להטוטנות במתחם הפסטיבל ברחבי הפסטיבל תקיים "תנועת הערבות" מעגלי שיח במטרה להפגיש אתכם לשעה קלה עם אנשים חדשים, להכיר, לדבר, להפיל חומות ולהכניס קצת אור… בחצר הגלריה יעמוד מיצב מפואר, תרומת מכון גתה, בו יוכל הקהל לא רק לצפות באופן פאסיבי, אלא גם לקחת הביתה את מה שמדבר אליו הכי. הכניסה חופשית לקהל הרחב. חיילי האהבה מפזרים אהבה בוואדי 3. המושבה הגרמנית: להיות בארץ ולהרגיש בחו"ל
4. מוסיקה ליטורגית וקאמרית בכנסיות 5. סיורים מיוחדים: בתים פתוחים בוואדי ניסנאס 6. יריד העתיקות הארצי יריד העתיקות. אפשר לבוא גם בלי ארנק, גם מי שלא מתכוון לקנות, ייהנה מהחוויה 7. תהלוכות חג המולד והבית של סנטה קלאוס
|