בשנים האחרונות האי טייוואן מתחיל לעלות על מפות של הטיילים הישראלים – מהתרמילאים ועד לאנשי הקבוצות המאורגנות. אלו אשר יעשו את המסע לצד המזרחי של מיצר טייוואן וינחתו באי הירוק וההררי צפויים להיות מופתעים ממדינה לא מתוירת, לא עניין טריוויאלי בעידן הגלובלי שבו התיירות הופכת לאחד התעשיות החזקות בעולם. נושא שמטיילים רבים אשר מגיעים לטייוואן לא מודעים אליו הוא שכמעט בכל זמן נתון אפשר "ליפול" על חג כלשהו באי, מה שנותן ערך מוסף ומשדרג את הטיול.
פסטיבלים דתיים
הטייוואנים מאמינים בדת עממית, שהיא תערובת מורכבת של דתות, פילוסופיות, פולחנים ואמונות. דת זו היא פוליתאיסטית, כלומר אלילית, ומכילה כמות אדירה של אלים ואלות אשר היו בעבר אנשים (וגם יצורים אחרים) חיים, בשר ודם. לכל אל יש כמובן גם תאריך יום הולדת, וכל יום הולדת כזה הוא סיבה למסיבה. לפיכך, יש בטייוואן לאורך השנה פסטיבלים רבים שבהם חוגגים המאמינים ועולי הרגל יום הולדת לאלים האהובים אליהם.
מקדש אל העושר. הדת הטייוואנית העממית מכילה כמות אדירה של אלים ואלות | צילום: יעל ניסן
הפסטיבל המפורסם ביותר הוא חגיגות יום ההולדת של אלת הים, מאדזו, הנערכות בדרך כלל באיזור אפריל-מאי לפי לוח השנה הגריגוריאני. מאדזו היא האלה הפטרונית של תושבי טייוואן, ובחגיגות הפולחן עבורה משתתפים מיליוני מאמינים מכל רחבי העולם הסיני. זהו קונצרט מפואר ללא מנצח, בלגן עם סדר מופתי, וכל משתתף באירוע זה יישאר עם חוויות לכל החיים.
תהלוכה בפסטיבל הנערך לכבודה של אלת הים מאדזו | צילום: צוות אקו
פסטיבלים דתיים מעניינים נוספים: יום ההולדת לגואן גונג, אל המלחמה (בסביבות יוני), יום ההולדת לצ'ינג שאן, אל הרפואה (בסביבות דצמבר), חג הרוחות (בסביבות יולי).
כהן דת דאואיסטי | צילום: יעל ניסן
חגים סיניים לאומיים
לאורך השנה חוגגים הטייוואנים מספר חגים סיניים מסורתיים יחד עם שאר בני עמם בסין, הונג קונג, מקאו, סינגפור ובפזורה הסינית בעולם. החג חשוב ביותר לבני העם הסיני הוא כמובן ראש השנה הסיני. כמו לנו היהודים, גם לסינים לוח שנה משלהם, משולב ירחי ושמשי, וראש השנה הסיני נחגג בסביבות חודש פברואר לפי הלוח הגריגוריאני. בתקופת ראש השנה הסיני טייוואן מתקשטת ומאדימה, שכן הצבע האדום מסמל מזל בתרבות הסינית, ובערב ראש השנה מתכנסת כל משפחה באי לארוחת ערב חגיגית, הכוללת כמות גדולה של מעדנים סמליים, ביניהם דג שלם, המסמל שפע ושגשוג, ואורז דביק מתוק לשנה מתוקה.
פסטיבל הפנסים | צילום: עירא מלצר
את תקופת ראש השנה הסיני מסיים פסטיבל הפנסים, המתרחש בדיוק שבועיים לאחר ראש השנה, בליל ירח מלא. בתרבות הסינית ישנן אנקדוטות רבות סביב פנסי הנייר האדומים. מאז המצאת הנייר (בסין, איך לא), השתמשו בני העם הסיני בפנסי נייר אדומים לתאורה ולהגנה מפני רוחות רעות. גנרל סיני בשם קון מינג אף מצא להם שימוש צבאי, השתמש בהם כמכשיר קשר בינו לבין לוחמיו, ובאמצעות הפרחתם לאוויר היה מעביר להם פקודת הסתערות. הפסטיבל הפך לרשמי בתרבות הסינית כאשר הקיסרות הסינית נשלטה על ידי שושלת בודהיסטית, והקיסר הורה לקשט את המקדשים הבודהיסטיים בפנסי נייר בליל ירח מלא שבועיים לאחר ראש השנה כדי להלל את בודהה.
בטייוואן חג הפנסים השתדרג ולהפך לחג עממי אהוב, אשר בתקופתו מוצפות כל הערים באי בפנסי נייר ובד בצורות שונות. בנוסף, בכפר פינגשי, הסמוך לטייפה, נערך חג הפנסים המעופפים, שבו נערכת הפרחה המונית של פנסי נייר בוערים. העיקרון הפיזיקלי מאחורי הפנסים המעופפים זהה לזה של כדור פורח, וכאשר האוויר בתוך הפנס מתחמם והופך כבד יותר ממשקל הפנס, הפנס ממריא לאוויר, יחד עם משאלותיהם של המפריחים אותו.
הפרחת פנסי נייר בכפר פינגשי | צילום: דן זיו
חגים סיניים מעניינים נוספים: חג סירות הדרקון (בסביבות יוני), חג אמצע הסתיו (בסביבות ספטמבר).
פסטיבלים אבוריג'יניים
התושבים הילידים של טייוואן הם ללא ספק האוכלוסייה המעניינת ביותר באי. האבוריג'ינים היו בעלי הבית בטייוואן לאורך עשרות אלפי שנים, והם נבדלים מהאוכלוסייה הסינית בטייוואן בדתם, בתרבותם, בשפתם ובמראה החיצוני שלהם. בטייוואן יש 16 שבטים אבוריג'ינים המוכרים רשמית על ידי הממשלה ועוד מספר תתי שבטים, וכולם חוגגים בחודשים אוגוסט-אוקטובר את חגיגיות סיום הקציר שלהם, במיקומים ובמועדים שונים, בהתאם להחלטת מועצות השבטים והכפרים.
ילדה משבט האמיי. בטייוואן יש 16 שבטים אבוריג'ינים המוכרים רשמית על ידי הממשלה | צילום: עירא מלצר
לאורך אלפי שנים שילבו האבוריג'ינים ציד, דיג וליקוט יחד עם חקלאות מסורתית, בעיקר של מיני אורז ודוחן. המסורות של חגיגות סיום הקציר הן ארוכות שנים, ואורח שייקלע לכפר אבוריג'יני ברכס ההרים של טייוואן בתקופה זו יזכה לאירוח כיד המלך.
מתכוננים לחגיגות האסיף בפינגדונג | צילום: weniliou / Shutterstock.com
אחד הפסטיבלים האבוריג'ינים הקטנים אך המיוחדים ביותר הוא זה של בני שבט רוקאי, החיים בעיקר בהרים של מחוזות גאושיונג ופינגדונג. בסוף הקיץ חוגגים בני הרוקאי את חגיגות סיום הקציר של האורז השחור אשר הם עמלים על גידולו. הפסטיבל משלב ריקודים ושירה סביב מדורות, תחרויות מסורתיות כמו חץ וקשת, ברביקיו משובח בסגנון אבוריג'יני, והרבה הרבה מאוד יין אורז.
שנה חדשה בטייפה
בשנים האחרונות נוהרים לטייפה, בירת טייוואן, אלפי מטיילים, ממזרח אסיה בעיקר, כדי לחזות באירוע שהפך למותג – מופע הזיקוקים והאורות של מגדל טייפה 101, פעם המגדל הגבוה בעולם המתנשא לגובה של 504 מטר.
מופע זיקוקים מרהיב בטייפה 101 לקראת כניסת השנה האזרחית החדשה | צילום: שאטרסטוק
המופע מתקיים עם כניסתה של השנה האזרחית החדשה, בין 31 לדצמבר ל-1 לינואר, ואלפים מקיפים את הבניין בשעות שלפני המופע כדי לתפוס מקום טוב לצפות בו. אזורים אלה הופכים צפופים מדי והמקומות הטובים ביותר לצפות במופע הם גגות של בניינים גבוהים אחרים בטייפה, ובעיקר הפסגות המקיפות את העיר, כמו הר הפיל והר הנמר.
____
אלי פינרוב – מדריך ומנהל טיולים לנוסע העצמאי בחברת אקו טיולי שטח
המטייל הגיב:
הטאייוונים עם נהדר מאיר פנים ומכניס אורחים בצורה בלתי רגילה