ראש השנה התאילנדי, שנחגג מדי שנה באביב, ב-15-13 באפריל, הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה המקומי. החג מציין את ראש השנה העתיק, ואת תחילתה של השנה האסטרולוגית החדשה, בעוד שראש השנה המודרני חל ב-1 בינואר. ממש כמו בתרבויות אחרות, גם בתאילנד ראש השנה מסמל התחדשות, ומנהגי החג השונים נגזרים מתוך הצורך להתחיל את השנה החדשה נקיים וטהורים. בעוד שלטקסים ולמנהגי החג יש משמעות עמוקה בעיני המקומיים, התיירים רואים בעיקר את הסממנים החיצוניים של החגיגות – מלחמות המים והתהלוכות הצבעוניות. אופיו של הפסטיבל השתנה במהלל השנים. אם בשנים עברו הדגש של החגיגות והטקסים היה על היטהרות ועל מתן כבוד למבוגרים, הרי שבשנים האחרונות החגיגות נושאות אופי הרבה יותר תיירותי, ופסטיבל המים עומד במרכז האירועים. אם אתם לא נרתעים מהמולה ולא מפחדים ממים, כדאי מאוד לתכנן את הביקור בתאילנד לתקופת החגיגות.
את אווירת החג ניתן להרגיש כבר ב-12 באפריל, יום לפני תחילת החגיגות. יום זה מוקדש לניקיון הבית, על מנת לטאטא החוצה את הישן ולהתכונן לשנה החדשה. היום הראשון של הפסטיבל, ב-13 באפריל, מתאפיין בכמה מנהגים. היום נפתח בתפילות, שירה, ביקור במקדשים ומתן מנחה לנזירים. ביום זה הצעירים נותנים כבוד למבוגרים ולנזירים על ידי הזלפת מי ורדים מבושמים על ידיהם, ומבקשים את ברכתם. יש מנהגים נוספים הנהוגים ביום הראשון של החג, בהם הכנת מאכלים מסורתיים ובניית פגודות חול קטנות, מקושטות בפרחים ובקטורת, כשכל גרגר חול מסמל חטא שנמחל ונשטף עם בוא השנה החדשה. מנהגים נוספים הם שחרור ציפורים מכלוביהן, החזרת דגים לנהר ועוד. הבודהיסטים גם רוחצים את פסלי הבודהה במקדשים ובבתים, מתוך אמונה שמנהג זה מביא למזל טוב ולשגשוג. גם התיירים מרגישים את אווירת החג ביום הראשון, עם קיומן של תהלוכות צבעוניות, שכוללות מרכבות ובמות נעות מקושטות, רקדניות, מוזיקה, ולעיתים גם תחרויות יופי.
גולת הכותרת היא חגיגות המים, שנפתחות ביום הראשון של השנה החדשה. המוני תאילנדים ותיירים ממלאים את הרחובות כשהם חמושים באקדחי מים, בלונים מלאים במים, זרנוקים, דליים ומשפכים, ופוצחים במלחמות מים סוערות. למנהג הזה, שעבור מרבית התיירים נראה פשוט ככיף גדול, יש משמעות סמלית: המים נועדו לטהר ולנקות את המעשים הרעים ואת המזל הרע מהשנה החולפת, וכשמשתמשים באותם מים בהם ניקו את פסליו של בודהה, זוהי סגולה למזל טוב. מאחר שראש השנה חל בתקופה החמה של השנה, המים המותזים לכל עבר מצננים את הגוף מהחום והלחות, ויותר מכך – השפרצת המים מחזירה את המשתתפים, מקומיים ותיירים כאחד, לימים של השתובבות ילדותית חסרת דאגות.
למבקרים בתאילנד בתקופה זו קשה מאוד להישאר יבשים, ולכן כדאי להשאיר ציוד חשוב כמו מצלמות וטלפונים סלולריים במלון, ולצאת לרחוב עם כמה שפחות דברי ערך שיש חשש שיירטבו. וכיוון שבימי הפסטיבל התאילנדים נוהגים לשתות כמויות אדירות של בירה, והברים נפתחים בשעה מוקדמת, הנהיגה בימים אלו מסוכנת יותר, ויש לנקוט משנה זהירות בדרכים. החגיגות מתקיימות בכל רחבי תאילנד, אבל בצ'יאנג מאי הן גדולות, שמחות וצבעוניות במיוחד, וגם ארוכות יותר – שישה ימים ולפעמים אפילו יותר. מקומות נוספים שמעניין להשתתף בהם בחגיגות הם פטצ'בון ובנגקוק. |
