בסוף הקיץ ובסתיו אלפי שקנאים נודדים מצפון הארץ לדרומה, בדרכם לאפריקה. המראה מרהיב: השקנאי המצוי הוא עוף גדול וכבד, משקלו של שקנאי בוגר עשוי להגיע ל-10 ק"ג ואורך מוטת כנפיו כשלושה מטרים! תענוג גדול לחובבי הטבע והצפרות לצפות במעופפים הענקיים הללו כשהם טסים במבנה ונוחתים כמו טייסות של מטוסי הרקולס ענקיים.
השקנאי המצוי מקנן בדרום-מזרח אירופה, במערב אסיה ובחלקים גדולים של אפריקה. האוכלוסייה העולמית של השקנאים מונה כ-350,000 פרטים. בסתיו כל אוכלוסיית השקנאים נודדת דרומה, השקנאים חורפים באפריקה וחוזרים צפונה באביב. בדרכם, הם עוברים בישראל, ואז ניתן לראותם כשהם יורדים לנחיתות ביניים לאגור כוח ומזון.
השקנאי ניזון בעיקר מדגים, שהוא לוכד במקורו התחתון, העשוי מקרום עבה שצורתו כמו שק (השקנאי נקרא על שמו של השק הזה). מדהים לצפות בו כשהוא בולע דגים ענקיים במשקל של שני קילוגרם. להקת שקנאים נוהגת לצוד דגים בשיתוף פעולה בין חבריה: חברי הלהקה שוחים יחדיו ומגרשים ברגליהם את הדגים למים הרדודים, שם יוכלו ללכוד אותם – השקנאים טובלים ראשיהם במים יחד ושולים את שללם.
שיטת הדייג החברתית הזאת מביאה להקות גדולות של שקנאים להישאר כמה לילות ליד ברכת דגים, דבר הגורם נזקים כלכליים קשים למגדלי הדגים. לפני זמן מה צפיתי במאבק עיקש של דייגי קיבוץ גן שמואל בשקנאים שאיימו לחסל להם את הדגה. המגדלים מעסיקים סיירת של שומרים, שמפעילים אקדחי אוויר רועשים, שגורמים לשקנאים להימלט על נפשם. דרך אחרת שבה מנסים מגדלי הדגים להילחם בנזקים שגורמים השקנאים היא על ידי כיסוי בריכות הדגים ברשתות, דבר המונע את כניסת העופות למים, אולם לא אחת הם נתפסים ברשת ואינם מצליחים להשתחרר ממנה.
שיתוף פעולה בין מגדלי הדגים בעמק חפר לרשות הטבע והגנים הניב פתרון אחר, ידידותי בהרבה לשקנאים: מאגר מים המאוכלס בדגיגונים שנועדו אך ורק להם, דבר שאמור למנוע מהשקנאים לחפש מזון בבריכות הדגים שבאזור.
הזמן הטוב ביותר לצפות בשקנאים במאגר הזה הוא כשתכולתם של מכלי ענק עמוסים בדגים נשפכת אל מקווה המים והעופות הענקיים והיפהפיים הללו עטים עליהם.
צילומים נוספים של שלמה ולדמן ניתן לראות באתר שלו |
.jpg)
