ונצואלה: הרי שולחן צפים מתוך הירק

הגראן סוואנה היא חלק מהפארק הלאומי קנאימה (Parque Nacional Canaima), המשתרע על שטח עצום של 30 אלף קילומטרים רבועים בדרום–מזרח ונצואלה, במפגש הגבולות עם ברזיל וגיאנה, והוא הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1994. זהו אזור מרתק מבחינה גיאולוגית ונופית: רמות גבוהות, סוואנות ירוקות, הרי שולחן גבוהים, מפלים אדירים שצונחים ממצוקים ונחלים שופעי מים. הרים שפסגתם שטוחה כשולחן ומדרונותיהם תלולים מזדקפים מתוך הנוף הירוק שסביבם כמו היו איים הצפים בלב ים. תושביו האינדיאנים של האזור, בני שבט פמון (Pemón), קוראים להרים האלה טפוי (Tepuy). האזור כולו מתייחד בצמחייה ובבעלי חיים אנדמיים.

מעשה בטייס פוחז
בקצה הגראן סאוונה ניצב אאוין טפוי (Auyan Tepui, הר השטן בלשון בני שבט פמון), שמפסגתו, בגובה של כמעט אלף מטרים, נופל המפל הגבוה בעולם, סלטו אנחל (Salto Ángel). המפל נקרא על שמו של טייס הרפתקן, ג'ימי אנג'ל, שטס מעל ההר בדרכו לחפש זהב ויהלומים. למרות אזהרות התושבים המקומיים הוא ניסה לנחות על פסגת ההר, אך מטוסו התרסק. חבול ופצוע פילס אנג'ל את דרכו בהר, עד שנתקל במפל אדיר. לאחר כשבועיים הצליח להגיע למרגלות ההר, ושם סיפר לתושבי הכפר על המפל שראה. מאותו היום נקרא המפל על שמו, אנג'ל, ובהגייה הספרדית – אנחל.

מהמפל הראשי מתפצלים עוד מפלים ומפלונים, ובסופו הוא מתנקז לנהרות החורצים את הרמות הירוקות בדרכם אל יובלי נהר אורינוקו (Orinoco) האדיר, שחוצה את ונצואלה ונשפך אל הים הקאריבי. היובלים חודרים אל מעבה יערות הגשם, ביתם של שבטים אינדיאנים, שכמותם כמעט לא נשארו בעולם.

באזורי הסוואנות חיים בבקתות קש אופייניות אינדיאנים משבט פמון, המונים היום כ–20 אלף נפש. בעבר היתה מחייתם מבוססת על חקלאות, ציד ודיג, אולם היום רבים מהם מתפרנסים גם מתיירות. יש להם קשרים עמוקים ומיוחדים עם סביבתם, ובייחוד עם הרי השולחן, אשר בפסגתם, כך הם מאמינים, שוכנות רוחות קדושות. על פי אמונתם פסגתו של אאוין טפוי מקוללת, שכן השטן שוכן שם בין העננים. לכן הם מכנים אותו הר השטן, ואוסרים את הטיפוס עליו.