לידיעת הנהגים שיעמדו בפקקים במהלך הקמת הכניסה החדשה לירושלים: במהלך חפירות ארכאולוגיות בסיבוב מוצא נחשף יישוב ענקי מהתקופה הניאוליתית, הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת האבן החדשה ואחד הגדולים בעולם. בין השאר, התגלו באתר אלפי ראשי חץ, תכשיטים ופסלונים שעיצבו הקדמונים. היישוב התגלה בעת חפירות של רשות העתיקות במסגרת פרויקט כביש 16 להקמת כניסה חדשה לירושלים. הפרויקט התחבורתי של חברת נתיבי ישראל יחבר בין כביש מס' 1 לאזור בית וגן בדרום ירושלים באמצעות שתי מנהרות כפולות.
ד"ר חמודי חלאילה וד"ר יעקב ורדי, מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות, ביישוב שנחשף | צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
האתר שהתגלה ממוקם באזור של מעיינות כחמישה קילומטרים מערבית לירושלים, על גדת נחל שורק בסמוך לדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לירושלים. תנאים אופטימליים אלה היוו גורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר, עוד מהתקופה האפיפלאוליתית – לפני כ-20,000 שנים, ועד ימינו.
צלמית (פסלון) בת 9,000 שנה המתארת פני אדם | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר חמודי חלאילה וד"ר קובי ורדי, זו הפעם הראשונה שמתגלה בארץ יישוב בממדים כאלה מהתקופה הניאוליתית – לפני 9,000 שנה. לדבריהם, חיו כאן 3,000-2,000 תושבים לכל הפחות – סדר גודל המקביל לעיר בימינו. בחפירות נחשפו מבנים גדולים, הכוללים חדרים ששימשו למגורים, וכן מתחמים ציבוריים ואזורי פולחן. בין המבנים נחשפו סמטאות, המעידות על תכנון מתקדם של היישוב. במבנים נעשה, לעתים, שימוש בטיח ליצירת רצפות ולאיטום מתקנים.
פסלון פרהיסטורי של שור | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
ובמקום שבו אנשים חיים יש גם מתים: החוקרים מספרים כי באתר נחשפו קבורות בין הבתים ובתוכם, כאשר בחלקן הונחו מנחות קבורה שונות – חפצים שימושיים או יקרי ערך, אשר האמינו שישרתו את המת בעולם הבא. "מנחות קבורה אלה מעידות שכבר בתקופה קדומה זו, יושבי האתר קיימו יחסי סחר עם מקומות רחוקים. בין היתר, נמצאו בקברים פריטים ייחודיים מאבן שמקורה לא ידוע, פריטי אובסידיאן (זכוכית געשית) מאנטוליה, וקונכיות שחלקן הובאו מהים התיכון וחלקן מהים האדום. בחפירה נמצאו צמידי אבן במספר סגנונות, אשר עוצבו ביד אמן. "על פי גודל הצמידים, אנו משערים שענדו אותם בעיקר בשלב הילדות", אומרים החוקרים. "כן מצאנו חרוזי בהט שעובדו בקפידה, ותליונים וצמידים שאותם הכינו מצדף אם הפנינה".
צמידים רבים נמצאו באתר, לפי הגודל נראה כי היו של ילדים | צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
בכל אזורי החפירה נחשפו כלי צור רבים שיוצרו באתר, בהם אלפי ראשי חץ ששימשו לציד ואולי גם ללחימה, גרזנים ששימשו לכריתת עצים, וסכינים מצור. בתוך היישוב נחשפו מחסנים בנויים, שהכילו כמות אדירה של קטניות, בהם בולטים זרעי עדשים. השתמרות הזרעים מעוררת השתאות לאור גיל האתר. ממצא זה, מלמד על עיסוק אינטנסיבי בחקלאות. בנוסף, ניתן להסיק שמהפכת הביות הגיעה לשיאה בשלב זה: עצמות בעלי החיים באתר, מעידות על כך שאנשי היישוב הלכו והתמחו ברעיית צאן, ומקומו של הציד בכלכלת הקיום הלך והצטמצם.
חנית מתקופת הברונזה התיכונה שנקברה כמנחת קבורה בקבר לוחם | צילום: יניב ברמן רשות העתיקות
לדברי החוקרים, חשיפת האתר הענק במוצא "מעוררת עניין גדול בעולם המדעי, והיא משנה את מה שהיה ידוע לגבי התקופה הניאוליתית באזור. עד כה, האמינו שאזור יהודה היה ריק, ושאתרים בסדר הגודל הזה התקיימו רק בעבר הירדן או בצפון הלבאנט. במקום חלל יישובי מתקופה זו, נמצא אתר מורכב, שבו כלכלת קיום מגוונת, וכל זה רק עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. כל הממצאים תועדו בטכנולוגית תלת-מימד חדשנית, כך שנוכל להמשיך ולחקור את האתר גם בסיום החפירה".