תפריט עמוד

עונה מומלצת: כל השנה

התאמת המסלול:
לכל המשפחה

קושי המסלול:
בינוני, כולל ירידה תלולה

אורך המסלול:
חמישה קילומטרים

משך המסלול:
שלוש שעות

מפה:
מפת סימון שבילים מס' 9, "מבואות ירושלים". רק חלק מהמסלול מסומן – סימון שבילים שחור.

הגעה מהמרכז: נוסעים על כביש ירושלים-תל אביב (מס' 1) מזרחה עד שער הגיא. במחלף פונים ימינה, לכיוון בית שמש (כביש מס' 38 דרום). לאחר שחוצים את מסילת הברזל פונים שמאלה לכיוון אזור התעשייה של בית שמש. לפני הכניסה למחסיה, פונים שמאלה במעלה ההר (שילוט למערת הנטיפים – אבשלום). כשני קילומטרים וחצי לאחר הפניה שמאלה למערת הנטיפים, נראה בצד הכביש רחבת תצפית קטנה המכונה דיר א-שיח'. זוהי נקודת ההתחלה של המסלול.

שימו לב: המסלול אינו מעגלי ויש צורך בהקפצת רכבים. כדי להגיע אל נקודת הסיום נמשיך לנסוע בכביש, נחלוף על פני הפנייה ימינה לנס הרים ומעט אחר כך נראה משמאלנו רחבת חניה של בית קפה ותחנת מידע. כאן נחנה ונחזור לנק' ההתחלה.

ממרומה של נקודת התצפית נשקף לנו אחד המראות היפים על נחל שורק. נוכל לראות את תוואי הערוץ העמוק מתפתל מתחתנו ומעבר לו את פאתי ירושלים, הר טייסים, רמת רזיאל וכסלון. העבודות הנערכות לצד הערוץ אינן קשורות לפריצת דרך חדשה אלא להקמתה מחדש של מסילת הברזל לירושלים צפונית-מערבית לנו גולשת שלוחת יער. הפסגה המחודדת שבשיאה קרויה ח'רבת טורה ובה שרידים המזוהים כמצודה ישראלית מהמאה השמינית לפני הספירה. ירידה תלולה תוביל אותנו אל התחנה הראשונה, אותה אנחנו יכולים כבר לראות: המבנה הבודד בעל הכיפות הלבנות במורד השלוחה.

נגלוש בזהירות במורד השביל המסומן בירוק, בואך צומת שבילים (שחור כחול), בה נפנה ימינה ומיד שמאלה – בהמשך המסלול הירוק. כעבור מאתיים מטר נגיע אל המבנה. זהו דיר א-שיח'. עצם השם ילמד אותנו על חשיבות המקום. דיר הוא בדרך כלל כינוי למקום קדוש או מבדד נוצרי. התבוננות על סביבתנו תלמדנו, שבעבר לא שכן במבנה לבדו וכי סביבו היו בתים נוספים. עדות לכך הם גם עצי הבוסתן הרבים. האגדות מספרות שחי כאן סגפן עושה נסים, בשם שיח' בדר ועמו עדת מאמינים, שלימים נקברו במבנה המרשים. ככל הנראה הוקם המבדד המוסלמי (האופייני בעיקר לפלג הסופי שבאסלאם) על מקומו של מנזר נוצרי, חיזוק מסוים לשם המקום. לפי אחד הסיפורים הגיע לכאן בשעתו כוח צבאי עייף ורצוץ. שיח' בדר ניפץ כד חרס, ומכל שבר שלו בקע מעין להרוות את צימאון החיילים. אחר כך זרה השיח' חופן שעורים, ממנו צמח בין רגע שדה שלם שזרעיו הבשילו ונטחנו לקמח.

המבנה השתמר יפה על גדרו ההיקפית, קירותיו, כיפותיו הגדולות, גומחת התפילה והטיח המסויד (שלרוע המזל מושחת עוד ועוד על ידי ציירי גרפיטי נטולי כל כשרון). בחצר עצמה ישנם קברים רבים שכמעט ואינם ניכרים על פני השטח, אך מבט מקרוב מאפשר הצצה אל החללים התת-קרקעיים.

מקבר השיח' נשוב באותו שביל ירוק בו באנו ונפנה שמאלה בשביל הכחול. השביל נמשך כברת דרך מסוימת לאורך אותו קו גובה, בטרם הוא מטפס ועוקף קטע מצוקי בשלוחה. במרומי הסלע הוא שב אל מתכונתו האופקית, לאורך הגדה המערבית של נחל קטלב. תוך כדי הליכה לא ניתן להחמיץ את המראות היפים של הערוץ העמוק והסבוך של נחל קטלב שמתחת, ושל המדרונות המיוערים מעל. ריבוי עצי הקטלב רחבי העלים ואדומי הגזע (בסוף הקיץ גם אדומי הפירות, שבהבשלתם ניתנים למאכל) יצדיק את שמו של הנחל. כשנפגש בצומת המשולטת עם השביל השחור, נפנה בו ימינה, כלפי מעלה – בדרך אל בית הקפה בר בהר, המהווה את נקודת הסיום. 

 

לחצו להגדלה

 

לטייל עם אופניים בנגב

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: