לא רק אנחנו אוהבים את הים התיכון, שמהווה את הגבול המערבי של ישראל. זהו אחד מיעדי התיירות הפופולריים בעולם, עם כמות עצומה של מטיילים המגיעים לאזור בכל שנה. רבים באים לבלות את חופשת הקיץ השנתית באיים הפזורים בים התיכון או לאורך החופים היפים של יוון, איטליה, צרפת וספרד. אבל מזג האוויר הנוח לאורך כל השנה וימים רבים של שמש מאפשרים לטייל באזור בכל עונה. באביב, בסתיו ובחורף מומלץ במיוחד להתמקם באחת העיירות היפות, לשוטט בסמטאות, לשבת בבית קפה מקומי ולטייל לאורך החוף, שבתקופות אלו אינו צפוף או הומה. בחרנו כמה עיירות ים תיכוניות יפות במיוחד, שכל אחת מהן נהדרת לביקור של כמה שעות או שהות של כמה ימים.
מרסשלוק, מלטה
בדרום-מזרח מלטה נמצא כפר הדייגים הפוטוגני מרסשלוק (Marsaxlokk), אשר סירות הדייג הצבעוניות ומסעדות הדגים הרבות שבו הפכו אותו לאחד ממוקדי התיירות הבולטים באי. למרות התיירים הרבים שפוקדים את הכפר, הוא הצליח לשמור על אופיו האותנטי – זהו כפר דייגים אמתי, אשר ממנו מגיעים מרבית הדגים שנמכרים במלטה, בעיקר בשוק הדגים של וולטה. בימי ראשון מוכרים הדייגים של מרסשלוק את הסחורה שלהם על המזח. אליהם מצטרפים מוכרי ירקות, פירות ומעדנים מקומיים וכן מכי בגדים ומזכרות שיוצרים ביחד שוק צבעוני ושמח. בנוסף לשוק הדגים של שבת, בכך יום פועל פה שוק שמיועד בעיקר לתיירים עם בגדים, מזכרות ועבודות יד. בכפר יש ארבעה מפרצונים יפים ומבודדים עם מים צלולים ומעט מאוד תיירים, כולם מושלמים לשחייה. .jpg)
סירות דייגים צבעוניות במרסשלוק | הצילומים בכתבה: שאטרסטוק מאנראולה, איטליה
צ'ינקווה טרה (Cinque Terre) היא קבוצה של חמישה כפרים הבנויים על מצוקים תלולים מעל קו החוף הסלעי בריביירה האיטלקית, בינות לטרסות חקלאיות עם כרמי זיתים, גפנים וחורש טבעי. כל הכפרים נראים כערב רב של בתים צבעוניים התלויים מעל הים, אבל לכל כפר אופי משלו. אחד הכפרים שקשה לעמוד בפניהם (אם כי כל אחד מחמשת הכפרים עונה להגדרה הזו) הוא מאנארולה (Manarola), שבו בתים בשלל צבעים פסטליים הבנויים בצפיפות על המצוק, רחובות צרים ותלולים, טרטוריות משובחות וכמה אתרים מעניינים כמו כנסיית סן לורנצו מ-1338, שרידי המבצר של מאנארולה והנמל הזעיר שבמימיו הצלולים עוגנות סירות דייגים צבעוניות. 
סמטה צרה במאנארולה הכפר מפורסם ביין הסיאצ'טרה המתוק המיוצר בו והוא מוקף ביותר גפנים בהשוואה לכל אחד מן הכפרים האחרים. זהו גם הכפר העתיק ביותר מבין החמישה. מכאן מתחיל גם "שביל האהבה", שביל הליכה יפהפה שאורכו כ-850 מטר שמקשר בין מאנארולה לכפר המקסים ריומאג'ורה (Riomaggiore), הדרומי ביותר מבין חמשת הכפרים. 
מאנארולה. בתים צבעוניים הבנויים בצפיפות על מצוק תלול מעל הים
אטרני, איטליה
אזור אמלפי (Amalfi) שבדרום איטליה מפורסם בקו החוף הדרמטי שלו, המשובץ במצוקים תלולים ובמפרצים קסומים, וגם בעיירות אשר תלויות על המצוקים הללו, כמו פוזיטאנו, אמלפי וראוולו. קצת פחות מוכרת ומתויירת, אבל לא פחות יפה ומלאת קסם, היא העיירה הזעירה אטרני (Atrani), החבוקה בין שתי גבעות ירוקות ומשקיפה אל מפרץ תכול. 
העיירה אטרני. הפנינה הסודית של חוף אמלפי לאטרני יש היסטוריה מרשימה וארכיטקטורה מפוארת לא פחות, עם כנסיות ומבצרים ימי בינימיים לצד מבנים בסגנון הרוקוקו. הסמטאות הצרות, גרמי המדרגות שמשקיפים אל הים ומטעי הלימון תורמים גם הם ליופיה של העיירה השלווה הזו. 
ארכיטקטורה מפוארת ונוף לים באטרני איה, סנטוריני
העיירה איה (Oia) שבצפון האי סנטוריני היא אחת העיירות המתויירות ביותר ביוון, ובשיא עונת התיירות, בשעת השקיעה, עשוי להיות צפוף ברחובות הצרים ובבתי הקפה שמשקיפים אל הים. אבל איה היא גם אחד מאותם מקומות שמספיק לראות תמונה אחת שלהם בשביל להבין למה התיירים מגיעים לפה בהמוניהם ולרצות להצטרף אליהם. העירה ממוקמת על צוק תלול מעל הים ומשקיפה אל לועו של הר געש המוצף במי ים. המיקום הוא רק אחת מהסיבות לזה שיפה פה כל כך. הארכיטקטורה היא הסיבה השנייה. הסמטאות הצרות ומרוצפות האבן של העיירה משובצות בבתים לבנים עם כיפות כחולות, כשכאן אפשר לראות את אחת הדוגמאות הטובות ביותר לארכיטקטורה הזו האופיינית לאיים הקיקלאדיים. גם השקיעות הנשקפות מאיה הן מהיפות ביותר באי ויש האומרים שאף בעולם כולו. 
הכפר איה בסנטוריני. ארכיטקטורה קיקלאדית ונוף לקלדרה נאפפליו, יוון
עיירת הנמל נאפפליו (Náfplio) שבחבל הפלופונז היא אחד מאותם המקומות שבהם ההיסטוריה והיופי שזורים זה בזה ובלתי ניתנים להפרדה. העיירה, אותה ייסד, על פי הסיפורים, נאפפליוס, בנו של פוסידון אל הים, הפכה ברבות השנים לבירתה הראשונה של יוון העצמאית. בדרך היא היתה נתונה תחת כיבוש וונציאני שהשאיר עליה את חותמו בסגנון הבנייה הוונציאני ובמצודת פלמידי – העליונה מבין שלוש המצודות שביניהן תחומה העיר. 
רחוב בנאפפליו. השפעה וונציאנית | צילום: eFesenko / Shutterstock.com בנוסף למצודת פלמידי אפשר לראות פה גם את מצודת אקרונאפפליו המבוצרת ואת האי המבוצר בורדזי השוכן הכניסה לנמל. כל אלה הם חלק מתמונת הנוף של העיר היפה והמטופחת הזו, אשר כוללת, בנוסף, סמטאות צרות המשובצות בטברנות, חנויות ייחודיות וגלידריות; כיכר רחבת ידיים וטיילת יפה הנושקת לקו המים. .jpg)
מבט מלמעלה על נאפפליו ומצודת בורדזי
רוביני, קרואטיה
עיירת הדייגים רוביני (Rovinj) שבחצי האי איסטריה היא מעין מובלעת איטלקית בקרואטיה. בעיירה, אשר היתה אחת מהערים החשובות של הרפובליקה הוונציאנית באיסטריה והשתייכה לאיטליה בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה, מתגוררת עד היום אוכלוסייה גדולה של איטלקים (קרוב לחמישית מתושבי העיירה). הארכיטקטורה הוונציאנית, האקלים הנעים והשמשי ואוכל המוגש במסעדות תורמים גם הם לאווירה האיטלקית-ים תיכונית ברוביני. .jpg)
כיכר בעיר העתיקה של רוביני הרחובות התלולים ומרוצפי האבן של רוביני משובצים בבתים צבעוניים עם תריסי עץ ירוקים ואדניות פורחות ונפתחים לפיאצות מקסימות. מסביב לעיר העתיקה יש גבעות מיוערות ומול חופי רוביני יש איים יפים המכוסים ביערות עבותים, כך שהעיניים לא שבעות מיופייה של העיירה ומהנופים שמסביב. 
רוביני, עיירת נמל הבנויה על חצי אי ומציעה ארכיטקטורה וונציאנית ואווירה איטלקית לה גראו דה רוי, צרפת
לה גראו דה רוי (Le Grau-du-Roi), הגובלת בשמורת הביצות קאמראג (Camargue) היא אחת מהעיירות המתוקות והסודיות שבחבל אוקסיטניה שבדרום צרפת. עבור הצרפתים מדובר ביעד נופש אהוב כבר שנים רבות, אבל התיירים הזרים כמעט לא מגיעים לפה. העיירה גובלת בים בצידה הדרומי ובנהרות ולגונה משאר צדדיה, ובמרכזה עוברת תעלה שחוצה את העיירה לשניים, אשר משני צדיה יש חנויות, מסעדות וברים. יש פה כמה פנינים ארכיטקטוניות, כמו המגדלור הרומנטי מהמאה ה-19 ווילות יפות מראשית המאה העשרים. אחד מסימני ההיכר של העיירה הוא נמל הדיג הצבעוני והתוסס. 
הנמל של לה גראו דה רוי פורט גרימו, צרפת
בריביירה הצרפתית, לא רחוק מעיירת הנופש הנוצצות סן טרופה, נמצאת עיירת חוף הרבה פחות מתוקשרת אך לא פחות יפה. זוהי פורט גרימו (Port Grimaud), המכונה גם "ונציה הצרפתית" הודות לשבעה קילומטרים של תעלות ציוריות המרשתות אותה. .jpg)
התעלות של פורט גרימו העניקו לה את הכינוי "ונציה הצרפתית" | צילום: Fishman64 / Shutterstock.com אחד הדברים המפתיעים בפורט גרימו, הוא שבניגוד לרבים מהכפרים העתיקים של האזור, היא הוקמה בשנות ה-60 של המאה העשרים. עם זאת, כשתגיעו לכאן לא תרגישו שאתם נמצאים בעיירת נופש מודרנית כי הארכיטקטורה כאן משלבת משהו מהסגנון הוונציאני עם בתי הדייגים הטיפוסיים לאזור סן טרופה. .jpg)
הבתים של פורט גרימו בנויים בסגנון הטיפוסי לאזור סן טרופה
קאלבי, קורסיקה
קאלבי (Calvi) היא עיירה יפה ומלאת חיים בצפון קורסיקה, שמיקומה, על צוק בגובה שמונים מטר מעל מפרץ קאלבי התכול ובין פסגות רמות המושלגות מרבית ימות השנה, הוא רק אחת מהסיבות לפופולריות שלה. חלקה העליון והעתיק של העיירה, השוכן על הצוק, מוקף חומות. אזור זה מציע, בנוסף לתצפית מרהיבה על המפרץ, גם כמה מוקדי עניין, כמו המצודה העתיקה וקתדרלת סט. זאן בפטיסט מהמאה ה-13. בחלקה התחתון והחדש יותר יש מרינה ציורית ורצועת חוף יפהפייה באורך חמישה קילומטרים. 
המרינה הציורית של קאלבי | צילום: Pawel Kazmierczak / Shutterstock.com
טוסה דה מאר, ספרד
רצועת החוף קוסטה בראווה (Costa Brava) נמתחת לאורך 150 ק"מ בחבל קטלוניה צפון ספרד, ומשובצת במפרצים יפהפיים ועיירות דייגים ציוריות. אחת מהעיירות היפות ביותר בקוסטה בראווה ובספרד כולה היא טוסה דה מאר (Tossa de Mar), שאותה כינה מארק שאגאל שהתגורר בה ב-1934 "גן עדן כחול". 
רחוב מרוצף אבן בעיר העתיקה של טוסה דל מאר | צילום: joan_bautista / Shutterstock.com מארק שאגאל לא היה האמן היחידי שהגיע לעיירה הימי ביניימית הזו בשנות השלושים של המאה ה-20. אמנים רבים בחרו לחיות פה ולמצוא השראה לציוריהם בנופי המקום. אפשר להבין אותם. העיר העתיקה של טוסה מוקפת חומה, ובה סמטאות מדורגות ומרוצפות אבן, מסעדות דייגים נהדרות ותצפיות נפלאות לים. העיר העתיקה גובלת בשני חופים יפהפיים עם מים צלולים להפליא.
טוסה דל מאר בערב, עם המבצר ונופי המפרץ בתמונה הפותחת: הכפר מאנארולה בצ'ינקווה טרה באיטליה | 
