תפריט עמוד

הנהר הסודי בים המלח: שיחה עם ליאור אנמר

בינואר 2020 התפרסמה כתבה מצולמת בחדשות כאן 11 על הנהר הסודי הזורם בקניון מרהיב ש"התגלה" בים המלח, כתבה שזכתה להשתאות וגם לתגובות ציניות רבות. שוחחנו עם הגיאולוג ומדריך הטיולים הוותיק ליאור אנמר, שהלך לראשונה (ובזהירות) לאורך עשרת הקילומטרים של הנהר המסקרן

נהר סודי התגלה באזור ים המלח, הכריזו בכתבה בחדשות ערוץ כאן 11 ומיד כולם נזעקו: איך יתכן שבארץ קטנה כשלנו זורם נהר יפהפה שאיש לא ראה אותו? היו שאמרו כי זאת תרמית, אחרים טענו שזה לא נהר כלל ובהחלט לא סודי. פנינו לאיש שמכיר ויודע – ליאור אנמר, גיאולוג ומדריך טיולים, שטייל לאורך הנהר המסקרן.

זהירות! מוקשים בשטח, אין להיכנס לאזור!

ליאור, סודי או לא סודי?

אלה סופרליטיבים של פרסום, העיתונות והרשת מלאות בשטויות בעניין. המקום קיים במשך כ-50 שנה, אבל הוא דינמי ומתפתח מיום ליום, ככל שנסיגת ים המלח מתפתחת. ככל שהמפלס של ים המלח יורד ומעמיק, הקניון הזה הולך וגדל, הולך ונעשה יפה מיום ליום. יכול להיות שבעתיד הוא יהיה פחות יפה… אם היית מסתכל עליו לפני 20 שנה, אולי לא היית רואה אותו באותה צורה של היום. צריך לזכור שמי שהסתכל עליו לפני שנים, לפני 40-30 שנה אמר וואו, זה מדהים. אז אני מתאר לעצמי שבכל 30 השנים האחרונות, הוא היה עדיין מדהים. כלומר "גילו" אותו, גאולוגים שטו לאורכו, ראו מפלים, ראו דברים מוטרפים שהיו על הקירות. היום זה כבר לא קיים. זאת אומרת, הוא היה יפה כבר אז.

חתמו על עצומה למען שמירה על הנהר הנסתר בים המלח >>

[הסרטון בחדשות כאן 11 – ראו למטה בעמוד זה]

מטרת החשיפה של המקום המדהים הזה היא לדאוג שלא יהרסו אותו. שימור, זה העיקר

מטרת החשיפה של המקום המדהים הזה היא לדאוג שלא יהרסו אותו. שימור, זה העיקר

אני מבין שהנהר זורם במקביל לתעלה מבריכות האידוי מדרום אל ים המלח הצפוני?

נכון. נחל הערבה זורם מדרום, מאזור הר שגוב בהרי אילת (כנחל חיון) ועד ים המלח. הוא נקרא נחל הערבה כי הוא חוצה את כל הערבה. צריך לזכור שהמקום הזה הוא לא סודי ולא נסתר, אלא  ממי שזה נסתר מעיניו. מי שנורא רצה לראות אותו, הגיע לשם. למשל, אנשי המכון הגיאולוגי. אבל לא ידוע על חוקר שהלך לכל אורכו בעבר ותעד אותו, עד עכשיו. עיקר המחקרים שנעשו הגיעו לצד הצפוני, טיילו, חקרו, מדדו, מיפו, היו כאלה ששטו עם סירות לאורך הנחל, אחרים טסו עם מסוק וצילמו מעל, אבל לא היתה הבנה, שיש כאן מכלול נופי מיוחד במינו, והוא מחייב הגנה. והדבר הזה גרם לכך שהמקום נשאר שמור ולא ידוע, ונחשב "ליד הגבול", "משהו מרוחק". יש בדרך המון מוקשים, הרבה בוץ, גושים שקורסים, ועוד סכנות. ובעיקר – סיכויים גבוהים לעלות על מוקש. צריך להיות הכי מיומן שבעולם כדי לדרוך שם. ואין מה להיכנס לשם, רק לאחר שיוסדר שביל. ועל זה אני עובד.

המקום הזה הוא לא סודי ולא נסתר, אלא  ממי שזה נסתר מעיניו. מי שמאוד רצה לראות אותו, הגיע לשם

המקום הזה הוא לא סודי ולא נסתר, אלא  ממי שזה נסתר מעיניו. מי שמאוד רצה לראות אותו, הגיע לשם

ולמה היתה הכתבה בטלוויזיה? חשוב לי השימור של המקום, ממש לא מעניין אותי להיות בטלוויזיה. לא הופעתי כדי להגיד "אני מצאתי, אני גיליתי". אני אחזור לצללים שלי, אני לא העניין. העניין הוא שהמקום עומד להיהרס על ידי טרקטורים. הר של מלח אמור להיות מעליו. וזאת המטרה. יש כאן את אחד המאבקים הסביבתיים החשובים ביותר שהיו כאן בים המלח.

האם הנחל טבעי או מלאכותי?

מה זה טבע? האם 80 אחוז טבע, זה טבע? האם 30 אחוז טבע זה טבע? בוא נלך הלאה. אנטארקטיקה היא טבעית היום? לא, יש שם חימום גלובאלי על ידי האדם. הרי יהודה – טבעיים? לא, היה שם שבט אפרים, ששרף את היער ובירא אותו. טראסות הן לא טבעיות. רמת מדבר יהודה טבעית? לא. כולה אכולה ברעיית ייתר פרועה על ידי גמלים ועזים. אין שם טבע, לא רואים שם צמחים טבעיים. החרמון טבעי? לא, כרתו את כל היער שהיה עליו. היה עליו יער מטורף. רוצה להמשיך? גם המטרהורן והמון בלאן לא טבעיים, כרתו את היערות שהיו עליהם. היערות שם היום הם נטועים או חדשים. אין טבע בכדור הארץ.

אתה רואה טבע יפה "על זה אני רוצה לשמור", ולא בגלל שזה טבעי או לא טבעי

אתה רואה טבע יפה ואומר "על זה אני רוצה לשמור", ולא בגלל שזה טבעי או לא טבעי

ולמרות זאת צריך לשמור על המקומות האלה…

שימור זה דבר אחר. אתה רואה טבע יפה, שמקובל על כולם, מצביע ואומר "על זה אני רוצה לשמור, זה בר שימור". זה מעניין אותי לשמור, ולא בגלל שזה טבעי או לא טבעי. ולכן רוב האנשים שדיברו בנושא הנהר פשוט לא מבינים על מה הם מדברים, זה לא משנה אם זה טבעי או לא. נמשיך: המים שזורמים שם הם לא טבעיים? כן מים טבעיים, H2O. אוקיי לקחו מהם את האשלג, אבל הוא גם נכנס קודם. המים זורמים באופן טבעי לפי חוקי הגרביטציה. מה זו, תעלה מלאכותית? מי שכתב זאת לא מבין. זה נחל שנוצר באופן טבעי על ידי מים טבעיים, שכל האשם שלהם הוא שמפעלי ים המלח שאבו אותם לגובה של 45 מטר מעל פני הים ונתנו להם לזרום. רגע, זה לא מה שקורה בנחל עיון? בנחל בוקק? בעוד הרבה מאוד מקומות? במדינה שאין בה מים?

בקיצור, חבר'ה, אם אתם לא מבינים בנושא, אל תדברו ואל תכתבו על זה. גם למומחים הכי גדולים לרוב יש ראייה צרה, בלי לראות את התמונה המלאה. את המכלול.

המים שזורמים שם הם לא טבעיים? ברור שטבעיים, H2O

המים שזורמים שם הם לא טבעיים? ברור שטבעיים, H2O

יש גם תופעות גאולוגיות מעניינות

המון. לא רק הקניון, שהוא הדבר הקטן. הסיפור הוא מניפת צאלים, הדלתא של המלח, בולענים, התופעות המרהיבות, הנפתולים, שביית נחלים מדהימה, יש שם בלי סוף דברים, אני יכול לפרט לך אינוונטר של 400 תופעות שמרטיטות כל חובב טבע וכל שומר טבע וגם כל מדען.

באזור יש המוני תופעות גאולוגיות מופלאות

באזור יש המוני תופעות גאולוגיות מופלאות

באזור יש המוני תופעות גאולוגיות מופלאות

באזור יש המוני תופעות גאולוגיות מופלאות

וההמלצה שלך היא לפלס לשם שביל?

כל הרעיון הוא לאו דווקא להראות את זה לציבור. המטרה שלי היא לשמר את המקום, ולבקש ממפעלי ים המלח שלא יהרסו אותו. זה מה שחשוב. תוך כדי כך, אני דורש מהם שיקדמו שביל גישה לשם, כיוון שרק זה מה שישמור על המקום. ואפשר לפתוח שביל פנוי ממוקשים. כמובן חשוב לא לרוץ לשם עכשיו לפני שיהיה שביל בטוח, כי יש שם תיילים מסוכנים שאפשר לדרוך עליהם ולהפעיל מוקשים או רימונים. יש מוקשי נעל אכולי מלח והמרעומים שלהם רגישים ופגומים, אני ראיתי שלוש פעמים שמוקשים כאלה מתפוצצים ספונטנית, רק מהוויברציות של הקרקע. ויש שם מאות כאלה בשטח.

האזור מסוכן ביותר למטיילים, הוא זרוע במוקשים, בולענים, בוץ

האזור מסוכן ביותר למטיילים, הוא זרוע במוקשים, בולענים, בוץ ועוד

אנשים לא מבינים, חושבים שזו סתם הפחדה. ישבתי אתמול עם אנשי מפעלי ים המלח, אנשים שמבינים ועסקו בכך בצבא. הם שמעו את הניתוח שלי לגבי המוקשים, והבינו שיש עדיין מה ללמוד על פיזור המוקשים ועל כך שיש פה נושא רציני. ולא כי אני סתם לא רוצה שייכנסו לשם. יש כאן סכנת מוות ומעטים מאוד הם האנשים – אפשר לספור אותם על יד אחת, שיש להם את ההבנה בנושא הזה. זה לא שד"מ, שדה מוקשים, שיש לו מפה. מדובר כאן על הבנה איך הם נסחפים, איך הם קבורים, זה מאוד מסובך. מדובר במוקשים שנסחפו לפני שנים לשם. הכי חשוב לומר לציבור: חכו. אנחנו נפעל למען יצירת שביל בעתיד, וזה יקרה, אפשר יהיה לבקר בצורה מסודרת. מי שנכנס לשם היום, מצהיר שהוא מוותר על רגל או שתיים!

הכי חשוב לומר לציבור: חכו, כשיוקם כאן שביל, אפשר יהיה לבקר בצורה מסודרת

הכי חשוב לומר לציבור: חכו, כשיוקם כאן שביל, אפשר יהיה לבקר בצורה מסודרת

מה הרכב המים הזורמים?

יש כאן שני נחלים שונים. בנחל אחד, רוב המים כנראה הם מי בריכת אידוי 5, מי ים המלח. כנראה שגם מעורבבים שם מי נביעות מאקוויפר ההר. בנחל השני, שהוא נחל הערבה הראשי, המים האלה נמהלים במים שמפעלי ים המלח הישראלים והירדנים שופכים חזרה לים. ומדובר במים שהוציאו מהם את כל האשלג ומחזירים אותם חזרה לים כאשר הם הרבה יותר מאודים, כלומר מלוחים ממי ים המלח. יחד איתם מתערבבים גם מי מעיינות שנובעים בקרקעית הים, מי מעיינות מלוחים, שנובעים בכל תא השטח, וגם מים שמגיעים ממלחת סדום, פלוס מי שיטפונות שמגיעים כל שנה בחורף, מנחל צין ונחל ערבה ונחל אמציה ונחל זרד וכל הנחלים בירדן, פלוס מים שזורמים בתת הקרקע. כל התמהיל הזה ביחד זורם דרך הנחל, שכמובן הכמות הגדולה ביותר היא של המים המלוחים שיוצאים מהבריכות.

בתמהיל המים שזורמים כאן, הכמות הגדולה ביותר היא של מים מלוחים שיוצאים מבריכות האידוי

בתמהיל המים שזורמים כאן, הכמות הגדולה ביותר היא של מים מלוחים שיוצאים מבריכות האידוי

מה אומרים במפעלי ים המלח?

הם לא פוסלים את הרעיון. אמרו שזה נשמע להם הגיוני! נמשיך לעקוב.

מעניין מאוד. תודה רבה ליאור, אנחנו במסע אחר נשמח לעודד את יצירת השביל על ידי הגברת המודעות למקום המעניין תוך כדי שמירה על שלום הציבור.

עצומה למען שמירה על הנהר הנסתר

הנהר הנסתר זורם מהאגן הדרומי לאגן הצפוני של ים המלח, ומכיל תופעות גיאולוגיות ייחודיות ומרתקות. הוא ניצב בפני סכנה ואנחנו קוראים לשמור עליו. הצטרפו אלינו וחתמו על עצומה הקוראת לגופים האחראים על השטח בו הנהר זורם לשמור עליו, למנוע כל פגיעה בו ותופעות הקשורות אליו ולפלס שביל גישה מיוחד, בטוח ונקי מוקשים, שיאפשר למטיילים לצפות בתופעה המרתקת. לחתימה על העצומה לחצו כאן>>

צילומים בכתבה: ליאור אנמר וחברים, מוקדש לשמירת הטבע

הנהר בצילום לוויין במפת גוגל

 

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

  1. אסף רוזנטל הגיב:

    שלום, שמי אסף רוזנטל
    גרתי ועבדתי שנים רבות סביב ים-המלח,
    בין היתר ניהלתי את שמורת עין-גדי והייתי פקח
    אזורי של : דרום מדבר יהודה , ים המלח והערבה הצפונית , אני מוביל /מדריך טיולי שטח (רק)
    חמישים שנים ולכן אני רואה עצמי כשיר ורשאי
    לבקר את סיפור ״הנהר הניסתר״ …
    ראיתי את ההתלהבות המובנת של ליאור
    אבל גם כשמתלהבים ראוי לדייק
    ולהמנע מטעויות …
    להלן :
    כתוב :
    – ״המקום קיים במשך כ-50 שנה״
    לא ולא , הסכר הגדול ״נסגר״ ב 64,
    הסכר הירדני ב 71,
    רק אחרי ששני הסכרים הפרידו את האגן הדרומי
    מהצפוני החל השטח להתיבש ואחרי שטפונות
    גדולים בנחל ערבה נוצרה התעלה שהפכה
    ל״נהר״ בגלל המים המושבים מהמפעלים,
    התעלה התחפרה והפכה ל״נהר״ רק ב 30
    (לא 50) השנים האחרונות,
    כתוב :
    – ״נחל הערבה זורם מדרום, מאזור בקעת הירח בהרי אילת (כנחל חיון) ועד ים המלח.״
    לא נכון , ״בקעת הירח״ היא קע שמתנקז
    (לעיתים רחוקות) לנחל שני (הקניון האדום)
    ודרך נחל רחם לערבה הדרומית (הרי נשף מפרידים בין אגן הניקוז הדרומי לצפוני -לפאראן),
    כתוב :
    – ״לאחר שיוסדר שביל״ , איך מסדירים שביל
    בשטח דינמי ומשתנה בפתאומיות ? ? ?
    כתוב :
    – ״….מפעלי ים המלח שאבו אותם לגובה
    של 45 מטר…״ שוב לא נכון השאיבה (כרגע)
    לבריכות שברום של כ 30 מטר מנקודת השאיבה,
    – כשמנסים לשכנע בעזרת מספרים ראוי לדייק !
    כתוב :
    ״…בנחל השני, שהוא נחל הערבה הראשי….״
    נו באמת הדובר הרי יודע כי בנחל ערבה יש מים
    רק בזמן שטפונות וחלק נכבד ממי השטפונות
    נאגרים בסכרים ?
    כתוב : ״ מי שיטפונות שמגיעים כל שנה בחורף, מנחל צין ונחל ערבה ונחל אמציה …״ ,
    שוב חוסר דיוק שכן הנחלים צין ואמציה נאצרים ונעצרים בסכר (הקלדוניה) שמדרום לבריכות האידוי,

    אין ספק ביופי והיחוד של התופעה ,
    לכן חבל כי תאור מלא טעויות וחוסר דיוקים
    שאינו מטיב אם הנושא ,
    כמו כן ראוי שוב ושוב לדעת ולזכור כי השטח כולו
    דינמי , ״עובד״ ומשתנה בפתאומיות שמסכנת
    כל נסיון לסלילת שביל ,
    אותם שינויים שמחד מצדיקים סקר ומחקר
    ומאידך סותרים כל אפשרות לשימור …
    אין ספק כי כי׳׳ל / מפעלי-ים-המלח מהווה גוף
    דורסני ופוגעני ,
    בתקופת עבודתי באזור עצרתי בגופי דחפורים
    של כי׳׳ל מלפגוע בשטחים פתוחים ,
    אבל גם אם ההתלהבות מובנת ומוצדקת
    ראוי לזכור כי דורסים לא עוצרים בצווחות …

    • ליאור אנמר הגיב:

      תגובה:
      גם אני מדריך טיולי "רק שטח" כבר כמעט 40 שנה (עכשיו אני חייב לעצור ולבדוק ברישומים אם לא טעיתי ואולי זה 30 כי זה מאוד חשוב ומהותי)…
      ולנושא עצמו, מכתבה שמטרתה להיות סנסציונית וויזואלית ללא תחקיר ארוך אין טעם לחפש דיוק של מאמר מדעי ולא דיוק של כתבת תחקיר. מדובר בכתבה שנועדה להגיד הצילו הצילו יש פה נכס שעומד לההרס!
      כיוון שכך נראה לי מצחיק לחפש מתחת לקרקע אי דיוקים.
      אז הנחל החל להתחתר לפני 40 שנה ולא 50, הרי אין בידי תצ"א שמראה בדיוק מתי החלה ההתחתרות הראשונה.
      אז המים מורמים ל 38 מ' ולא ל 45, הרי כל יום הגובה משתנה.
      אז זה לא בקעת הירח אלא הר שגוב, מי בכלל שמע על הר שגוב.
      מי השטפונות לא מגיעים בגלל סכר, הרי אני מכיר את הסכר ויש בו מגלש נמוך שמאפשר לרוב המים לעבור למלחת סדום ומשם הלאה כחילחול וכנגר עילי.
      בקיצור פיספסת את העניין…
      העניין הוא לשמור על הנוף המרהיב הזה מהבולדוזרים.
      ביחס לשביל, כיוון שלא היית שם ואילו אני גם מבין קצת בשבילים וגם הייתי שם הרי שאני יודע שבמאמץ לא גדול ניתן להכשיר שם שביל ובטוח שהוא יחזיק לאורך זמן אם יעשו אותו נכון. וגם אם השטח דינמי הרי ניתן להזיז ולתקן שביל.
      ולבסוף תודה על ההערות על אף שהן נראות קנטרניות משהו.

  2. ליאור אנמר הגיב:

    מכתב אל הסופר מאיר שלו
    מאיר שלו שלום, 26/1/2020
    חזרתי אתמול מטיול במדבר יהודה ובדרך חזרה כאשר נחשפתי שוב לתקשורת ראיתי שהגבת לנושא קניון נחל ערבה.
    כמו רוב חבריי קראתי כמעט את כל ספריך ויותר מפעם אחת, גרתי בקרבתך בשכונת גבעת קנדה, פגשתי בך מספר פעמים בשבילי הארץ הקטנה הזו (בפעם האחרונה כמדומני בחורבת סנסן). אני קורא נלהב שלך ויודע שאתה חובב טבע, גננות ברת-קיימא וטיולים, לכן עלה בי רצון עז להשיב.
    מהיכרותי הקצרצרה עמך חשבתי שתמנה על המסנגרים והנה מצאתי אותך מקטרג. מכיוון שדעתך חשובה לי ביותר, החלטתי להעביר לך מעט מהמראות והתכנים, אולי תראה כמה כתבותיהן של גלעד משה ואילנה קוריאל היו מגמתיות ומטעות. כולי צער ששניים אלה כלל לא ניסו לראיין גם אותי, הרי אני מכיר את השטח המדובר כאת כף ידי ועדיין לא שמעתי על אדם נוסף שנחשף לשלל התופעות המקשטות את המקום.
    היו איתי שם מטובי אנשי הטבע בארץ לפני שנזקקתי לחשיפה הטלויזיונית. אלי רז שהיה מנהל ביס"ש עין גדי וחוקר ים המלח; מנחם מרכוס עורך סקרי הנוף וגיאוגרף בעל שם; יואב אבני גיאולוג נודע ואיש טבע ברמ"ח אבריו (לא היו במקום אך שיתפתי אותם במראות ותופעות); מנחם זולוצקי ראש תחום שטחים פתוחים במשרד הגנ"ס, מנכ"ל החברה להגנת הטבע ומנהל ביס"ש גולן בעברו; ד"ר עמיר אידלמן שהיה מנהל ביס"ש שדה בוקר ומח' חוגי סיור; שוקה רווק ידידי הטוב שהיה מנהל ביס"ש אכזיב, חצבה ומח' חוגי סיור ובכלל טייל בעל ניסיון אדיר בארץ ובעולם; איציק טמקין שהיה מנהל ביס"ש אילת וטייל נודע בפני עצמו; גדעון רוגולסקי מורה דרך שחי את כל חייו הבוגרים על גדת נחל הערבה שמכיר כל אבן ואבן בערבה; שני חבריי להדרכת "חוג אלעד" הכ"כ מיוחד-ד"ר גלעד בן צבי אקולוג ומדריך הטיולים שאין שני לו בהכרת הנגב ומדבר יהודה ושי בייטנר חברי הטוב שמחנך מאות מורי דרך; ועוד כמה מה"טובים לשטח". כולם היו בדעה אחת שלא רק שהמקום בר שימור אלא שמדובר בתופעה יחודית בנוף א"י ובכלל בעולם. חבל שהמלעיזים שבין העיתונאים לא ניסו כלל לראיין אחד מאלו שבאמת צעדו שם איתי ברגליהם אלא מיד פנו להשחיז סכינים…
    ועתה, כמה תמונות ומילים כדי לתקן את התרשמותך שלא מדובר ב: פסולת תעשייתית", "נהר רעיל", "לא מומלץ לטבול", "נהר פסולת", "קניון באדמת חוואר רכה" ו"זרימה עקב הפרשי גבהים".
    דרך אגב הקניון עצמו מחוויר לעומת כל התופעות המרהיבות שמלוות כל צעד וצעד על הגדות.
    וכמובן שבמידה והמקום יפתח לציבור אני מזמין אותך לטיול, מבטיחך שלא תתאכזב.
    ליאור אנמר

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.