עברו הימים שבהם מצלמות משוכלות היו נחלתם של מעטים. היום כמעט לכל אחד מאיתנו יש מצלמה איכותית בהישג יד (כן, אנחנו מתכוונים למצלמה שבטלפון שלכם). העלאה יומית של צילומים לרשתות החברתיות הפכה לעניין שבשגרה, בין אם נושאי הצילום הם בני המשפחה, מנה במסעדה או שדה פורח. ובכל זאת, יש כמה מקומות בעולם שמצטלמים באופן מרשים במיוחד. ליקטנו כמה מהם, שישמחו את העין עכשיו, ואם עוד לא טיילתם בהם, או בחלקם, כדאי מאוד לכלול אותם ברשימת המקומות החלומיים ששווה להגיע אליהם, בתקווה שבמהרה, ואם לא – בעתיד הרחוק.
מפל אנחל, ונצואלה
מפל אנחל, הנמצא בפארק הלאומי קנאימה בוונצואלה, נופל מגובה של 979 מ', מתוכם 807 מ' בנפילה חופשית, מה שהעניק לו את התואר המפל הגבוה בעולם. את שמו, אנחל (מלאך בספרדית) הוא לא קיבל בגלל הקרבה למלאכי השמיים, אלא על שמו של טייס אמריקאי, ג'ימי אנג'ל, שהיה ככל הנראה הזר הראשון שהגיע אליו, בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
מפל אנחל צונח מגובה של כקילומטר
ההגעה למפל ארוכה ומסובכת וכרוכה בטיסה ושייט ארוך בסירה, מה שיכול לקחת יותר מיממה. בסופו של המסע צריך לקוות שהמזל יהיה לצדכם, שכן לעתים פסגת ההר השטוח מכוסה בעננים וקשה לראות את המפל לכל אורכו. ביום בהיר תזכו במראה מהפנט וצילום עוצר נשימה.
קניון אנטילופ, אריזונה
אחד המקומות הכי פוטוגניים בעולם הוא קניון צר, הנמצא בתחומי השמורה האינדיאנית של אומת נאוואחו, בצפון-מזרח אריזונה. יש פה שני קניונים, עליון ותחתון, אבל רוב המטיילים מכירים את העליון, המכונה הסדק (The Crack), שכן הוא נגיש יותר. הקניון התחתון, המכונה חולץ הפקקים (Corkscrew), מצריך שימוש בחבלים וסולמות והוא מתאים לבעלי כושר טוב. חשוב לציין שמותר לטייל בשני הקניונים רק בלוויית מדריך מקומי ומומלץ להגיע בקיץ, אז קרני השמש נופלות על קירות האבן של הקניון באופן שהם נצבעים בצבעים שלא מן העולם הזה.
קניון אנטילופ. מראות שלא מן העולם הזה
שמורת באנף, קנדה
קשה לתאר במילים את יופיים של הרוקיס הקנדיים, התמונות עושות זאת טוב יותר. את תמצית היופי המזוקקת תגלו במהלך טיול בפארק הלאומי באנף, שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה בקנדה, בשנת 1885. אל הפארק אפשר להגיע בנסיעה מקלגרי (כשעה וחצי) או מאדמונטון (כארבע שעות) והטיול לא מוגבל לשטח של באנף, שכן הפארק גובל בעוד שלושה פארקים לאומיים, כל אחד יפה ממשנהו – ג'ספר, יוהו וקוטניי.
הפארק הלאומי באנף. תמצית מזוקקת של יופי
שדרת הבאובבים, מדגסקר
בספרו המופתי של אנטואן דה סנט-אכזופרי, המחבר, ששומע על מאבקו של הנסיך הקטן בעצי הבאובב שמאיימים על שלמות הכוכב שלו, מציין: "ילדים, היזהרו מעצי הבאובב". אבל במדגסקר אין צורך לחשוש מעצי הבאובב. העצים המרהיבים האלה, שצומחים לגבהים עצומים (באובב בוגר יכול להגיע לגובה של 25 מ' וגזעו לרוחב של 10 מ'), מעטרים באופן סימטרי לחלוטין את שדרת הבאובבים בעיר מורונדבה. יפה במיוחד לצלם אותם בשעת השקיעה, כשהשמיים הכתומים משמשים להם רקע מושלם.
שדרת הבאובבים במורונדבה. מרשימה תמיד, מרהיבה במיוחד בשקיעה
מדבר נמיב, נמיביה
מדבר נמיב הוא מקום מרתק ויפהפה, אבל החלק הפוטוגני ביותר הוא זה המכונה "ים החולות" – דיונות חול, המגיעות לגובה של עד 300 מטר ומשתרעות לאורך של 32 ק"מ, לאורך קו החוף של האוקיינוס האטלנטי, במערב המדינה. אלו הן הדיונות השניות בגודלן בעולם (אחרי דיונות החול בדאין חרן בסין) וצבען האדמדם, במיוחד בזריחה ובשקיעה, מול הכחול של הים הוא מראה בלתי נשכח.
ממראות מדבר נמיב: דיונה מרהיבה ושממית חול נמיב
מפרץ דיסקו, גרינלנד
גרינלנד, האי הגדול בעולם , מיושב בדלילות רבה וכ-85% משטחו מכוסים בקרח, ולא קל לטייל בו. עם זאת, יחסית לאזורים אחרים בגרינלנד, מפרץ דיסקו, הנמצא בדרום-מערב האי, פחות מבודד וקל יותר להגעה. מי שיגיע לכאן יזכה למראה יפהפה: יישובים זעירים עם בתים צבעוניים מנקדים את קו החוף המפורץ ובמים – קרחונים צפים ולוויתנים גדולי סנפיר. ההתחממות הגלובלית משפיעה על קרחוני גרינלנד והם הולכים ונמסים, אבל בינתיים הם מרשימים באופן שקשה לתיאור.
קרחונים צפים במפרץ דיסקו במערב גרינלנד
איי פארו
האיים, הנמצאים בצפון האוקיינוס האטלנטי בין סקוטלנד לאיסלנד, הם אחד המקומות הכי פחות מוכרים ומטוילים באירופה (האיים הם אזור אוטונומי של דנמרק), אולי כי ההגעה אליהם מצריכה כמה טיסות. אבל שווה מאוד לטייל כאן, בעיקר אם אתם אוהבים מזג אוויר סגרירי וערפילי גם בקיץ, קו חוף דרמטי עם צוקים הנופלים בתלילות אל הים, מפלים יפהפיים, כפרים עם גגות מכוסים בעשב והמוני פאפינים (תוכי ים).
איי פארו. אירופה שלא הכרתם
מילפורד סאונד, ניו זילנד
כשתעמדו מול מילפורד סאונד, הצפוני בין הפיורדים של הפארק הלאומי פיורדלנד באי הדרומי של ניו זילנד, תבינו מדוע הסופר האנגלי רודיארד קיפלינג קרא לו "הפלא השמיני של העולם". מעבר לכך, אין צורך להוסיף מילים – התמונות מדברות בעד עצמן:
מילפורד סאונד. הפלא השמיני של העולם
הר פוג'י, יפן
ביפן יש כל כך הרבה מקומות פוטוגניים שהבחירה מאוד לא קלה. ובכל זאת, אם צריך לבחור מקום אחד שמצטלם נהדר, הבחירה בהר פוג'י נראית טבעית. זהו ההר הגבוה ביותר ביפן, וממרחקים נשקפת צורתו החרוטית המושלמת, עם פסגה מחודדת שמכוסה בשלג ברוב השנה. פוג'י מקודש בעיני היפנים ובעבר הטיפוס עליו נחשב למצווה דתית. כיום המטפסים על ההר עושים זאת בעיקר מסיבות אחרות – כרבע מיליון אנשים עולים להר בכל שנה, כשליש מהם תיירים מארצות אחרות.
הר פוג'י יפה כל השנה, ובמיוחד בעת פריחת הדובדבן ובשלכת
המראה של פוג'י יפה בכל שעות היום ולאורך כל השנה, אם כי מומלץ במיוחד להגיע באביב, זמן פריחת עצי הדובדבן, ובסתיו, כשהשלכת צובעת את הנוף מסביב בכתום וצהוב.