המקדשים הכי יפים במזרח

ההגדרה המילונית של מקדש היא מבנה אשר נבנה למטרות דת כמקום לביצוע פולחן. אלא שמקדש יכול להיות הרבה יותר ממקום של פולחן דתי. מקדשים, ואין זה משנה של איזו דת, משקפים לא רק את עקרונות האמונה אלא גם את התרבות, את החברה, את סגנון הבנייה המקומי. הפעם אנחנו מתמקדים במזרח אסיה ובוחנים כמה מהמקדשים היפים ביותר שם. חלקם בנויים בפאר ובהדר יוצאי דופן, מצופים בעלי זהב או מקושטים בעיטורים רבים ומורכבים, אחרים מתוכננים בצורה סמלית הקשורה לעקרונות האמונה ויש גם כאלה ששואבים את יופיים מהמיקום המיוחד שלהם. מהודו ועד יפן, הנה כמה מהמקדשים היפים במזרח:

פגודת שווהדאגון, ינגון, בורמה
פגודת שווהדאגון (Shwedagon) המרשימה, שהפכה לאחד מסמליה של בורמה, היא אחד מהאתרים הקדושים ביותר לבודהיסטים. על פי האמונה, היא נבנתה כדי לשכן שמונה משערותיו של בודהה, אבל מה שהופך את הפגודה למפורסמת כל כך הוא דווקא המבנה המרשים והנוצץ שלה – הפגודה, שמתנשאת לגובה 98 מטר, מצופה כולה בזהב, ובכל כמה שנים מחדשים את עלי הזהב שמצפים את הכיפה. אם לא די בכך, חזית המבנה מצופה בכ-5,000 יהלומים ובכ-2,000 אבני אודם. כל הפאר הזה עומד בסתירה לפשטותם ולצניעותם של הנזירים שמסתובבים בו בגלימותיהם הכתומות. כדאי במיוחד לבקר במקום בשעות הבוקר המוקדמות או אחה"צ המאוחרות, אז השמש צובעת את המתחם באור מיוחד.

מבט לילי על פגודת שווהדאגון

מקדש הזהב, אמריצר, הודו
זהב מהווה את אחד מהאלמנטים המרכזיים גם במקדש הזהב (Harmandir Sahib), המקום הקדוש ביותר לסיקים, שכן כאן שמור הספר הסיקי הקודש – סרי גורו גראנת סאהיב. לצד המוני הסיקים שעולים לכאן לרגל, גם מטיילים רבים מרחבי העולם מגיעים לאמריצר, שבצפון-מערב הודו, כדי להתרשם מהמבנה העצום המצופה זהב. המיקום של המקדש מרשים לא פחות – הוא שוכן על אי מלאכותי בבריכת מים קדושים המכונה "אמריט" ונראה כצף על המים. בלילה, כשהמקדש מואר ואורותיו משתקפים במים, המראה לא פחות ממרהיב. מבפנים המקדש מרשים לא פחות, ומעוטר באבנים יקרות, עבודות זכוכית וציורי קיר. בנייתו של המקדש הושלמה במאה ה-16, אך רק במהלך המאה ה-19 הוא צופה בזהב שמעניק לו את המראה הייחודי שלו. המקדש פתוח לכל אדם (כל עוד אינו שותה אלכוהול, מעשן ואוכל בשר במקדש), ויש בו חדרי אוכל גדולים בהם ניתן לאכול ללא תשלום לצד חדרי אירוח שהלינה בהם מוצעת גם היא לעולי הרגל הרבים שמבקרים במקדש.

מדיטציה מול מקדש הזהב באמריצר

סרי מריאמאן, סינגפור
סרי מריאמן (Sri Mariamman) הוא אחד המקדשים הססגוניים ביותר במזרח. המקדש ההינדי הוותיק בסינגפור שוכן ברובע צ'יינה טאון והוא מכוסה כולו בפסלים צבעוניים של אלים הינדואים ודמויות מהמיתולוגיה ההודית, מעוצבים ומצוירים באופן ריאליסטי להפליא. המקדש הוקם ב-1827 והוא מוקדש לאלה מריאמן, שידועה בכוחות הריפוי שלה. הוא הוכרז כמונומנט לאומי ונחשב לאחת מהאטרקציות התיירותיות הבולטות בצ'יינה טאון. המקדש מילא, מראשית ימיו, גם תפקיד חברתי חשוב כששימש כמקום מקלט עבור מהגרים שהגיעו מהודו, והם יכלו להתגורר בו עד שמצאו עבודה ומגורים קבועים.

מקדש סרי מריאמאן. מכוסה בפסלים צבעוניים של אלים הינדואים ודמויות מהמיתולוגיה ההודית

מבט מקרוב על הפסלים המעטרים את מקדש סרי מריאמאן

מקדש הלוטוס, דלהי הודו
בהודו יש אינספור מקדשים בודהיסטים והינדואים מרשימים, אבל אחד המקדשים המעניינים והמרהיבים ביותר הוא דווקא מקדש בהאי – מקדש הלוטוס (Lotus Temple), שעיצובו הושפע מפרח הלוטוס, הפרח הלאומי של הודו. במקדש, שנמצא בדלהי, ניכרת אהבתם הרבה של הבהאים לאסתטיקה ולסימטריה, אהבה שנראית גם במקדש הבהאי בחיפה ובגנים המקיפים אותו. המבנה עוצב מ-27 משטחים דמויי עלי כותרת, העשויים מבטון לבן ומצופים באריחי שיש לבן, שביחד יוצרים את צורת הפרח המושלם. למקדש יש תשעה פתחים, אשר אליהם מובילים תשעה שבילים וביניהם תשע בריכות נוי אשר מזכירות עלי גביע, ואשר המקדש משתקף במימיהן. זהו אחד מהאתרים המתוירים ביותר בדלהי, ומדי שנה פוקדים אותו כ-2.5 מיליון מבקרים.

מקדש הלוטוס בדלהי בשעות היום. 27 משטחים דמויי עלי כותרת יוצרים צורה של פרח הלוטוס

מקדש הלוטוס בלילה

מקדש השמיים, בייג'ין, סין
מקדש השמיים (Tiāntán בכתב פין-יין), שנמצא במרכז בייג'ין, נבנה במאה ה-15 על ידי הקיסר יונג לה, שאחראי גם לבניית העיר האסורה. המקדש שימש כאתר פולחן דאואיסטי עבור קיסרי סין שנהגו להתפלל בו ליבולי שפע. ב-1998 הוכרז המקדש כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשל היותו "יצירת מופת של אדריכלות ועיצוב נוף המשרטטת בפשטות ובצורה גראפית קוסמוגניה בעלת חשיבות רבה להתפתחות אחת מתרבויות הגדולות של העולם". ואכן, מדובר במבנה מרשים, שבמרכזו היכל התפילות ליבולי שפע, מבנה עגול העשוי מעץ אשר בבנייתו לא נעשה כלל שימוש במסמרים. התקרה והקירות הפנימיים של המבנה מקושטים בציורים ססגוניים. מעניין להבחין בסמליות של המבנה המסמל את הקשר בין השמיים והארץ, כאשר כל מה שעגול בו (כולל ההיכל עצמו) מסמל את השמיים, ואילו כל מה שמרובע מסמל את הארץ (למשל, החצר המרובעת בה ניצב ההיכל). שווה להגיע לכאן לא רק בגלל המקדש עצמו, אלא גם בשל הפארק רחב הידיים שסובב אותו, שבו המקומיים נוהגים לתרגל טאי צ'י.

מקדש השמיים בבייג'ין. בנייתו של המבנה העגול נעשתה ללא שימוש במסמרים

צילום פנורמי של חצר מקדש השמיים. המבנים העגולים מסמלים את השמיים והמרובעים – את הארץ

המקדש המוזהב, קיוטו, יפן
קיוטו, הקדושה בערי יפן, מתהדרת במאות מקדשים, שרובם שוכנים בבתי עץ יפים ומוקפים בגנים מרהיבים לא פחות, שממחישה את ההרמוניה היפנית בין הטבעי למלאכותי. רבים מהמקדשים בקיוטו מתאפיינים בצניעות ונותנים לטבע שמסביב מדבר, אבל אחד המקדשים שמצליח לשלב פאר והדר עם איפוק היפני הוא המקדש המוזהב (Kinkaku-ji). זהו מקדש זן ששתי קומותיו העליונות מצופות בעלי זהב. המקדש נבנה ב-1397 כדי לשמש וילה לפרישת השוגון אשיקגה יושימיצו, ובהמשך, בנו של השוגון הפך את המקום למקדש זן. זהו אחד המקדשים המצולמים ביותר בעולם הודות לתפאורה המקיפה אותו – הוא שוכן בתוך גן יפני מרהיב ובחזיתו יש אגם יפה, שהמקדש משתקף במימיו.

המקדש המוזהב בקיוטו. שילוב של פאר והדר עם איפוק יפני


חלק מסוד קסמו של המקדש המוזהב בקיוטיו טמון בתפאורה המרהיבה בה הוא מוקף

טה פרום, אנגקור, קמבודיה
בניגוד למקדשים אחרים ברשימה, אשר מצטיינים בהידור רב, עיקר תהילתו של מקדש טה פרום (Ta Prohm), נעוצה דווקא בפשטותו ובקרבתו אל הטבע. אזור אנגקור כולו, סמוך לעיר סיאם ריפ (Siem Reap) של ימינו, מצטיין במקדשים מרהיבים מתקופת האימפריה הקמרית והוא הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. טה פרום בולט בין מקדשי אנגקור בעיקר בשל עצי הענק שצמחו בין אבני המקדש והפכו משולבים במבנה עצמו. המקדש, שנבנה מסוף המאה ה-12 עד ראשית המאה ה-13, התגלה ב-1860 והוחלט להותירו כפי שהוא, תוך שימור על השילוב יוצא הדופן של הצמחייה במקדש. השילוב המרהיב הזה גם אחראי לבחירת המקדש כאתר צילום לסרט "טומב ריידר" (2001) בכיכובה של אנג'לינה ג'ולי.

מקדש טה פרום באנגקור. יופיו טמון בשילוב המושלם בין העצים למבנה המקדש

שורשי העצים מתפתלים בין אבני מקדש טה פרום וחובקים אותן

ואט רונג קאון, צ'יאנג ראי, תאילנד
המקדש הבודהיסטי רונג קאון (Wat Rong Khun) שנמצא בעיר צ'אנג ראי בצפון תאילנד מכונה גם המקדש הלבן, בשל צבעו הלבן הבוהק שנועד לסמל את הטוהר של בודהה. זהו מקדש יוצא דופן, לא רק בתאילנד אלא בעולם כולו. הצבע הלבן הוא רק אחד הסממנים המיוחדים של המקדש, עוד דבר המבדיל בינו לבין מקדשים אחרים הוא העובדה שהמקדש המודרני הזה, שבנייתו החלה ב-1996, הוא בעצם פרויקט מתמשך שכל הזמן נוספים לו עוד ועוד אגפים ופרטים – העבודות צפויות להסתיים רק ב-2070.

וואט רונג קאון בצ'יאנג ראי. לא במקרה הוא מכונה המקדש הלבן

העיצוב הלא שגרתי נועד לבטא את עקרונות הבודהיזם, והדבר בא לידי ביטוי בקישוטים הרבים שמעטרים את המקדש, מבחוץ ומבפנים – אם תתבונו היטב תגלו כמה דברים מפתיעים ולגמרי לא צפויות. בחצר המקדש, למשל, תראו המוני ידיים מפוסלות המושטות אל על שנראות כמנסות לברוח, עצים העשויים ממפתחות מתכת שמקיפים באר משאלות, ובתוך המקדש יש פסלים של שדים אוחזים בחרבות, דמויות של גיבורי על, כמו סופרמן ובאטמן (שמעוצבים עם טוויסט בודהיסטי), לצד סצנות ממלחמת הכוכבים וממטריקס. אם תחפשו טוב, תגלו אפילו את דמותו של בוב ספוג… כל אלה נועדו לסמל את התשוקה ואת הצורך לשלוט בה, ועושים זאת בדרך מודרנית ומפתיעה. במאי 2014 המקדש נפגע ברעידת אדמה ונכון לכתיבת שורות אלו, חלקים ממנו פתוחים לקהל הרחב, בעוד שחלקים אחרים עוברים שיפוץ וניתן לראותם רק מבחוץ.

ידיים מושטות אל על בוואט רונג קאון. סמל לתשוקה והצורך לשלוט בה

מקדש טקטשנג, עמק פארו, בוטאן
במאה השמינית לספירה הגיע גורו רינפוצ'ה כשהוא רכוב על גבו של טיגריס מעופף לבוטאן, ממלכה זעירה בהרי ההימלאיה. הגורו, כך על פי המסורת המקומית, נכנס למערה שהיתה חצובה בצוק שהיתמר מעל עמק פארו ונשאר בה במשך שלוש שנים, שלושה חודשים, שלושה שבועות, שלושה ימים ושלוש שעות וכל אותו הזמן הוא עסק במדיטציה. כשיצא מהמערה, החל להפיץ את בשורת הבודהיזם בבוטאן. במקום שבו היתה המערה הוקם מקדש בודהיסטי שייחודו, בין השאר, במיקום שלו – תלוי על צוק מאות מטרים מעל העמק. ההגעה למקדש טקטשנג (Taktsang), המוכר גם בכינוי "קן הטיגריס", היא חלק בלתי נפרד מהחוויה – עלייה לא פשוטה שאורכת כשלוש שעות. בסופה מגיעים למתחם הכולל ארבעה מקדשים ואזורי מגורים לנזירים, כולם בנויים בהתאמה לפני השטח המאתגרים. הנוף הנשקף מהמקום מרומם גוף ונפש.

דגלי תפילה מתנופפים מעל מקדש טקטשנג התלוי על צוק ענק בעמק פארו שבבוטאן

סטופת בודאנת, עמק קטמנדו, נפאל
כמעט כל מטייל שמגיע לקטמנדו מכיר את סטופת בודאנת (Boudhanath), הנמצאת בפאתי העיר. זוהי הסטופה הגדולה ביותר בנפאל ואחת הגדולות בעולם והיא מהווה את המקום הקדוש ביותר לבודהיסטים טיבטים מחוץ לגבולות טיבט. בודאנת נמצאת על דרך המסחר העתיקה מטיבט, שעברה בעמק קטמנדו, ובמשך אלפי שנים סוחרים טיבטים נהגו לעצור כאן לתפילה ומנוחה. כשהצבא הסיני נכנס לטיבט בראשית שנות החמישים, פליטים טיבטים רבים שנמלטו לנפאל הקימו את ביתם החדש בסביבת הסטופה. המקדש עצמו בנוי בצורת מנדלה טיבטית אדירת ממדים, עמוסה בסמליות בודהיסטית. המגדל המרובע שמתנשא מעל הכיפה הענקית נושא ציורים של עיני בודהה, הרואות כל. המקום פתוח ופעיל בכל שעות היממה, כך שמתי שתגיעו לכאן תוכלו לראות את המאמינים מגלגלים את גלגלי התפילה הגדולים.

סטופת בודאנת, הגדולה בנפאל ואחת הגדולות בעולם

עיני בודהה הרואות כל מצוירות על המגדל המרובע שעל סטופת בודאנת | צילום: סימון שמואל

בתמונה הפותחת: מקדש טקטשנג ("קן הטיגריס") בבוטאן, ממלכה זעירה בהרי ההימלאיה

לקריאה נוספת:

צילומים בכתבה: שאטרסטוק, Nagarjun Kandukuru, Bob Witlox, Taylor Miles, Maros, cc-by-sa 3.0, George Estreich, Steven Evans, Nam Serge Bystro, cc-by-sa 4.0, Elizabeth Haslam, Driss  & Marrionn, Jaako Spektrograf, Kevin Jaako, whitecat sg, Paula Soler-Moya