הבחירה בחיי נזירות כרוכה בניתוק מהבלי העולם, בהתכנסות פנימית ובהסתגרות, אבל לפעמים הפרישות הזאת היא לא רק נפשית ורוחנית אלא גם מוחשית מאוד. כך, למשל, במנזרים התלויים על ראשי מצוקים או על צלע הר. הגישה אל המנזרים האלה כמעט בלתי אפשרית, מה שמבטיח ניתוק מהעולם החיצון ומפיתוייו. הנה כמה מנזרים מרחבי העולם (יש גם אחד באזורנו), שנראים כאילו הם תלויים על בלימה: מנזר קן הנמר, בוטאן
מנזר טאקסאנג (Taktsang Monastery), המכונה גם קן הנמר, תלוי על מצוק תלול אלף מטר מעל עמק פארו במערב בוטאן, ממלכה זעירה בהרי ההימלאיה. המנזר נבנה ב-1692 על פתחה של מערה, שבה על פי המסורת התבודד הגורו פאדמה סמבאווה, מביא בשורת הבודהיזם לבוטאן, במשך שלוש שנים, שלושה חודשים, שלושה ימים ושלוש שעות עד שהצליח להבריח מכאן את הרוחות הרעות.
 מנזר קן הנמר. הנופים מפצים על קשיי הטיפוס בסוף שנות התשעים שריפה כילתה את המנזר אולם הוא שוחזר בדייקנות. על חשיבותו ניתן ללמוד מהאמונה המקומית כי כל אדם בבוטאן חייב לבקר כאן לפחות פעם בחיים. אין קיצורי דרך אל המנזר וגם לא מעלית או רכבל לנוחות המבקרים. אבל המאמץ הכרוך בטיפוס נשכח למראה הנוף המרהיב הנשקף מלמעלה. מומלץ להגיע לכאן באביב, בחודשים אפריל-מאי, כשהפריחה האביבית מכסה את העמק ופסטיבל פארו הצבעוני מתקיים כאן. המנזר התלוי, סין
המנזר התלוי, שואנקונג (Xuankong), במחוז שואנשי (Shanxi) שבמרכז סין נראה כאילו כל רגע הוא עומד לצנוח אל התהום. אבל באופן מדהים המנזר הזה עומד יציב כבר יותר מ-1,500 שנים, ואפילו שרד רעידת אדמה. על פי המסורת, הוא נבנה על ידי אדם אחד בלבד, נזיר בשם ליו ראן, אבל גם אם קבוצה של בנאים עסקה במלאכה, התוצאה בהחלט מעוררת השתאות: המנזר בנוי כך שהוא תואם את קווי המתאר של הסלע, והמבנים השונים מחוברים זה לזה בסדרה של גשרים ומעברים התלויים על כלונסאות עץ דקיקות 75 מ' מעל הנהר. 
המנזר התלוי. נבנה בהתאם לקווי המתאר של הסלע | צילום: Brunner Emmanuel
המבנה כולו מחוזק על ידי קורות עץ שהוכנסו לחורים אשר נחצבו בסלע. ייחודו של המנזר הזה לא רק בהיותו תלוי באופן מעורר השתהות מעל התהום, אלא גם בשל העובדה שהוא מאחד אלמנטים משלוש דתות סיניות: בודהיזם, טאואיזם וקונפוציאניזם. 
כלונסאות עץ דקיקות תומכות במעברים שבין אגפי המנזר | צילום: Gisling, GFDL
מנזרי מטאורה, יוון
עמודי הסלע האדירים של מטאורה (Meteora) נישאים במערב מחוז תסאליה (Thessalia) שבצפון יוון. במאה ה-11 הגיעו לאזור נזירים שהתגוררו במערות למרגלות הצוקים. במאה ה-14 הם החליטו לנטוש את בדידות המערות לטובת מקומות מבודדים וקשים להגעה אף יותר: ראשי הצוקים. 24 מנזרים הוקמו על עמודי הסלע של מטאורה, והדרך היחידה להגיע אליהם היתה באמצעות סולמות, חבלים וסלי רשת ששימשו מעין מעליות מאולתרות.
 מטאורה. במשך מאות שנים הדרך היחידה להגיע למנזרים היתה בעזרת סולמות וחבלים | צילום: שאטרסטוק רק בשנות העשרים של המאה הקודמת נחצו מדרגות בסלע ומאוחר יותר נסללו דרכים בין המנזרים. כיום רק שישה מתוך המנזרים מאוישים – בארבעה מהם גרים נזירים ובשניים גרות נזירות. נקודת היציאה הנוחה ביותר לביקור במנזרים היא הכפר קסטראקי (Kastraki), שם גם אפשר לקבל מידע על דרכי הגעה, שעות פתיחה וכדומה. מנזר סומלה, תורכיה
על פי המסורת, מנזר סומלה (Sumela), נבנה בעקבות חלום: מריה, אמו של ישו, התגלתה בחלום לנזיר ברנבאס, שחי במאה הרביעית לספירה, והורתה לו לחפש מערה עם מעיין ולהקים שם כנסייה בה יישמר האיקונין שלה. לאחר חיפושים מצא הנזיר את המקום המתאים – באזור ההררי במחוז טרבזון שבמזרח תורכיה. על פי גרסה אחרת, מלאכים הביאו את האיקונין של מריה מאתונה אל הרי זיגאנה (Zigana) ונזירים שמצאו אותו בנו לכבודו את הכנסייה והמנזר. כך או כך, המיקום של המנזר עוצר נשימה ממש – 290 מ' מעל ערוץ הנחל, נחבא בין חמוקיו של הר שצבעו שחור.
מנזר סומלה הנחבא בחמוקיו של ההר | צילום: Bjorn Christian Torrissen, GFDL
המתחם מכיל כנסייה, חדרי תפילה, ספרייה, חדרי אירוח ומעיין שמימיו נחשבים קדושים. אמת מים שנבנתה בצמוד לקיר המצוק סיפקה מים לנזירים. המנזר נמצא בתחום הפארק הלאומי אלטינדרה (Altindere), כ-60 קילומטרים מדרום לעיר טרבזון. סיגירייה, סרי לנקה
בשונה מהמנזרים האחרים שמוזכרים כאן, סיגירייה (Sigiriya) לא נבנתה במקור כמנזר אלא דווקא כעיר בירה של ממלכה קדומה. על פי המסורת, הנסיך קשיאפה הרג את אביו המלך בשנת 477 והכריז על עצמו כעל שליט סרי לנקה. מחשש שייפגעו בו כנקמה על מעשהו, הוא החליט להעתיק את בירתו ולבנות אותה (ואת ארמונו) במקום בטוח – על ראש סלע אדיר, שנישא לגובה של 200 מטר מעל סביבתו. לארמון שבנה היה שער כניסה מרשים להפליא בדמותו של אריה עצום ממדים (סיגירייה פירושו "סלע האריה"). 
הסלע בראשו נבנתה העיר העתיקה סיגירייה, שהפכה למנזר בודהיסטי | צילום: Bernard Gagnon, GFDL
לאחר מותו של המלך, בשנת 495, הארמון ננטש ומאוחר יותר המתחם הפך למנזר בודהיסטי, שהיה פעיל עד המאה ה-14. כיום זהו אתר מורשת עולמית, שמושך מבקרים רבים שבאים כדי להתרשם מציורי הסלע המרהיבים, מהגנים המטופחים וממה שנותר משער הכניסה – כפות רגליו הענקיות של האריה, שרק ניתן לנחש כמה גדול היה במלוא תפארתו.  כפות הרגלים הן כל שנותר מפסל האריה העצום שקידם את פני הבאים לסיגירייה | צילום:whitecat, flickr
מנזר קרנטל, סמוך ליריחו
על פי הברית החדשה, במקום הזה ממערב ליריחו, על מצוק שמתנשא לגובה של 360 מ' מעל סביבתו, ישו שהה 40 ימים ו-40 לילות, שבמהלכם השטן ניסה לפתות אותו לזנוח את אמונתו. מכאן גם שם המנזר באנגלית – מנזר הפיתוי (Monastery of the Temptation). שמו הערבי, קרנטל, הוא שיבוש של המילה הלטינית קרנט, שפירושה 40. הנזיר חריטון, שהיה פעיל באזור מדבר יהודה במאה הרביעית לספירה, הקים כאן לאורה – מערות התבודדות, ובמאה ה-19 בנתה הכנסייה היוונית-אורתודוקסית את המנזר. 
מנזר קרנטל נבנה במקום בו ישו נאבק בפיתויי השטן | צילום: דימיטרי רודינוב
אם בעבר מיקומו המבודד של המנזר הבטיח כי לא יגיעו אליו מבקרים בלתי צפויים, הרי שבשנים האחרונות פועל רכבל שמחבר את תל א-סולטאן בפאתי יריחו עם המנזר.
|
