תפריט עמוד
יש רק מקום אחד בישראל שבו תוכלו לצפות בסרט על הפנתרים השחורים ובסרטי אוונגרד מברית המועצות, לשמוע הרצאה על אלימות המשטרה הישראלית, ללמוד ערבית, לדון בהשפעות התרבותיות של המנהיג האמריקאי השחור מלקולם X או לעלעל חינם במגזין "אדבסטרס", הנחשב לתנ"ך של תומכי תנועת המחאה הגלובלית נגד שלטון התאגידים. למקום הזה קוראים "סלון מזל", והחודש תמלא שנה לפעילותו בתל אביב.
סלון מזל, שהוקם ללא מטרות רווח ומפעיליו הם מתנדבים, הוא מקום קשה להגדרה: מרכז קהילתי, חנות ספרים, וידיאו ומוזיקה, גלריה, ספרייה להשאלת ספרים וסרטי וידיאו, במה לרעיונות והופעות. כל זה מתרחש בחלל אחד, קטן מאוד, שממנו אפשר להפליג למרחבי הסכסוך הישראלי־פלסטיני דרך פמיניזם, זכויות בעלי חיים וגינון קהילתי, שלא לדבר על שבוע שלם שעוסק בהשפעות הרפואיות, החברתיות והאקולוגיות של צמח הקנבוס.
בשנים האחרונות, בעקבות גל המחאה האדיר של תנועת ההתנגדות הגלובלית, נפתחו בערים רבות במערב אינפו־שופס, שבהן אפשר לקבל ולהחליף מידע בתחומים חברתיים, כלכליים ופוליטיים מנקודת מבט השונה מזו המובאת בחסות אמצעי תקשורת מובילים, ממשלות ותאגידים מסחריים. סלון מזל הוא הגרסה הישראלית לאינפו־שופ. הוא נקרא על שם מספרה שפעלה בחנות לפניו, והשם גם משמר משהו מאווירת הסלונים, אותם מקומות מפגש באירופה של המאה ה־19, שבהם רחשו רעיונות חתרניים, מהפכניים לתקופתם.
"היה לי צורך לשתף אנשים במידע אלטרנטיבי שהגיע אלי, אז החלטתי לפתוח מקום שיהיה נגיש לכל מי שמתעניין בנושאים חברתיים", מסביר המייסד, רוני ערמון, בן 32. הרוח החתרנית שמשדר המקום מעצימה את ההרגשה שסלון מזל מציע אלטרנטיבה רעיונית־תרבותית אמיתית. זה המקום לנהל בו שיחות עם אנשים שדעותיהם לא עולות בקנה אחד עם הקונסנזוס, והאופי של המקום (ועל כמה מקומות אתם בכלל יכולים להגיד שיש להם אופי?) הוא קרקע נוחה לשיחות בנושאים המשותפים לכולנו כאזרחים וצרכנים.
"מתוך אמונה ששינוי חברתי הוא עבודה יומיומית, הנוגעת לפרטים הכי קטנים של החיים", מעודד ערמון אנשים שלחמו במערכות ממסדיות לבוא ולספר על מאבקם, כדי להקל על אלו העומדים בפני מאבקים דומים או חוששים להתחיל בהם. ברוח האקטיביזם והפעולה הישירה הוקרן בסלון באחרונה הסרט "הפנתרים השחורים מדברים", ולצופים חולק דיסק ובו ראיון עם ראובן אברג'יל, אחד ממנהיגי הפנתרים. בנוסף לאסופת דיסקים של ראיונות עם מנהיגים חברתיים בעולם אפשר למצוא בסלון גם אלבומים של אמנים עצמאים ופנזינים (עיתונים עצמאיים) בעברית, בערבית, באנגלית ובצרפתית.
מנוי לספרייה עולה כשבעים שקלים (דמי פיקדון), מחיר הספרים גבוה רק מעט ממחיר העלות, שיעורי ערבית נלמדים תמורת עשרים שקלים למפגש, וחברוּּת בקבוצת למידה על אנרכיזם היא, כמובן, חינם. הסלון מתכוון להרחיב את פעילותו וליזום הוצאה והפצה של ספרים, ראיונות מוקלטים וסרטים בנושאים חברתיים. בינתיים, בנחישות ובעקביות, נזרעים שם זרעים של מהפכה.

יפו החדשה ישנה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: