פרו – דרך האינקה יש מסעות שעושים בשביל ליהנות מהנופים שבדרך, ויש מסעות שבסופם מצפה הפתעה. דרך האינקה בפרו משלבת בין השניים. המסלול עובר בחלק מכבישי האינקה העתיקים ודרך אתרי עתיקות נוספים, דרך יערות גשם, ולצד הרים מושלגים, מפלים ונחלים. אבל הדובדבן שבקצפת מגיע ביום האחרון, היום הרביעי, אז מגיעים אל עיר האינקה האבודה מאצ'ו פיצ'ו, שהוכרזה ב-2007 כאחד משבעת פלאי תבל החדשים. כדאי מאוד לעשות מאמץ ולהגיע לעיר בזריחה. אורכו של המסלול כארבעים קילומטר, המתחילים בתחנת הקילומטר ה-88, אליו מגיעים ברכבת מהעיר קוסקו. הלינה לאורך המסלול היא באתרי קמפינג – יש להצטייד בציוד מתאים כולל אוהל, מזון וציוד בישול. ניתן לעשות את המסלול דרך סיור מאורגן של חברת טיולים, המספקת את הציוד והמזון. העונה הטובה לצעידה בטרק היא העונה היבשה, בין אפריל לספטמבר. בשל הפופולאריות של המסלול מספר המטיילים בו מוגבל ולעיתים יש צורך להזמין מקום מראש.
דרך האינקה. בסוף המסע מצפה הפתעה | צילום: Steve Pastor, cc-by-3.0
צ'ילה – סובב הפיינה זהו אחד מהטרקים המאתגרים בעולם. המסלול בן 96 הקילומטרים בפארק הלאומי טורס דל פיינה עובר באחד מהאזורים ההררים הדרמטיים ביותר בעולם, המפורסם הודות למגדלי הגרניט הוורודים שבו, לאגמים הכחולים עמוקים ולקרחונים המפוסלים בסוריאליסטיות. המסלול ההיקפי נמשך שמונה ימים. השבילים טובים ומסומנים היטב ולאורך הדרך יש מחנות לינה נוחים. מסלול מומלץ נוסף בפארק הוא מסלול ה-W, שנמשך חמישה ימים, ויש גם מסלולי הליכה קצרים שנמשכים שעות אחדות בלבד. ההגעה לפארק היא באוטובוס מפורטו נטלס המרוחקת ממנו 145 ק"מ. הפארק פתוח כל השנה והתקופה הטובה ביותר לטייל בו היא בעונת הקיץ, בחודשים דצמבר עד מרץ, אם כי גם אז יש סיכוי לימים קרים וגשומים ולרוחות חזקות.
טורס דל פיינה. אחד הטרקים המאתגרים בעולם | צילום: דיוויד מת'יס
ניו זילנד – טרק מילפורד הטרקים הם כמעט ספורט לאומי בניו זילנד, בה נמצאים כמה ממסלולי ההליכה היפים בעולם. הבחירה קשה, אבל טרק המילפורד נחשב בעיני רבים ליפה ביותר בניו זילנד (ואולי גם בעולם), ועל כך מעידה הפופולריות הרבה שלו. אם ברצונכם להבטיח מקום, עליכם להירשם לטרק חצי שנה מראש. הטרק עובר בלב הפיורדלנד באי הדרומי, בין פסגות נישאות ואגמים צלולים, יערות גשם ומפלים רבי עצמה. בעונת ההליכה הרשמית, שמתחילה בסוף אוקטובר ונמשכת עד סוף אפריל, חובה להירשם אליו (התור יכול להגיע לכמה חודשים מראש), ובכל יום יכולים לצאת לדרך לא יותר מארבעים מטיילים עצמאיים. ביתר חודשי השנה ההליכה חופשית, אבל בחורף היא פעמים רבות בלתי אפשרית. גם בתקופת הקיץ, צפו לימים גשומים. בנוסף להיותו הטרק היפה ביותר בניו-זילנד, הוא נחשב גם לגשום ביותר. לטרק מילפורד, כמו גם לכל שאר הטרקים בניו זילנד, אפשר להירשם דרך אתר ה-DOC, בכתובת: greatwalksbooking@doc.govt.nz
על טרקים נוספים בניו זילנד תוכלו לקרוא בכתבה הבאה >>
קטע מטרק מילפורד. בעונת ההליכה יש הגבלה על מספר המטיילים
צרפת, שווייץ, איטליה – טור דה מון בלאן המסלול המעגלי שאורכו 170 קילומטר עובר בשלוש מדינות וקרוי על שמה של הפסגה הגבוהה ביותר במערב אירופה, השוכנת ברכס הרי האלפים. בדרך תראו הרים מושלגים, גבעות ירוקות ואגמים כחולים וצלולים ותחצו מעברי הרים. לאורך הדרך יש כפרים ציוריים עם מסעדות ואכסניות שיאפשרו לצבור כוחות להמשך המסלול. המסלול נמשך כ-13-10 ימים ואינו נחשב קשה במיוחד. מקובל להתחיל ולסיים את המסלול בשאמוני שבצרפת. העונה המתאימה ביותר היא עונת הקיץ עד אמצע ספטמבר. בהרי האלפים יש עוד מסלולי הליכה נפלאים רבים, שההליכה בהם נמשכת בין שעות אחדות לימים אחדים, והם נוחים מאוד ומסומנים היטב. עוד על סובב המון בלאן תוכלו לקרוא בכתבה הבאה >> נפאל – סובב אנאפורנה לנפאל מגיעים בשביל לעשות טרקים. הטרק הכי מפורסם בנפאל ומשאת נפשם של מטיילים רבים הוא טיפוס על האוורסט, אבל הטרק הפופולרי ביותר הוא סובב אנאפורנה, בשל נגישותו והנופים הנפלאים שנגלים במהלכו. המסלול, שבעבר נועד רק להולכי רגל, נסלל וכעת נוסעים בו רכבים, דבר הפוגם בהנאת ההליכה המקורית. אבל הנוף נותר מפעים כשהיה: זהו נוף מגוון מאוד ומשתנה מנוף של עמקים ירוקים ונהרות לנוף מדברי. לצד אלה תראו מקדשים ודגלי תפילה מתנפנפים ברוח, ותיהנו מאוויר פסגות צלול. אחד משיאי הטיול הוא מעבר ההרים הנפלא (Thorung La) שגובהו מעט למעלה מ- 5,400 מטר. הטרק נמשך בין 16 יום לשלושה שבועות. נקודת ההתחלה היא בעירה Dumre, כשבעים קילומטר מפוקרה. לאורך הטרק אפשר ללון בבתי הארחה בכפרים, שם תמצאו גם מסעדות. ניתן גם לקחת סבל (פורטר) שיסחב את תרמיל הגב. לפני שיוצאים לטרק יש לקבל אשרה, בלעדיה לא ניתן להיכנס לשמורה.
קנדה – שביל החוף המערבי גם בקנדה לא חסרים מסלולי הליכה מרהיבים ביופיים, המרהיבים שבהם נמצאים בהרי הרוקי. מסלול נפלא נוסף הוא שביל החוף המערבי שבקולומביה הבריטית שמציע נופים קצת שונים מהנופים ההרריים שמוצעים ברוב הטרקים ברשימה. את אגמי הטורקיז והקרחונים מחליפים חופים פראיים, מפרצים מבודדים, שרידי אניות טרופות, מצוקים מרשימים ויערות גשם עבותים. את 75 הק"מ של המסלול מקובל לגמוא בחמישה עד שבעה ימי הליכה לא קלה, בשל הקטעים התלולים והאדמה החלקה והבוצית. לאורך המסלול ישנם אתרי קמפינג בהם ניתן להקים אוהל. מספר המבקרים בשביל מוגבל ל-52 ביום ויש צורך באישור כניסה לשביל. העונה המתאימה לטיול היא בין מאי לסוף אוקטובר.
הר קניה. טיפוס קשה ומאתגר | צילום: ססו נובוסליק
קניה – הר קניה הנציג האפריקאי ברשימה, המכונה על ידי המקומיים "קיריניאגה", הוא הר געש כבוי המתנשא לגובה 5,199 מטר. לא חייבים להגיע לפסגה, שהטיפוס אליה מאוד קשה ומאתגר – יש מסלולים רבים בהר, המומלץ שבהם הוא המסלול ההיקפי שנמשך ארבעה ימים. הנופים על ההר מגוונים ושונים כל כך מהתדמית האפריקאית הצחיחה. הם כוללים יערות גשם, יערות במבוק, אחו אלפיני, אגמים הרים וקרחונים. בנוסף לאלה, אם יתמזל מזלכם תזכו לראות את מיטב חיות הבר שיש ליבשת השחורה להציע. עונה מומלצת: דצמבר-פברואר, יוני-ספטמבר.
אוסטרליה – טרק אוברלנד המסלול בן 80 הקילומטר שעובר בהר קריידל ובפארק הלאומי אגם סנט קלייר בטזמניה, נחשב למסלול ההליכה הטוב ביבשת. השבילים מסומנים היטב ועוברים בין פסגות מושלגות, עמקים ירוקים, יערות, אגמים קרחוניים ומפלים. המסלול נמשך כשישה – שמונה ימים והעונה המומלצת לטיול היא בחודשים אוקטובר – מאי.
סלובניה – האלפים היוליאניים הפארק הלאומי טרילגב, על אגמיו הקרחוניים, הנהרות, הערוצים הנסתרים, הפסגות המושלגות, המישורים האלפיניים והעמקים הירוקים, מרוכז מסביב לפסגה הגבוהה בסלובניה, הר טריגלב (2,864 מטרים). המסורת המקומית גורסת כי כל סלובני חייב להגיע לפסגת ההר לפחות פעם אחת בחייו, וכך התפתחה באזור תרבות של הליכה, ושבילי ההר עמוסים במטיילים. המסלול מאפשר לחוות נופים שוויצרים במחירי סלובניה. אורך המסלול כשישים ק"מ ובדרך כלל הוא נמשך כשלושה-ארבעה ימי הליכה. מידע נוסף על טרק באלפים היוליאניים בתיק המידע של סלובניה.
פסגת הטריגלב. שבילי ההר מלאים במטיילים | צילום: Andrej Jakobcic, GFDL
תורכיה – הרי הקצ'קר רכס הרי הקצ'קר שבצפון מזרח תורכיה הוא גן עדן לחובבי הליכה, ויש בו מגוון רחב של מסלולים, מכאלה הנמשכים שעות אחדות ועד למסלולים הנמשכים כמה ימים. הנוף מגוון וכולל יערות גשם, כרי מרעה, מטעי תה, אגמים ופלגי מים. הלינה היא באוהלים לאורך המסלול או בפנסיונים בכפרים, שתושביהם ידועים בהכנסת אורחים לבבית במיוחד. בכפרים תמצאו גם מסעדות וחנויות מכולת בהן ניתן להצטייד באוכל ומים להמשך המסלול (לאורך המסלול יש נחלים רבים שהמים בהם צלולים וניתן לשתות מהם ללא חשש). אפשר לשכור פרדות שיקלו על סחיבת המשא. המסלולים באזור לא מסומנים היטב ולכן מומלץ מאוד לקחת מדריך. מי שחושש לצאת לטרק ארוך יכול להתמקם באחד מהכפרים באזור, כמו הכפר הציורי איידר, וממנו לצאת לטיולי יום בסביבה. יש לטרק באזור הזה עוד שני יתרונות בולטים – קרבתו של האזור ועלות הטיול הזולה. בניגוד לטרקים במקומות אחרים בעולם, כאן אפשר להסתפק בנסיעה קצרה (אפילו שבוע-שבועיים). העונה המומלצת לטיול היא בחודשים יוני-אמצע ספטמבר. מידע נוסף על טרק בהרי הקצ'קר בתיק המידע של מזרח תורכיה.
