לפני שבוע בדיוק, בשביעי לספטמבר, חל יום הולדת 63 שלי. הפעם קניתי לעצמי מתנה משמעותית שאני מפנטז עליה כבר זמן רב. קניתי לי קרוואן. זה לא כדי לבלות שבוע על חוף ים או במדבר או בהרים. קניתי לי בית על גלגלים שבו אגור, שם יהיו חפציי החשובים, בו אבשל ואתקלח ואוהב ואשן. ואולי גם פעם אעבוד ממנו. והבית ינדוד איתי ממקום למקום.
בסוף ספטמבר אחזיר את המפתח לבעל הבית ביפו ואתמקם סופית בביתי. יש בו מטבח ושולחן אוכל, שרותים ומיטה זוגית ועוד אחת למקרה הצורך. ויש בו מקרר ומקפיא ומזגן על גנרטור, וקולטי שמש ומיכל מים מאה ליטר, ומיכל איסוף מים אפורים, וחימום מים בגז, ומקלחת חיצונית ופנימית, וכיריים חיצוניים ופנימיים. בקיצור נדמה שיש בו כל מה שאני צריך. בית קטנצ'יק וחמוד בערבה או על ראש הר או במדבר, והוא נקשר לג'יפ שלי ונוסע איתי מהיום והלאה עד שניפרד.
קניתי אותו מחנן, בחור אילתי שבנה אותו בכישרון רב ובעיקר באהבה. חנן בנה את הקרוואן לפי תכנית של קרוואן שטח אוסטרלי, שאפשר לגרור אותו בג'יפ בדרכי עפר כולל סלעים ומהמורות, אבל ברגישות כמובן. רגע לפני שמסר לי את המפתחות, הוא הביט שוב בקרוואן, ואם הוא לא היה גבר קשוח היתה נוצצת שם דמעה. כבר שלושה ימים ולילות שאני באילת, לומד את הקרוואן, מתחבר לג'יפ ומפריד, מתרגל גרירה בעליות ובירידות, מעלה אבק בשטח, מבזבז וממלא מים במיכלים, מבשל ארוחות וקפה, מפעיל גנרטור במאבק נגד החום. מידי פעם מטריד את חנן בשאלות, ולאט מתחבר אל הקרוואן ומתחיל להרגיש בו בבית.
בין לבין אני נושם את החיים מסביב, יוצא לטיולים רגליים בנחל נטפים והר יהורם, נוסע בדרכי עפר לעמק ססגון ולעין עברונה, הלילה צפיתי בכוכבים עם איש אילתי בשם איתן שהתמקם בחניון לידי עם טלסקופ משוכלל, והבוקר בשש כבר שחיתי עם דולפינים בחוף קצ"א כולל ריקוד אינטימי עם דולפינה חברותית. ירח הדבש בעיצומו, עוד מעט החיים כולם יצטרפו אל המתיקות הזאת. האם אחיה את החלום או שאגלה שאני לא בנוי לזה. האם יחסר לי עוגן היציבות בדמות בית עם כתובת? אחרי הכל אני גרוש, בעל עסק שעמד מלכת לפני חצי שנה בדיוק, וכעת ניתקתי כבל נוסף דמוי בית, והמרתי אותו בפנטזיה אחרת.
ימים יגידו לי, ואני אומר לכם.
