האי מאפיה: יופי נקי מול חופי זנזיבר

בצד הבית חיכה לי לנדרובר. הנהג בירך אותי בחיוך וסיפר לי כי נכונות לי כעשרים דקות נסיעה עד לחוף מפרץ צ'ולֶה (Chole Bay) הדרך התפתלה בין כפרים ציוריים. בתי בוץ עם גגות קש על רקע אדמת חמרה אדומה. חופה ירוקה כיסתה את פני השמים. עצי ציפורן וקשיו, מטעי תירס ובננות. נשים לבושות בדים צבעוניים שאבו מים מבארות וגברים בגלימות לבנות שוחחו בצל העצים. מרחוק נמתחה שורה ארוכה של דקלי קוקוס, מבשרת על קו החוף המתקרב.

האי הקטן והכפרי, השוכן כ-140 קילומטר מדרום לקבוצת האיים של זנזיבר, עמד במשך מאות שנים בצִלן של נסיכויות סוואהיליות חזקות יותר כמו קִילְווָה (Kilwa) ומאוחר יותר זנזיבר. עמדה זו אפשרה לו לחמוק מציפורני הכובשים שעברו בזנזיבר ומפני הקִדמה שהשפיעה על איים אחרים באוקיינוס ההודי. ארבעים אלף תושביו שימרו מרקם חיים מסורתי ומוקף בטבע שופע.

צוללים, זורמים, נסחפים
מאפיה איננה רק עוד אי טרופי רומנטי. האי פונה אל תעלה בעומק של כמאתיים מטר ברצפת האוקיינוס, שאליה משתפלים קירות אלמוגים תלולים. השוניות, המקיפות את האי ומגינות על מיני אלמוגים צבעוניים ודגים טרופיים, הן מאזורי הצלילה הטובים בעולם.
במאפיה שלושה מלונות פעילים, וכולם תוכננו לענות על צורכיהם של תיירים בעלי עניין בצלילה ובטבע. פולֶה פולֶה לודג' (Pole Pole Lodge) בולט בשירות הניתן בו ובמחויבות של בעליו לאי ולשימורו. הקוטג'ים של הלודג', השוכן על חוף מפרץ צ'ולה, מורמים על כלונסאות ובנויים מחומרים טבעיים בלבד.

נלהב לחוות את העולם התת מימי של מאפיה, התייצבתי במועדון הצלילה של המלון. לאחר תדרוך מקיף והתאמת ציוד צלילה יצאנו לכיוון ג'ינה (Gina), קיר אלמוגים עמוק ממזרח לאי. מיד עם הכניסה למים חלפו על פנינו להקות דגים גדולות: אספירנות (ברקודות), דקרים (לוקוס), צניניתיים. כרישון לבן קצוות עבר לרגע, מביט בפולשים. מגוון אלמוגים צבעוניים ושושנות ים סגולות, אדומות וכתומות יוצר מושבות מרהיבות על פני קיר האלמוגים.

המערות והנקיקים בשונית מסתירים אלפי דגים טרופיים צבעוניים מכל מין וגודל, כמו פרפרונים, ניצרנים, תוכינונים, דגי מורנה וגם חסילונים זעירים, קונכיות גדולות, ספוגים ואלמוגים רכים. עושר חיים בלתי נתפס. בכל פינה תנועה המעסיקה את העין ובריאות השונית ניכרת בכל.

סביב מפרץ צ'ולה, שהוכרז כשמורת טבע לאומית, יש עוד עשרות אתרי צלילה. בחירת האתר תיעשה על פי מזג האוויר, נסיון הצוללים והגאות. צולל המבלה כמה ימים במאפיה ייתקל ודאי בדולפינים, צבי ים, תפאר ענק (נפוליאון), בטאים, צלופחים וכרישי שוניות קטנים. עם קצת מזל פוגשים גם מַנטות וכרישי ים פתוח. באוקטובר ובנובמבר עוברים באיזור לווייתנים גדולי סנפיר ואפשר לצפות בהם מהסירות, ולעתים נראים גם נתבים וראשתנים.

הלגונה של מפרץ צ'ולה נפתחת אל הים דרך מעבר צר, וכשהגאות יורדת והמים חוזרים אל האוקיינוס, מציע מעבר זה את אחת הצלילות המרהיבות: צלילת זרם (drift dive) בקינאסי פאס (Kinasi Pass). המים זורמים במהירות החוצה, והצוללים מרחפים עימם כשהם משקיפים על להקות של דגים טורפים המחכים ופניהם אל הזרם. בטאים אורבים על הקרקעית, ובין חגווי השונית חוסים מאות דגים מפני הזרם המהיר. זוהי צלילה למתקדמים וחשוב לתזמן אותה נכון בגאות היוצאת, לפני שמהירות המים הופכת למסוכנת.

מה שיותר עמוק
סירת מנוע מהירה מובילה אל ג'יבונדו (Jibondo), אי יפהפה בפתחו של מפרץ צ'ולה. לאורך החוף יושבים דייגים ומתקנים רשתות, ועל מתקני ייבוש עשויים עץ מתייבשים מאות דגים ותמנונים. במקום עדיין נבנות סירות דאו על פי מסורות בנות מאות שנים.

הדייגים ששבו מן הים עמוסי שלל רב הראו לי בגאווה את הדקר הגדול שתפסו. השלל היה מרשים וכלל טונות, אספירנות ודגי חרב. מרשים עוד יותר אופן הדיג: הדגים, שחלקם שוקלים עשרות קילוגרמים, נתפסים בחוטי דיג פשוטים ונמשים מהמים – לא בלי מאבק – בעזרת כפות ידיים מיובלות ותו לא.

למחרת יצאתי ליום דיג בים עמוק, אמנות מסובכת יותר מכפי שאפשר היה לצפות. ביום זה לומדים על החכות ועל השימוש בהן, הקברניט מסביר על הפתיונות השונים ועל טכניקות העלאת הדגים. הגענו אל המיקום הרצוי מחוץ למפרץ, כשמן הסירה פרושים שבעה חוטי דיג מחוברים לחכות. הסירה האטה ובינתיים סיפר לנו הקברניט מהרפתקאות הדיג שלו. באותו יום הצלחנו לדוג אספירנה (ברקודה) באורך מטר ובמשקל 31 קילוגרם, וחזרנו אל בית המלון חדורי תחושת ניצחון עם ארוחת הערב של המסעדה.

מוקד המשיכה התיירותית לאי הוא אמנם הצלילה, אך למי שיגיע מצפים גם אתרים מעניינים לביקור. אין אפשרות לשכור באי רכב או סירה, אך בתי המלון מציעים סיורים הכלולים במחיר הלינה, אל יערות ואגמים, מגדלורים וכפרי דייגים, איים וחופים מבודדים.
אחד המקומות שכדאי לבקר בהם הוא האי הציורי צ'ולֶה, שבו כפר דייגים מקסים. מדי ערב נוחתים מאות עטלפי פירות נדירים על כמה עצים בלב האי. באי ג'ואני (Juani) תוכלו לבקר בהריסותיה של עיר סוואהילית עתיקה בשם קואה (Koa). בג'ואני יש גם לגונה מדהימה שמגיעים אליה בהליכה דרך היער, שבו אפשר לצפות בקופים, באנטילופות ובחזירי בר.

יערותיו של האי משמשים בית גידול לאוכלוסיות מוגנות של בעלי חיים: צבי ים המטילים את ביציהם על החופים הלבנים, קבוצות היפופוטמים שמשתכשכות בבריכות, עטלפי פירות, אנטילופות קטנות, קופים, וגם מאות אלפי עופות מים העוצרים באיזור בעת הנדידה.
הסיור אל ראס מקומבי (Ras Mkumbi), הנקודה הצפונית ביותר באי, חולף על פני יערות, שטחים חקלאיים וקטעי סוואנה המנוקדים בעצי באובב. במהלך הסיור אפשר לעבור גם בצפון-מזרח השמורה ולחפש בבריכות קבוצות של היפופוטמים ששרדו על האי.

ביום האחרון לשהותי במאפיה יצאתי להפלגה אל איוני החול הקטנים בשמורה הימית, שהם בעצם ראשי שרטונות הבולטים מעל פני המים. לאורך ההפלגה ליוו דולפינים את הסירה ופטריות סלע עטורות צמחייה התנשאו סביבנו, מעניקות רקע סוריאליסטי.

הצטיידתי בשנורקל ושחיתי מעל לגני אלמוגים רדודים, צדפות ענק עם שפתי ארגמן, אלמוגי חסה ירוקים, מחושנים וכוכבי ים אדומים וכחולים. המשכנו בשיט עד שמולנו השתרע אי לבן שבצבץ לגובה מטר מעל פני המים. עליו הוגשו לנו מיצי פירות, חלב קוקוס צונן, פירות טרופיים וממתקים מקומיים, וכירה של דגים ופירות ים צלויים נערכה עבורנו.

מלא ומאושר עשיתי את דרכי אל המים הצלולים ביותר שראיתי בחיי. הגאות עלתה לאט והאי הלך ונבלע תחת המים. בתזמון מושלם, כששטח האי מצטמצם לכדי מטרים ספורים, הפלגנו חזרה מול שקיעה ארגמנית. על החוף המתקרב נשקפו הקוטג'ים הציוריים, חבויים בינות לעצי הקוקוס המתנועעים ברוח.