דרום בריטאני – אבני היסוד

האזור ידוע בכינוי "מוֹרבִּיאָן" (Morbihan), צירוף מלים ברטוני שפירושו "ים קטן". מקור השם נעוץ במפרץ מורביאן (Golfe du Morbihan), המוקף בשתי לשונות יבשה ובמרכזו ים פנימי שקט, דמוי אגם. זהו אתר קסום, ובו איים קטנים – רובם לא מיושבים – הפזורים במים הרוגעים.

עולם העופות של האזור עשיר מאוד, ומינים נודדים רבים מוצאים כאן מקלט בחודשי החורף. ביצות המלח ומשטחי הבוץ מספקים שפע מזון לעופות כמו התמירון, האנפית, הטדורנה והברנטה. זהו גם אזור אידיאלי לגידול צדפות. לאורך המחוז עובר "נתיב הצדפה" (Route de l'Huitre), המאפשר למטייל להתוודע לקסמי המפרץ, וגם לטעום מגוון צדפות.

האקלים השורר באזור ממוזג, והוא נהנה משעות שמש רבות. הטמפרטורה הממוצעת המרבית בקיץ היא 26 מעלות צלזיוס, ובחורף נמדדות רק לעתים רחוקות טמפרטורות שמתחת לאפס. השילוב בין האקלים הנוח ותצורות הנוף המשתנות הוליד מגוון ענק של צמחייה ובעלי חיים.

בגינות גדלים צמחים טרופיים וסוב-טרופיים כמו המימוסה, הקמליה והדקל. בשפכי הנהרות תמצאו צמחים כמו המלחית והעדעד ובעלי חיים כמו קורמורנים, טדורנות, סרטנים ירוקים ודגי קיפון (בורי).

בעבר היה אזור מורביאן מכוסה ברובו ביערות אלון נשירים. שרידים מיערות אלה נותרו בין היתר בלנבוֹ (Lanvaux) ובקאמוֹר (Camors). בעבר היו שרידים אלה חלק מיער בּרוֹסֶליאַנד (Broceliande), שם, לפי המסורת, נמצא מעיין הנעורים של הקוסם מרלין. בעת הביקור ביערות הללו תוכלו ממש לנשום את האווירה שבאגדות על המלך ארתור ואבירי השולחן העגול.

חופי האוקיינוס האטלנטי שמחוץ למפרץ מורביאן מוכי רוחות ואופיים פראי יותר. חצי האי קִיבֶּרוֹן (Quiberon) הוא תופעה מרשימה: לשון יבשה החודרת אל תוך האוקיינוס ויוצרת שובר גלים טבעי בכניסה למפרץ מורביאן. הצד המערבי של חצי האי פונה אל הים הפתוח, ומהווה ערבוביה של צוקים, סלעים, מערות וריפים. זהו מקום חביב במיוחד על גולשים.

חצי האי מגן על הנמל המפורסם של העיירה לָה טרִינִיטֶה סִיר מֶר (La Trinite sur Mer), שממנה באו רבים מהספנים הטובים בצרפת. במרינה שלה עוגנות לעתים מזומנות סירות מירוץ ענקיות. ואכן, בקיץ נערכים במקום פעילויות שיט ומירוצי סירות, המשרים על הנמל אווירה הומה ושוקקת חיים. ברוב נמלי המחוז ניתן לשכור סירות ולצאת לשיט לאורך חופי מורביאן.

בארץ המגליתים
החלק הדרומי של בריטאני מציע לא רק נופים וטבע, אלא גם אתרים היסטוריים רבים. המגליתים הראשונים הוקמו במקום כבר באלף השישי לפני הספירה. בחבל מורביאן נמצא הריכוז הגדול בעולם של מנהירים (מצבות אבן) ודוֹלמֶנִים (מעין שולחנות אבן). בעיירה קרנאק (Carnac) לבדה יש כ-3,000 מגליתים, ובאתר המגליתים הסמוך אַלִינימָאן דֶה קֶרלֶסקַאן (Alignements de Kerlescan) ערוכים 555 מנהירים ב-13 שורות. בקרנאק עצמה נמצאים המגליתים בכמה אתרים עיקריים. באַלִינימאן דֶה קֶרמַריוֹ (Alignements du Kermario) יש 1,029 מנהירים, המסודרים בעשר שורות ("אלינימאן" בצרפתית). אתר המגליתים החשוב ביותר בקרנאק הוא אלינימאן די מֶנֶק (Alignements du Menec), שם סדורים כ-1,100 מנהירים ב-11 שורות. מידע נוסף על המגליתים מציע הארקֶאוֹסקוֹפּ (Archeoscope), הסמוך לאלינימאן די מנק. הארקאוסקופ הוא אולם שבו נערכים מופעים אורקוליים, הממחישים את החיים בתקופה הניאוליתית.

בלוֹקמאריאקֶר (Locmariaquer) שבכניסה למפרץ מורביאן ניצב גרַאן מֶנִיר בְּרִיזֶה (Grand Menhir Brise), מנהיר ענק שאורכו עשרים מטר. המנהיר נשבר במרוצת הדורות, וכיום מונחים ארבעת חלקיו על צידם. לא הרחק משם נמצא הדולמן טאבּל דֶה מַרְשָאן (Table des Marchands), הבנוי משני לוחות מגולפים.

במוֹנטֶנֶף (Monteneuf) שבפנים היבשת, מצפון למפרץ מורביאן, יש כשישים דונם הזרועים במגליתים. למרבה הצער, רובם נהרסו על ידי מפיצי הנצרות, שסברו כי האתר הוא מקום פולחן פגאני. עשרים מהמגליתים שנמצאו במקום הוצבו מחדש. זהו אתר יוצא דופן, שכן המנהירים שבו נחצבו מאבן צפחה סגולה. כאן מסודרים המנהירים בארבע שורות מקבילות.

בכפר אַרזוֹן (Arzon) שבדרום מפרץ מורביאן נמצא הגלעד הפרהיסטורי פְּטִי מוֹן (Petit Mont), הניצב כזקיף על קצהו של חצי האי רוּאִי (Presqu'ile de Rhuys). בסמוך, בקצה של חצי האי, נמצא תל טימיָאק (Tumulus de Thumiac). חפירות שנערכו במקום חשפו אתר קבורה מלפני כ-5,000 שנה.
מעט צפונה מחצי האי רואי, בתוך מימי מפרץ מורביאן, שוכן האי הזעיר גַאברִינִי (Gavrinis), שבו נמצא אתר מגליתי יוצא דופן. בתל שבמקום ניצב גלעד של אבנים, שבתוכו קבר מקורה באורך 14 מטר. הקבר מורכב משלושים לוחות מגולפים, שהשתמרו היטב. משקלו של לוח האבן המכסה את חדר הקבורה הוא כ-17 טון.

החלק הדרומי של בריטאני מציע, מלבד נופים, גם מבנים היסטוריים ועיירות ימי בייניימיות ציוריות

מצודה על האי היפה
בצד המגליתים, באזור מורביאן יש גם מבנים היסטוריים רבים, ובהם מצודות, טירות, כנסיות וקפלות הבנויות כולן מגרניט. אם ברצונכם לראות מבנים עתיקים, כדאי לכם לבקר באי בֶּל-אִיל (Belle-Ile; "אי יפה" בצרפתית), הניצב בלב האוקיינוס, כ-15 קילומטר דרומית לחצי האי קיברון. ניתן להגיע לבל-איל בקלות, בקווי המעבורת הסדירים היוצאים אליו מקיברון.

בלֶה פָּאלֶה (Le Palais), היישוב הגדול ביותר באי, נמצאת מצודה יפה, שהוקמה בראשית המאה ה-18. כיום פועל במצודה המוזיאון ההיסטורי (Musee Historique), העוסק בתולדות האי.

מצודה נוספת נמצאת בפּוֹר לוּאי (Port Louis) שעל חוף היבשת, צפונית-מערבית לבל-איל, ומאחוריה מסתתר סיפור מעניין. הכפר פור לואי שוכן בצידה האחד של לשון ים, שבעברה השני נמצאת עיר הנמל לוֹרִיאָן (Lorient). במאה ה-17 הקימה כאן "החברה הצרפתית לסחר עם הודו" את הנמל, שכונה פּוֹר דֶה ל'אוֹריאן (Port de l'Orient; "נמל המזרח" בצרפתית). עם הזמן שובש שם המקור והתקצר ל"לוריאן". במצודה שבפור לואי, שנבנתה במאה ה-17, פועל כיום המוזיאון של החברה הצרפתית לסחר עם הודו (Musee de la Compagnie des Indes), העוסק בתולדותיה של החברה שהעניקה ללוריאן את שמה. במקום יש אוסף יפה של חפצים מהמזרח הרחוק. מצודה נוספת תוכלו לראות באי אוּאָה (Houat), הנמצא לא הרחק מבל-איל.

טירות בעבר ובהווה
בחבל מורביאן יש מספר עצום של טירות ובתי אחוזה. במאה ה-16 הוקמו באזור מבצרים פאודליים, ובהם טירת סוּסיניוֹ (Chateau de Suscinio) שליד עיירת החוף סַרזוֹ (Sarzeau). הטירה, שבה רצפת מוזאיקה מרשימה, שימשה כבית הציד של אן, הדוכסית של ברטאניה. אן היתה השליטה האחרונה של דוכסות ברטאניה העצמאית. אחרי מותה ב-1514 נישא פרנסואה הראשון מלך צרפת לבִתה של אן, קלוד, ושילב את הדוכסות בממלכתו.

כדאי לבקר גם בטירת לַארגוֹאֶה (Chateau de Largoet) הנמצאת צפונית למפרץ מורביאן, בלב היבשת, ליד העיירה אֶלוון (Elven) שעל כביש N166. לטירת לארגואה שני מגדלים, ובה נכלא הנרי השביעי, מלך אנגליה, בין השנים 1474 ו-1476, עוד לפני שעלה לשלטון בארצו. הנרי, שנמלט לברטאניה לאחר שהפסיד בקרב באנגליה, הוחזק בשבי על ידי הדוכס פרנסיס, כדי לגבות עבור שחרורו כופר.
טירות מעניינות יש גם בעיירות שבאזור תעלת נאנט-בּרֶסט (Nantes-Brest). בנייתה של התעלה החלה בימי נפוליאון, והיא נחנכה ב-1836. התעלה, שהיוותה נתיב חשוב לשינוע פחם, משמשת כיום לצורכי תיירות .

בין שאתם שטים בתעלה ובין שלא, כדאי לכם לבקר בעיירה פּוֹנטִיבִי (Pontivy), שליד התעלה. בעיירה הימיביניימית נמצאת טירת רוֹאָן (Chateau du Rohan), שנבנתה במאה ה-15 – דוגמה מצוינת לסגנון המצועצע של הארכיטקטורה הגותית המאוחרת. לא הרחק משם נמצאת העיירה ז'וֹסלֶן (Josselin), שבה טירה נוספת, ולה שלושה מגדלים מרשימים.

גם ברוֹשֶפוֹר-אַן-טֶר (Rochefort-en-Terre) שמדרום-מזרח לז'וסלן יש טירה. ב-1907 רכש הצייר האמריקאי אלפרד קלוטס את חורבות הטירה העתיקה, ששוקמה ונבנתה מחדש מלבֵנים שנלקחו מבתים אחרים באזור.

אם הטירות הללו עוררו בכם סקרנות ורצון ללמוד עוד על המסורת הארכיטקטונית של אזור מורביאן, כדאי לכם לבקר בערים וביישובים נוספים בחבל – למשל, בעיר הגדולה ואן (Vannes), שראשיתה כבר לפני ימי הרומים. בעיר העתיקה של ואן שרדו קטעי חומה קדומים, ושם נמצאת קתדרלת סֶן-פייר (Cathedrale St-Pierre) שנבנתה במקור במאה ה-13. בעת הביקור בוואן כדאי להגיע גם למוזיאון לארכיאולוגיה (Musee d'Archeologie), השוכן בטירה מהמאה ה-15. במקום מוצג אוסף גדול של מוצגים מאתרי המגליתים בקרנאק ובלוקמאריאקר. מידע נוסף על האתרים בוואן ניתן לקבל בלשכת התיירות המקומית.

מערבית לוואן נמצא יישוב עתיק נוספת, העיירה אוֹרֶה (Auray). ברובע סן-גוּסטָן (St-Goustan) שבה יש בתים רבים מהמאות ה-15 וה-16. כדאי לבקר גם במרכז העיירה, בכיכר הרפובליקה (Place de la Republique), שם שוכן בית העירייה. עוד מידע על אורה – בלשכת התיירות המקומית.

בריטאני מאופיינת באמונה נוצרית חזקה, המוצאת את ביטויה גם במבנים רבים ובטקסים ייחודיים. בבזיליקת נוטר דַאם דִי רוֹנסיֶיה ( Notre Dame du Roncier) שבז'וסלן נערך בכל שנה, בשמונה בספטמבר, טקס מחילה, "פארדון" (Pardon). הפארדון הגדול ביותר בחבל בריטאני נערך ב-26 ביולי בכל שנה בסנט-אן ד'אוֹרֶה (Ste-Anne d'Auray) שמצפון לאורה, ובו נוטלים חלק יותר מ-25,000 עולים לרגל.

דווקא בעיירות ובכפרים הקטנים ביותר בחבל נמצאות הכנסיות והקפלות היפות ביותר בבריטאני. אחת מהן היא כנסיית סֶן-פִיאַקרְ (St-Fiacre) שליד העיירה לָה פָאוּאֶה (La Faouet). הכנסייה הזו מפורסמת במחיצה המסוגננת שבה, שעיטוריה מתארים סצינות שונות מהתנ"ך ומהברית החדשה.

חוץ מהטקסים הדתיים נערכים בבריטאני בכל קיץ פסטיבלים רבים ומגוונים. האירוע המרכזי הוא פסטיבל אנטֶרסֶלְטִיק (Festival Interceltique), חגיגה של פולקלור קלטי, הנערכת בתחילת אוגוסט בעיר לוריאן. עוד פרטים על הפסטיבל, המתחיל ביום השישי הראשון של אוגוסט ונמשך עשרה ימים, ניתן לקבל בלשכת התיירות.

גם הפסטיבלים הימיביניימיים הנערכים באזור מעניינים ומהנים. אחד מהם – הפסטיבל הימיביניימי של ז'וסלן (Festival Medieval de Josselin) – מתקיים ב-14 ביולי בז'וסלן, ובו מופיעים אקרובטים ואנשים המחופשים לטרובדורים. עוד פרטים בלשכת התיירות המקומית.

מידע נוסף על אזור מורביאן ניתן לקבל בלשכת התיירות של החבל.