שער הכניסה דרכו נכנסים רוב המטיילים להודו הינה דלהי הבירה.
במהלך השנים שאנו בונות מסלולים למטיילים עצמאיים בהודו, שמנו לב לתופעה מעניינת. השיחה לרוב מלווה בהתרגשות ובשמחה עד שמגיעים לדבר על דלהי…אז ההתרגשות מפנה מקום לחששות, לעתים אף לדחיה קלה ולשאלה "אבל מה כבר יש לעשות שם?".
אז לכל אלו מביניכם שהשאלה מטרידה אותם, אנו מגישות מדריך ליום טיול באתרים השווים בדלהי.
העיר מציעה מיזוג מיוחד במינו בין עיר מוסלמית עתיקה וצפופה לכרך מודרני, עשיר ומטופח. עיר זו עם אוכלוסיה של כ- 18 מיליון תושבים, מהווה מרכז כלכלי, תעשייתי ופוליטי חשוב.
דלהי הינה מקום מרתק בה אפשר לחוות ללמוד וליהנות מאחד ההיבטים של החיים בהודו (רוצה לומר, אין הכרח להישאר על הגג של הגסט-האוס 'הארי רמה' במיין באזאר ולאכול שוב זיווה עם רסק עגבניות 'מייד אין אינדיה').
במהלך היום הזה כדאי להתנהל במונית ממוזגת שניתן לשכור כבר בשדה, או פשוט לשכור אוטו-ריקשה ממקום למקום. בוקר
סביר להניח שנחתתם בדלהי בשעות הדמדומים שבין לילה ליום; השעות בהן העיר מתחילה להתעורר ולכן הרחובות עדיין שקטים יחסית. יש משהו קסום בשעות האלו, המאפשרות להסתגל לדלהי לאט, כמעט כמו הקצב ההודי. נהגי הריקשות מתחילים להתמתח מעל האופניים שלהם, בעלי הפרות משחררים אותן לרחובות, בעלי דוכני הצ'אי נכנסים לפעולה – מרתיחים את המים ומערבבים את חבילת התבלינים האקזוטית, תלמידי בית ספר מצוחצחים עם פסוקת שיער חדה ותלבושת אחידה מוקפדת מתחילים לצעוד לבית הספר, אנשי צידי הדרך מתרחצים בדלי, מצחצחים שיניים ועוד כהנא וכהנא פעולות בוקר שגרתיות.
איפה נבקר?
קוטאב מינאר (Qutub Minar) הוא מגדל ניצחון המסמל את הכיבוש האיסלמי של העיר. הוא הוקם בשנת 1193 על-ידי קוטאב-אול-דין, לאחר שהביס את הממלכה ההינדית האחרונה בדלהי. המתחם האריכאולוגי הזה מרשים ביותר, גם בזכות הגנים המטופחים והשקט השורר כאן בשעות הבוקר. המגדל בנוי בצורת חרוט, מתנשא לגובה של 73 מ' ויש לו חמש קומות הבנויות מאבן חול אדומה בשילוב שיש. למרגלות המגדל נמצא המסגד הראשון שנבנה בהודו. הפולשים המוסלמים דאגו להכחיד כל סממן הינדי שהיה קיים והשתמשו בשרידי המקדשים ההינדים לבניית המונומנטים שלהם. עמוד ברזל בן שבעה מ' ניצב בחצר המסגד וטוענים שהינו בעל תכונה ייחודית שאינו מחליד. לפני כמה שנים גידרו את העמוד, אבל עד אז, כל מי שהצליח להקיף אותו בזרועותיו, כשהוא עומד בגבו אליו, זכה להגשמת משאלתו.מקדש הבהאים (Bahai Temple)
הדת הבהאית הינה דת מונותיאיסטית שנוסדה במאה התשע-עשרה, הרואה את עצמה כממשיכת דרכן של הדתות הגדולות ואשר נושאת מסר חדש לעידן המודרני. במהלך 150 שנות קיומה, התפשטה הדת הבהאית בכל רחבי תבל והפכה לתנועה עולמית, עם למעלה מחמישה מיליון מאמינים החיים בכל מקום בעולם ומשקפים את מגוון האוכלוסיות שבו. הבהאים מאמינים כי האל היחיד, בורא העולם, הנחה את המין האנושי לאורך כל ההיסטוריה ושלח אליו נביאים ושליחים, כמו אברהם, משה, ישו ומוחמד, וכן קרישנה, בודהה וזרתוסטרה, אשר ייסדו את דתות העולם הגדולות. עיקר התורה הוא שהאנושות היא אחת, שהכרחי להתגבר על דעות קדומות ומחסומים אחרים שמפצלים אותה, ושאחדות בין כל העמים חייבת להיווצר דרך האבולוציה של הסדר החברתי. עיצובו הייחודי הושפע מצורתו של פרח הלוטוס, הפרח הלאומי של הודו. אל תשעת פתחי המבנה מובילים תשעה שבילים, וביניהם תשע בריכות נוי המזכירות עלי גביע, בהן משתקף המבנה. יופיו של המקום מתבטא גם בעובדה שכאן כל אחד יכול להתפלל או לעשות מדיטציה, ולא משנה מהי אמונתו או דתו.
צהריים
בשלב זה סביר להניח כי אתם כמהים לכוס קפה "קום איל פו". בנסיעה קצרה בת חמישים דקות (בדלהי זה נחשב לנסיעה קצרה…) תגיעו אל ג'אנפאת מרקט (Janpath Market), ושם בסניף של רשת Coffee Day שנמצא ליד מקדונלד'ס תוכלו להתכבד בסוגי קפה שונים (יש גם קפה קר מעולה), בכריך לא רע או בבראוניז טעימים. לאחר האתנחתא המרעננת, כדאי לשוטט רגלית ברחוב ג'אנפאת, בין החנויות המציעות שפע סחורה המגיעה לכאן מכל רחבי הודו: סנדלים נוצצים, צעיפים ססגוניים, תיקים וארנקים, טקסטיל לסוגיו, חפצי אומנות ועוד.
מול סניף ה- Coffee Day נמצאת החנות Central Cottage Industries Emporium – כדאי להיכנס אליה, בזכות המבחר העצום של מוצרים איכותיים מכל רחבי הודו והמחירים הסבירים. נסיעה קצרה בריקשה (הפעם באמת קצרה, כעשר דקות) תוביל אתכם למיין בזאר או ה- Paharganj – מרכז התרמילאים המתנקזים לאזור עקב ריבוי הגסט האוסים הזולים. המיין בזאר הינו בעצם סמטה ארוכה ודי צרה עמוסה בחנויות מגוונות, ריקשות מצפצפות, דוכני צ'אי, רוכלים קולניים, מקומיים המגיעים לכאן לקניות, פרות משוטטות ועוד מבחר סצינות מרתקות. כאן דרך אגב, כדאי גם להחליף כסף. צ'אנדני צ'וק (Chandni Chowk)
זהו מבוך קסום של סמטאות צרות ומפותלות, בו מומלץ לסייר בריקשת אופניים המובלת בידי נהג האמון על המבוך הזה. ערב רב של חנויות קטנות וצפופות המציעות אביזרי קישוט לבדים, כפתורים מכל מיני סוגים, אמרות מסולסלות, בדי סארי נוצצים – תאווה לעיניים. אחר הצהריים
הגיעו לראג'פאת (Rajpath) – שדרה רחבה ומטופחת, שבקצה האחד שלה ניצב שער הודו ובקצה השני המתחם המרשים של בנייני הפרלמנט. בין מדשאות מטופחות ומזרקות מים, נמצא שער הודו שהינו אנדרטה המנציחה את זכרם של החיילים ההודים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה ובמלחמות האפגניות ב-1919. בשעות אחר הצהריים מגיעות לכאן משפחות הודיות ועורכות פיקניקים בגנים ולעתים אף מגיעה תזמורת המנעימה בצליליה. כשמתחיל להחשיך, המקום מקבל מראה מיוחד כשזרקורים גדולים מאירים את השער ואת השדרה. בקצה השני של השדרה נמצא מתחם מבני הממשל ההודי: משרדי הממשלה המרכזית, משכנה הרשמי של נשיאת הודו המוקף מגרשים וגנים, ובניין הפרלמנט המרשים. מקדש לאקשמי נראייאן (Lakshmi Narayan Temple)
המקדש נבנה בשנת 1622 ומשנת 1935 מגיעות התרומות לשימוור ואחזקת המבנה ממשפחת בירלה (המחזיקה בעסקים רבים וגדולים בהודו). המקדש הנקרא גם 'מקדש בירלה' נבנה לכבודה של אלת השפע לקשמי ובן זוגה וישנו, האל המשמר, אולם אלות ואלים רבים אחרים מכבדים את המקדש בנוכחותם. ציורים ססגוניים על קירות המקדש מתארים סיפורי מיתולוגיה שונים. הארכיטקטורה של המקדש משלבת עיצובים מסורתיים ואלמנטים מודרניים. המבנה צבוע באדום וצהוב עזים ולקראת שקיעה מתקבל מראה מרהיב. זו אכן השעה הטובה להגיע לכאן, או אז מתקיימת תפילת הערב המלווה לעתים קרובות בשירה ונגינה Live, ואווירת קדושה עוטפת את המקום.
לפנות ערב
הגיעו להאוס קאז (Haus Khaz), "כפר עירוני" שופע אווירה וקסם של עידן עתיק. האזור שימש בעבר כמאגר מים לדלהי השניה, שהשתרעה מעט מזרחה מכאן. כיום זהו אחד המקומות האופנתיים בדלהי, אווירה מדליקה, מסעדות, גלריות לאומנות, חנויות רהיטים מעוצבים ובוטיקים טרנדיים. כאן כדאי גם לאכול ארוחת ערב במסעדת פארק בלוצ'י (Park Baluchi) המתמחה באוכל אפגני. ניתן לאכול בפנים או בגן הנעים. נסו את מנת העוף טנדורי המגיע על חרב בוערת. ולקינוח…לאחר ארוחה בהודו, נוהגים האנשים לפקוד דוכן קטן הנמצא בכל פינת רחוב כמעט, לממכר Paan. זהו עלה של אגוז הבטל, עליו מונחים האגוז עצמו בתוספת תערובת תבלינים וטבק. כל זה מגולגל לחבילה קטנה ומפתיעה. ההודים מאמינים כי התערובת הזו שומרת על נקיון הפה, מחזקת את הקול, הלשון והשיניים, מסייעת בעיכול, מטהרת את הדם ומפיגה מתחים. את ה- Paan, מכניסים לפה, לועסים באיטיות, ונותנים לטעמים ולמיצים להתפשט בחלל הפה… המלצה ספרותית
מי מביניכם שהתעוררה אצלו הסקרנות לגבי אחד המקומות המסקרנים ביותר בהודו, מומלץ לקרוא את הספר עיר הג'ינים מאת ויליאם דאלרימפל, אשר התגורר בדלהי במהלך שנה. בספרו הוא משלב את המידע הרב אשר אסף בחקירותיו על עברה העשיר עם חוויותיו האישיות שם. אסטה וסורנגה – מארגנות טיולי נשים בעולם וטיולים פרטיים ייחודיים. אתר אינטנרנט עוד מידע על טיול להודו |
