דאונים – אהבה בשחקים

שליטתו המדהימה של רפי בדאון זהה ברמתה לשליטתם של רוב תושבי המדינה בשלט הטלוויזיה ממש ברגעי חורף אלו, והיא מקנה לי ביטחון רב והבנה שאני במקום הנכון. אני זוכה להחזיק בסטיק ולשלוט בדאון לזמן קצר. אני רוצה יותר, אך הגשם השוטף לא מאפשר זאת, ובסיבוב מהיר אנחנו יורדים נמוך ופונים לעבר מנחת שדה תימן לנחיתה הרכה ביותר בחיי.

שמיניות באוויר
מאחר שדאונים אינם ממונעים, הם נזקקים לגרירה כדי להמריא. השיטה הנפוצה ביותר היא גרירה על ידי מטוס ממונע שממריא עם הדאון ומשחררו באוויר בַּמקום שטייס הדאון רוצה. שיטה זו היא היקרה ביותר אך גם הנוחה ביותר, כי היא מאפשרת לבחור נקודת התחלה טובה באוויר. שתי שיטות נוספות הן לגרור את הדאון באמצעות מכונית או לחבר אותו לכבל שנגלל במהירות ובכוח באמצעות מנוע שנמצא על הקרקע. הכבל מושך את הדאון ומביא אותו למהירות המאפשרת המראה בנסיקה חדה. בגובה של יותר מאלף רגל מנתק טייס הדאון את הכבל ונשאר עצמאי. מרגע שהדאון עצמאי באוויר הוא מאבד גובה בהתמדה, והטייס אמור להיעזר בזרמי אוויר שונים ובטכניקות דאייה כדי לשמור על גובהו. משום כך קריאת השטח ותכנון הטיסה מורכבים ומאתגרים יותר ממטוס ממוּנע. במשך כל זמן הדאייה יש לשמור על ריכוז רב. טעויות לא בהכרח יעלו ביוקר, אך מאחר שקשה יותר לתקן אותן, הן פוגעות ביעילות הטיסה ועלולות לאלץ את הדואה לבצע נחיתה מהירה ואולי אף נחיתת חוץ.

למה אין פה נשים?
מומלץ להתחיל בטיסת היכרות באחד משלושת מועדוני הדאייה (ראו במדריך המהיר). בטיסה כזאת יתנו לכם להחזיק את הסטיק ולהתרשם מהדאייה. אחריה אפשר להצטרף למועדון ולהתחיל לצבור ניסיון לטיסת סולו או פשוט ליהנות מטיסות בליווי מדריך. השלב הבא הוא הוצאת רישיון טיס שלשמו יש להציג תעודת יושר ולעבור בדיקות רפואיות ובחינות מִנהל ותיאוריה. משך הזמן עד לטיסות סולו ולרישיון טיס הוא אינדיבידואלי ותלוי בכישרון ובמידת האינטנסיביות של הטיסות.

עולם הדאייה מספק לנאמניו חוויות חדשות מדי יום ביומו. כל טיסה שונה מרעוּתה, גם

צילום: יואב רוקאס

אם שתיהן באותו הנתיב הכללי. יום אחד דואים בחברת להקת חסידות נודדות, וביום אחר מצטרפים לעופות דורסים. השמים משתנים בכל יום, כיוון הרוחות, עוצמתן והתרמיקות משתנים, וגם משקל הדאון. כל אלה משנים אף את הנתיב: לעתים קרובות הנתיב המהיר ביותר בין שתי נקודות יהיה מסביב, דרך עננים מפותחים או בעזרת הרוח העולה ברכסי הרים (דאיית רכסים או דאיית גלים), ולא בקו ישר. הדינמיות של הדאייה והמורכבות שבקבלת ההחלטות מושכות לענף גם טייסים של חיל האוויר וקברניטים של אל על.

בענף הוותיק, שנוסד בישראל עוד בתקופת המנדט הבריטי, יש כיום כמאתיים דואים פעילים. פגשתי כאן מורה לנהיגה, פרופסור מנתח לב ואנשי מחשבים, אך הופתעתי מחסרונן הבולט של נשים בענף שהוא כה אסתטי ושאינו דורש כוח פיזי רב, אלא אם לוקחים אותו אל הקצה. אלה שבוחרים לעשות זאת נדרשים לשבת בדאון שעות ארוכות בתנאים מוגבלים ולשמור על ריכוז מרבי ועל חשיבה מתמדת לצורך תכנון המסלול ועדכונו לפי תנאי השמים. רוב הדואים אינם מבצעים תרגילי אווירובטיקה, על כל פנים לא כמו רפי, אך תרגילים אלה יכולים להביא אותנו לרמות אדרנלין והתרגשות מהגבוהות שבענפי האקסטרים.