אנחנו מתכוננים להמראה, מחברים חגורות בטיחות ומהדקים אותן. אני בוהה בשקיות ההקאה שלידי ותוהה אילו מטעמים מבשל עבורי רפי לזמן הקרוב. לשמחתי איני נדרש להן. אנו מחוברים בחבל למטוס פייפר שמושך אותנו בעקבותיו. ליד אתר הפסולת דודאים אני מבחין בלהקת ציפורים משקשקת כנפיים בשל הגשם שהחל להכות בעוצמה. אלו אינם תנאים אידיאליים לדאייה, רחוק מכך. טיפות המים יושבות כמו משקולות קטנות על כנפי הדאון חסר המנוע. בגובה של אלפיים רגל אנחנו משתחררים מהמטוס הגורר ונפרדים מעמיר הטייס. כעת אני בידיו המיומנות של רפי. שדותיו של הנגב הצפוני ירוקים בעונה זו, והנוף עוצר נשימה. הרעש היחיד שנשמע הוא קול הרוח המכה קלוֹת בדאון. אפשר להתמכר בקלוּת לשלווה הזאת. כמו עוף דורס רחב כנפיים המביט על העולם רחב האופקים כאילו היה שלו. "מוכן לקצת פעלולים?" קוטע רפי את מחשבותַי, "לך על זה!" אני משיב בבטחה, אף שבלבי מקנן חשש קל. רפי לוסקי (47), אב לארבעה ילדים, הוא אלוף הארץ בדאייה ויתחרה השנה באליפות העולם. בִּן רגע אנו צוללים ואוספים מהירות של יותר מ־220 קילומטר בשעה, ובמשיכת סטיק לאחור נוטה אפו של הדאון בעוצמה רבה כלפי מעלה ולאחור. אני מגלה שאני הפוך לגמרי ושמח שהידקתי את החגורה כראוי. כארבעה ג'י שותלים אותי למקומי וממלאים אותי אושר. מדהים! כל העולם כמו התהפך, השדות למעלה, השמים למטה, ואנו ממשיכים לאבד גובה. זה היה לוּפ. רפי ממהר לבצע עוד פעלול, ושמינייה עצלה גורמת לי לתחושת ריחוף.שליטתו המדהימה של רפי בדאון זהה ברמתה לשליטתם של רוב תושבי המדינה בשלט הטלוויזיה ממש ברגעי חורף אלו, והיא מקנה לי ביטחון רב והבנה שאני במקום הנכון. אני זוכה להחזיק בסטיק ולשלוט בדאון לזמן קצר. אני רוצה יותר, אך הגשם השוטף לא מאפשר זאת, ובסיבוב מהיר אנחנו יורדים נמוך ופונים לעבר מנחת שדה תימן לנחיתה הרכה ביותר בחיי. שמיניות באוויר
אם שתיהן באותו הנתיב הכללי. יום אחד דואים בחברת להקת חסידות נודדות, וביום אחר מצטרפים לעופות דורסים. השמים משתנים בכל יום, כיוון הרוחות, עוצמתן והתרמיקות משתנים, וגם משקל הדאון. כל אלה משנים אף את הנתיב: לעתים קרובות הנתיב המהיר ביותר בין שתי נקודות יהיה מסביב, דרך עננים מפותחים או בעזרת הרוח העולה ברכסי הרים (דאיית רכסים או דאיית גלים), ולא בקו ישר. הדינמיות של הדאייה והמורכבות שבקבלת ההחלטות מושכות לענף גם טייסים של חיל האוויר וקברניטים של אל על. בענף הוותיק, שנוסד בישראל עוד בתקופת המנדט הבריטי, יש כיום כמאתיים דואים פעילים. פגשתי כאן מורה לנהיגה, פרופסור מנתח לב ואנשי מחשבים, אך הופתעתי מחסרונן הבולט של נשים בענף שהוא כה אסתטי ושאינו דורש כוח פיזי רב, אלא אם לוקחים אותו אל הקצה. אלה שבוחרים לעשות זאת נדרשים לשבת בדאון שעות ארוכות בתנאים מוגבלים ולשמור על ריכוז מרבי ועל חשיבה מתמדת לצורך תכנון המסלול ועדכונו לפי תנאי השמים. רוב הדואים אינם מבצעים תרגילי אווירובטיקה, על כל פנים לא כמו רפי, אך תרגילים אלה יכולים להביא אותנו לרמות אדרנלין והתרגשות מהגבוהות שבענפי האקסטרים. |
מה שעולה חייב לרדת, אבל בדרך למטה אפשר לעשות איזה לופ. אלון הוד חווה על בשרו פעלולי אווירובטיקה בדאון והתאהב בנגב, בשמים ובשטף האדרנלין פורסם 31.7.08 |
לטייל עם אופניים בנגב
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1871
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2779
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [area] => WP_Term Object
(
[term_id] => 416
[name] => נגב צפוני ומערבי
[slug] => %d7%a0%d7%92%d7%91-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 416
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 402
[count] => 111
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )