העולם התפעם. מדענים מטעם הארגון האמריקאי Conservation International (CI) הודיעו כי סיימו מסע הרפתקאות חלוצי ומרגש בגן עדן האבוד באי גיניאה החדשה, שהוא אולי היער הטרופי הבתולי הגדול ביותר באסיה. חברי המשלחת זכו לגלות במקום מינים רבים של בעלי חיים – אחדים שאינם מוכרים לאדם ואחרים שנחשבו נכחדים. מסע התגליות החדש היה כמשב רוח מרענן בעולם. "אפילו דרווין היה ניצב כהלום רעם לו היה משתתף במשלחת ורואה את בעלי החיים האלה במו עיניו", קבעו באתרי אינטרנט.
האזור שמדובר בו הוא הרי פוג'ה (Foja) הנידחים ועטויי הערפילים, המתנשאים לגובה של 2,200 מטרים בחלקו האינדונזי (פפואה המערבית) של האי גיניאה
 |
אחד ממיני פרחי הרודונדרון שנמצאו | צילום: Bruce Beehler/CI |
החדשה. אפילו התושבים המקומיים, בני שבט פאפאסנה, שחיים הכי קרוב להרי פוג'ה – אמרו שמעולם לא נכנסו לאזור נטול השבילים, ששטחו משתרע על פני 3,000 קילומטרים רבועים, כעשירית משטחה של מדינת ישראל. בני הפאפאסנה, דייגים וחקלאים, החיים באורח מסורתי בשני כפרים, הזמינו את צוות המשלחת וסייעו להם כמדריכים. לדבריהם, הם שמעו על חלק מהאורגניזמים הבלתי־מוכרים מאבותיהם.
גיניאה החדשה הוא אי גדול והררי במיוחד, ובני האדם שחיים בו מתגוררים בקהילות נידחות ומנותקות זו מזו. "ייתכן שאחדות מהן טרם פגשו אדם לבן", אומר האנתרופולוג והסוציולוג הבלגי אדווין פרוביז'ור, שהתראיין על כך בביקורו האחרון בישראל. פרוביז'ור, שבארבעים השנים האחרונות ביקר במסעותיו הארוכים והקצרים ב־108 מדינות שונות ברחבי העולם, ציין שלמיטב ידיעתו, "מבחינה זו האי גיניאה החדשה הוא מהאזורים האחרונים בעולם".
את המשלחת הובילו החוקרים ד"ר ברוס ביהלר וטום כהן, והשתתפו בה 25 חוקרים וצלמים מארצות הברית, מאינדונזיה ומאוסטרליה. ד"ר ביהלר מספר שהמדענים ידעו שמסע להרי פוג'ה טומן בחובו סיכוי לתגליות חדשות למדע בנוגע למגוון הביולוגי של המינים. זאת משום שהאזור נידח ומרוחק, האוכלוסייה בו קטנה ומפוזרת, ואפשר לאתר כתמי יער מבודדים שהאדם טרם הגיע אליהם. עם זאת, "איש לא העלה בדעתו כי בכדור הארץ אפשר לגלות תגליות כה מרשימות בבת אחת. חשפנו רק את קצה הקרחון", הוסיף ביהלר. "כל מי שייכנס לאזור יחזור עם סוד כלשהו".
השאלה היא איזו משמעות גלובלית יש לתגלית מלבד עצם הגילוי של המינים החדשים, גם אם הם רבים כל כך: כארבעים מיני יונקים חדשים למדע, בהם קנגורו אילני נדיר ביותר, יותר מעשרים מיני צפרדעים שאינם מוכרים למדע, ציפור גן עדן שסברו כי נכחדה, מין נדיר שלא נראה שנים רבות של סוכי צהוב פנים ומין חדש למדע של דבשני אוסטרלו־פסיפי מקבוצה האופיינית לדרום הרחוק בשם Honeyeaters, אולי מין העופות הראשון שהתגלה באי מאז 1939. וגם ארבעה מיני פרפרים חדשים למדע, חמישה מיני דקלים חדשים למדע, שני מיני רודודנדרונים, ועוד.
 |
דבשני אוסטרלי-פסיפי. מין חדש של ציפורים, הראשון שתועד באי מאז 1939 | צילום: Bruce Beehler/CI |
בין גילוי להשמדה
לכל אורך ההיסטוריה המדעית של המערב נשמר האיזון המעוות בין זיהוי מינים של בעלי חיים ובין השמדתם, ואולם בסופו של חשבון אנו ממיטים חורבן והרס על העושר והמורכבות הביו־אקולוגיים הקיימים בכדור הארץ.
אנשי המדע חלוקים בדעותיהם אם כ־1.3 מיליון המינים שהוגדרו עד כה הם החשובים ביותר לאנושות, או שיש בעולמנו עוד עשרה ואפילו מאה מיליון מינים שטרם הוגדרו, שבהם, סביר להניח, יימצאו רבים שיכולים לתרום לה. פרופ' יום־טוב מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שהתראיין אף הוא
 |
ד"ר ברוס ביהלר מתבונן בנקבת ציפור גן העדן המשושה של ברלפש | צילום: Stephan Richards |
לעיתונות על התגלית בגיניאה החדשה, אמר כי "מפתה לומר שמה שבאמת נוגע ללבנו בידיעות על המסע בגיניאה החדשה הוא התחושה שאפשר עדיין לגלות מגוון־ביולוגי כה מרשים". "כדור הארץ עדיין לא נרמס כולו או לא התכסה כולו בכבישים סלולים", כתב גם וורלין קלינקנבורג ב"הרלד טריביון".
ואולם זה גם הדבר ההופך את ערכם של המינים שזוהו לאחרונה – ושל כל האחרים – לסמלי גרידא. הם הופכים חשובים לנו בגלל מה שהם גורמים לנו להרגיש ובזכות האפשרויות שהם פותחים בפנינו. החלק הקשה הוא לזכור שכל אותם מינים, גם אלה שנמצאו וגם אלה שלא נמצאו, חשובים כשלעצמם, ובאותה המידה. הטרגדיה היא שהישרדותם תלויה במידת העניין שאנו מגלים בהם.
המדע ימשיך לזהות מינים חדשים גם בעוד עשרות שנים, וגם אם רובם לא יהיו פוטוגניים כמו העדני הכרבולתי, המבחן שלנו הוא אותו המבחן שהיה תמיד. השאלה אינה כמה מינים אנו מגלים אלא כיצד נוכל להגן עליהם ואיך נימנע מהשמדת המינים שאין אנו מכירים לפני שתהיה לנו הזדמנות לגלותם.
העיקר שיש ג'ינס
כמה מהבעיות העיקריות בנושא מגוון המינים, למשל כריתת יערות בתוליים שבהם מינים חשובים שטרם הוגדרו מדעית והמירוץ אחרי צמחי מרפא שיש בהם תועלת לאדם, הם שהביאו לידיעת הציבור את הניצול שמנצלות מדינות המערב וחברות התרופות הפועלות מטעמן, את המדינות המתפתחות.
הנושא עלה לדיון עוד בכנס "פסגת כדור הארץ" שהתקיים ביוני 1992 בריו דה ז'ניירו בברזיל. דובר אז על כך שחברות התרופות וארצות המערב
 |
| קנגרו אילני זהוב-גלימה |
העשירות, שגזלו מהאי מדגסקר שבדרום מערב אפריקה את הצמח קתרנתוס ורוד (Catharanthus roseus), הרוויחו בזכותו רווחי עתק לאחר שגילו בין מרכיביו המשניים את הווינבלסטין והווינקריסטין, ששימשו שנים רבות לייצור תרופות להורדת לחץ דם ולטיפול בלוקימיה (ראו "מסע אחר" 25). הטענה המרכזית שהועלתה בכנס היתה שמדגסקר, שמצטיינת במגוון הביולוגי המרשים שלה, אמורה להיות זכאית לחלק מהרווחים הללו. מדגסקר, אחת המדינות העניות בעולם, מעולם לא זכתה להם.
מאבק דומה מתנהל מאז שהתגלה כי אגם בוגוריה (Bogoria) בקניה, שהתפרסם בעולם במאות אלפי הפלמינגו החוגגים בשוליו, הוא המקור לחומר יקר ערך לתעשיית האופנה במערב: מפיקים ממנו את החומר שמשפשף לנו את הג'ינסים. האגם הקדום ממלא לפתע תפקיד חשוב ביותר בעולם המודרני. ממשלת קניה דורשת כעת חלק מהרווחים שבהם זכתה בסתר החברה שפיתחה שימושים מסחריים במיקרו־אורגניזמים ובמוצרים שמקורם באגם.
מדינות מתפתחות מנסות כיום לגרום לחברות מסחריות לחלוק עימן באופן צודק את הרווחים שהן מפיקות מאוצרותיהן הביולוגיים, למשל סחוס כרישים שמשמש להכנת מרק סנפירים למאכל או לטיפול משלים לסרטן; גללי ברדלס או אריה שמפיקים מהם חומר בעל סגולות הדברה המשמש גם להרתעת איילים מלהגיע למסילת ברזל פלונית ביפן ומלהידרס עליה; סוקולמט ההודיה (Hoodia) הבושמני הגדל בדרום יבשת אפריקה, שבמערב מרוויחים ממנו מיליונים לאחר שלמדו מבני הקונג על תכונותיו הייחודיות לדיכוי תיאבון; תרופות אנטיביוטיות שהתגלו במקום נידח זה או אחר או הסודות הכמוסים של חברות הבשמים.
בכנס שהתקיים ביוני 1992 אמנם נחתמה אמנה לשימור המגוון הביולוגי, שמחייבת את המדינות המפותחות לחלוקה צודקת של הרווחים והתגמולים המתקבלים ממוצרים שמקורם במשאבים ביולוגיים, אולם ארגונים הפועלים בתחום טוענים להתעלמות שיטתית מסעיפי האמנה. "זו התגוששות בסגנון חופשי", סיכם החוקר ג'יי מקגאון בדו"ח שפורסם לאחרונה. למרבה הצער, רוב המדינות העניות, המתפתחות, מוצאות את עצמן מובסות בעימות מול חברות ומדינות עשירות.
תודה לטום כהן, מראשי המשלחת, שסייע בהכנת הכתבה והתיר להשתמש בתמונות
