גורדי השחקים של תל אביב – היום ומחר

אחד מארבעת מגדלי סומייל (רחוב ז'בוטינסקי, רחוב בן סרוק ורחוב אבן גבירול, ליד מגדל המאה), שאושרו לבנייה בגובה 142 מטר, ארבעים קומות

בשוליהם. כך אכן נראתה אחוזת בית בראשיתה: בבתי המייסדים היו גינות קדמיות מוקפות בגדר עץ, וגנן פיקח על נטיעות בשטחים ציבוריים וברחובות השכונה. אבל כבר ערב מלחמת העולם הראשונה, כאשר בתל אביב חיו פחות מאלפיים בני אדם וניצבו בה לא יותר מ־150 בתים, נוצר הדימוי שלה ככרך מודרני ודינמי.
המציאות לא איחרה להצדיק את הדימוי. תל אביב התפתחה בצעדי ענק והיתה לבירת התרבות והעסקים של המדינה, אוכלוסייתה גדלה ועימה גבהו גם בנייניה. ב־1962 נחנך בה גורד השחקים הראשון, מגדל שלום, שהיה בזמנו אחד מחמשת מגדלי המשרדים הגבוהים באירופה והחזיק בתואר הבניין הגבוה ביותר בישראל במשך שלושים שנה. 34 שנים אחר כך החלה בנייתם של מגדלי עזריאלי, שהגבוה בהם נישא לגובה של 187 מטרים, ובעשור האחרון נדמה שבכל חודש צץ ועולה מגדל נוסף הנושק לשמים.
לפי חוק התכנון והבנייה, רב קומות הוא כל בניין של תשע קומות לפחות או שמתנשא לגובה של 27 מטרים לפחות. בתל אביב כבר ניצבים לפחות 150 בניינים כאלה, ובהם כארבעים בני שלושים קומות. בנסיעה לאורך נתיבי איילון כבר אפשר לראות קו רקיע שיכול להזכיר לפעמים את טורונטו, פרנקפורט או ניו יורק, אבל הבניינים הגבוהים המזדקרים אל השמים היום הם רק ניצנים ראשונים למה שצפוי להתרומם בעשורים הקרובים במרכז המטרופולין, שבתל אביב מכנים אותו "מרכז העסקים של המדינה".
לקראת סוף שנת 2002 הציגה עי

מגדל אגד, מצפון למרכז עזריאלי. מועמד להיות המגדל הגבוה ביותר באירופה

ריית תל אביב־יפו את המסמך "פרופיל העיר", המסכם את השלב הראשון בתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לעיר. לפי תוכנית זו, בעתיד הנראה לעין ישתנה מאוד קו הרקיע של העיר, ולא פחות חשוב מכך, תשתנה בצורה דרמטית חוויית החיים היומיומית של כל מי שמהלך בעיר, גם בגובה הרחוב.
שני מרכזי עסקים ראשיים (מע"ר) יש לה לתל אביב: המטרופוליני (ציר נתיבי איילון ומתחם הקריה עד הבורסה ברמת גן), והמסורתי (משני עברי שדרות רוטשילד). בעצם, הם הולכים ומתקרבים זה לזה, בעיקר לפי תוכניות הפיתוח של מתחם הקריה ואזור השוק הסיטונאי כיום. עסקים הם אכן שם המשחק: עד שנת 2020 צפויה תל אביב להכפיל את השטח הבנוי בה למשרדים ותעסוקה, באמצעות תוספת של לא פחות משמונה מיליון מטרים רבועים. איפה זה יקרה?
בכניסה הראשית לעיר, במע"ר המטרופוליני הגדל והולך לאורך ציר נתיבי איילון, צפוי פיתוח חסר תקדים. לא פחות מ־135 מגדלים ענקיים כבר נמצאים בשלבים שונים של תכנון, אישור ובנייה, וכמה מהם עתידים להתחרות על התארים "המגדל הכי גבוה בישראל/במזרח התיכון/באירופה". מצפון למרכז עזריאלי, אושר להקמה מגדל אגד. לבניין כמה תוכניות חלופיות, ואם תתממש התוכנית השאפתנית ביותר, בעוד שש שנים יקום לנגד עינינו מגדל של 81 קומות בגובה 326 מטר; תוספת של חרוט על ראשו תגביה אותו לגובה 360 מטר, והוא יהיה  המגדל הגבוה ביותר לא רק בישראל, אלא באירופה כולה.
לאורך הציר עתידים להיבנות גם מגדל אמפא (שם לא רשמי, 65 קומות, 236 מטר), מגדל ידיעות אחרונות (שם לא רשמי, 65 קומות, 234 מטר), מגדל רנו (51 קומות, 203 מטר), ארבעה מגדלי כיכרות שאול המלך/תנובה (40־45 קומות, 185 מטר), ועוד היד נטויה.
הטיפוס לגובה לא יעצור שם, וימשיך במתחם הקריה. זהו אזור של קרקע מובחרת ויקרה, שעד כה נוצלה בעיקר לבנייה נמוכה ומפוזרת במתחם צבאי שהיה סגור בפני הציבור. לא עוד. שיאי גובה אולי לא יישברו כאן, אבל בדרום הקריה כבר נבנים מגדלי קריית הממשלה ומבקר המדינה, הצבא בונה אף הוא לגובה (בית המטכ"ל ובניינים אחרים), וייבנו גם מגדלי משרדים של 40־45 קומות, בנייני מגורים, מלונות ופארק של ארבעים דונם. שניים מהבניינים במתחם כבר בנויים ומאוכלסים, שניים נוספים בבנייה ועוד רבים בהליכי תכנון ואישור. הבנייה הנמוכה לא תיעלם לגמרי: ארבעים מבנים של המושבה הטמפלרית יישארו במתחם.
לדברי מהנדס העיר, דני קייזר, בעוד שהמשרדים ישקיפו עלינו מלמעלה, ייתכן פיתוח במפלס הרחוב, כך שייווצר חלל עירוני חדש וסביבת הולכי רגל איכותית. נחכה ונראה.

פוטנציאל להתחדשות עירונית
הבנייה לא תעצור גם במתחם הקריה. כל תל אביבי שחי במרכז העיר ומאחר לישון פוגש בדרכו ממועדונים בדרום העיר משאיות הממתינות בתור להיכנס לשוק

מגדל רנו, בתכנון, צמוד לרחוב יגאל אלון. גובה: 203 מטר, 51 קומות

הסיטונאי הגדול של תל אביב. תמונה זו עתידה להתחלף בקרוב בנוף של עגורנים ומנופים עם העברתו של השוק הסיטונאי, המתכוננת כבר השנה, אל מחוץ לעיר, כנראה לסביבת צריפין. באזור שיתפנה מתוכנן פיתוח של מתחם גדול נוסף: זוהי תוכנית משולבת, השמה דגש רב יותר על מגורים ושירותים עירוניים. כאן מתוכננים לקום בניינים של שמונה עד עשר קומות סביב חצרות, ועוד 37 מבנים, ובהם ארבעה מגדלי משרדים ומסחר של 40־50 קומות כל אחד.
לדברי מהנדס העיר, סמיכותם של בניינים אלה לשכונות לב העיר מחזקת את הפוטנציאל להתחדשות עירונית. ההנחה היא שבזכות השילוב של תעסוקה, מסחר ומגורים יוכלו להתקיים באזור חיים מלאים במשך כל שעות היממה, מה שימנע התפתחות של אזור מפוקפק, כמו שקרה, למשל, במתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן.
גם באזורי מגורים צפויה עלייה לגובה, אבל מגדלים גבוהים מאוד יישארו בינתיים תופעה חריגה במתחמים קיימים (למשל, מגדל של 37 קומות שיקום על חורבות מוסך דן ומגדל של 32 קומות בנהרדעא־בארי). במע"ר ההיסטורי מתוכנן המשך

אחד משני המגדלים העתידים לקום במקום מבנה הדולפינריום. שטחו יהיה אזור ציבורי שיצורף לפארק החוף (הטיילת). בתמורה לכך קיבל הזכיין אישור להקים שני מגדלים, אחד של 36 קומות ואחד של 28 קומות

פיתוח של שדרות רוטשילד לקליטת עסקים חדשים, בעיקר בנקאות וביטוח, ושילוב של מוסדות תרבות, פנאי ומסעדות כמו שקורה כעת. באזור זה הבנייה לגובה תהיה מרוסנת: מגדלי המשרדים יתרוממו בעורף השדרה, ובחזיתה ימשיכו לבלוט כמה מהבתים היפים ביותר של תל אביב ההיסטורית. תוכנית שכבר מיושמת בלב העיר מאפשרת צמיחה מתונה של בניינים עד גובה של חמש קומות, בבנייה חדשה וגם כתוספות למבנים קיימים, בתנאי שהבניין כולו ישופץ.
קצרה היריעה מלפרט את כל התוכניות; נזכיר בקצרה רק עוד כמה מהן. מבנה חדש יקום לשוק הכרמל, מבנים לצדו ישוקמו, וייבנה חניון ציבורי תת קרקעי; מתחם נחלת בנימין ישוקם תוך שימור המבנים היפים, תתאפשר תוספת בנייה קלה על הגגות, ייפתחו בתי קפה בחצרות, יוקמו חנויות במפלס הרחוב וישולבו מלונות בוטיק קטנים ודירות סטודיו; אזור שפך הירקון ונמל תל אביב, המתעורר לחיים ומסתמן כאחד מאתרי המשיכה התוססים של העיר, ייכללו בתוכנית הפיתוח הנרחבת "עיר ימים"; מבנה הדולפינריום ייהרס, שטחו יהיה אזור ציבורי פתוח שיצורף לפארק החוף (הטיילת), ובתמורה לכך כבר קיבל הזכיין של הפרויקט אישור להקים באזור שני מגדלים, בערך נדל"ני אדיר, אחד של 36 קומות ואחד של 28 קומות. מגדלים גבוהים עתידים לכבוש אפילו את נווה צדק ואת אזור שוק לווינסקי.
תנופת הפיתוח המתוכננת מעלה התנגדויות רבות של אדריכלים וארגונים ירוקים, וגם של קבוצות חברתיות, המוחות נגד כוחם ההולך וגובר של כרישי נדל"ן הנהנים מנכסים השייכים בעצם לתושבי העיר. היא גם מציבה שאלות בוערות באשר להעצמת פקקי התנועה, לבעיות החניה ולמחסור בשטחים ירוקים בעקבות הפיתוח.