אחר הצהריים, רוח של הרים מתחילה לקרר את הסביבה. השביל מתפתל ועולה, וחוץ מסלעים לא נראה שיש משהו שמצפה לנו על הדרך. ואז לפתע היא מופיעה בעמק, מעט עשן עולה מתנור העצים המשותף, וריח של תבשיל חם נישא באוויר הצלול של העמק. הגענו, אפשר לנוח.
אין הרגשה מספקת יותר מאשר לחלוץ נעליים בסוף יום טיול מאומץ, לפגוש שומר בקתה מחויך, למצוא את המיטה בה תתארח הלילה, ולהתמסר לקפה ולסיפורים של שאר המטיילים שהלכו היום בסביבה. בקתות מטיילים הן חלק מהותי בכל טרק בהרים, ומאפשרות לטייל עם תיק קל וללא אוהל/שק שינה כבדים. על מנת ליהנות מהן באופן המרבי, ריכזתי כאן כמה עקרונות שיעזרו לכם בתכנון הטיול ובהבנה של מהי בקתה.
מה עושים בבקתות הרים?
לפני הכל – מהי בכלל בקתה ?
זהו שם כולל למלונות בסיסיים בהרים, שבדרך כלל ממוקמים במעברים הכרחיים בטיול, ובמרחקים של כיום הליכה זה מזה (לפעמים הרבה פחות). התנאים בבקתות בסיסיים, והלינה בדרך כלל היא בתנאי מעונות. לרוב הבקתות אין גישה ברכב, והאספקה מגיעה אליהן בעזרת מסוק/בע"ח/פורטרים. השמות גם הם רבים: מלון הרים, בקתה, ריפוחיו, אכסניית הרים ועוד.
מה ההבדל בין בקתות ההרים?
בקתות ההרים לא זהות זו לזו, ואפשר לחלק אותן לשלושה סוגים:
• בקתות מאוישות: רוב בקתות המטיילים בעולם הן כאלו. נמצא בהן צוות המאייש את הבקתה במהלך העונה. בבקתות אלו אפשר לצפות למצוא אולמות שינה בהם מיטות קומתיים רבות, שמיכות אישיות, ארוחות לאורך היום וגם בערב, חטיפים ושתייה, חימום במידת הצורך, ושירותים בפנים או מחוץ לבקתה. לפעמים בבקתות כאלו גם יש חדרים יותר פרטיים, אותם חשוב לתאם מראש במידת הצורך (הם תמיד יהיו יקרים יותר).
• בקתות שאינן מאוישות: חלק מהבקתות המאוישות בעונה, עשויות להיות לא מאוישות מחוץ לעונה (ולהציע "חדר חורף") ויש אזורים בעולם (סקנדינביה למשל) בהם רוב הבקתות אינן מאוישות. בבקתות אלה אפשר לצפות למצוא מתקנים לשינה, מתקן חימום (נפט או עץ, לרוב כבוי), ומתקנים בסיסיים לבישול.
• מחסות: זוהי הגדרה כללית לבקתות מטיילים שאינן מאוישות לעולם, בהן ניתן למצוא מחסות חירום. לעתים אין בהן דבר פרט לסככה וקירות, וליתים מתקני שינה ובישול מושקעים יותר. הסגנון נפוץ יותר בסקוטלנד (Bothy's).
בשלב התכנון בררו אם יש מקום בבקתה
את כל הבקתות קל למצוא היום ברשת, לחלקן יש אתר משלהן ולחלקן קל להגיע דרך האתר של המועדון האלפיני לו הן שייכות. מחוץ לעונה יספיק מייל קצרצר, בעונה או כשמתאמים מעט זמן מראש – טלפון שלא במהלך שעות העומס (שעות האוכל) יהיה יעיל הרבה יותר. תיאום מראש יבטיח לכם שומר בקתה שכבר יכיר אתכם בשם ומיטה שתצפה לכם. תיאום מראש מומלץ בעיני גם באזורים פחות פופולריים בהם הסיכוי לעומס נמוך, מכיוון שלעולם אין לדעת מתי תבוא קבוצה ותמלא את כל הבקתה, ותאלצו לישון על מזרן בחדר האוכל…
כולם אחראים לסדר ולניקיון
כשתגיעו לבקתה, לרוב תמצאו שלט שיכוון אתכם לחדר ייבוש ציוד. קחו בחשבון שאם היה יום גשם, הציוד שלכם יהיה תלוי יחד עם ציוד של רבים אחרים, לכן חשוב לשמור על צמצום ובעיקר לזכור היטב היכן שמתם את הציוד שלכם. בכניסה לבקתה בדרך כלל יחכו לכם כפכפי קרוקס או נעלי בית לשימוש ציבורי, יש להסתובב איתם בבקתה ולא עם נעלי הטיולים שלכם. הכפכפים בדרך עוברים ניקיון אחת לעונה, ואני ממליץ ללבוש גרביים לפני נעילתם. האופנה השלטת בבקתות בשנים האחרונות היא זוג כפכפי קרוקס בצבעים שונים, אל תרגישו חריגים…
האווירה החברתית היא חלק מהחוויה
צפו לשבת בשולחן ארוחת הערב עם עוד זוג יפנים, משפחה גרמנית ונער נורווגי שיצא לטיול לפני הקולג'. המשותף הוא שכולם, בדיוק כמוכם, טיילו היום בסביבה והם מלאי חוויות וסיפורים בדיוק כמוכם. מפגשים מזדמנים אלה הם הדרך הטובה ביותר בעיני לאסוף מידע לגבי יום הטיול אליו תצאו מחר, ולפעמים גם לגבי המשך הטיול שלכם. אחרי ארוחת הערב, בדרך כלל יש היצע של משחקי קופסה בשפות אירופאיות שכנראה לא תדברו, לכן אני ממליץ להביא טאקי מהבית…
מה בתפריט?
כבר כמה שנים שבכל חודש יוני אני מגיע עם קבוצה לבקתת בונאטי באלפים האיטלקיים, ובכל פעם בעלת הבית מודיעה לי בחגיגיות ש"היום יש את לביבות הקישואים שאתה אוהב!". מדובר בלביבות איטלקיות בסיסיות ביותר, אבל הן אכן מעולות בסוף יום הליכה. פעם שאלתי אותה, "גברת מארה, איך בכל פעם שאני בא יש את הלביבות האלה? הרי לא הגיוני שתבשלו משהו בתפריט רק עבורי…", והיא ענתה בביישנות: "זה התפריט הקבוע שלנו בכל יוני"…
המזון ברוב הבקתות מגיע בעזרת הליקופטר, עלותו גבוהה ולכן מחושב ומבושל ביעילות רבה. התפריט בדרך כלל קבוע לתקופה, ובדרך כלל אין אפשרות בחירה (בבקתות אליהן מגיע רכב, בדרך כלל יהיה תפריט מגוון יותר). במידה שאתם צמחונים או טבעונים חשוב להודיע על כך מראש, בבקתות ישמחו להיערך בהתאם. צפו תמיד למזון פשוט ויעיל, מרק קטניות, תבשיל בשרי, פסטה, ירקות מבושלים, ולעיתים קינוח (בדרך כלל סוג של פודינג). סיימו הכל מהצלחת, אחרת תזכו למבט עוין של בעל הבקתה שעכשיו יצטרך להעמיס גם פסולת, שהיא משקל יקר על המסוק.
ברוב הבקתות ניתן למצוא גם במהלך היום מזון לצהריים, באותו סגנון כמו בערב (כמפורט למעלה).
הביאו מעט ציוד
הבקתות ערוכות לכך שבאתם ללא כלום, ויש בהן את כל מה שדרוש ללינת הלילה. אני ממליץ להביא סדין קל משקל (לעולם לא תדעו מי ישן במיטתכם והתכסה בשמיכה שלכם אתמול), מגבת קלה (בחלק מהבקתות יש מקלחת, ולפעמים היא גם חמה!), ופנס ראש לקריאה או יציאה מהמיטה לשירותים בלילה. מעבר לכך, הרבה ציוד רק יעיק עליכם בבקתה, שהיא בדרך כלל די צפופה, במטרה להכיל מקסימום מטיילים מדי ערב. פסולת היא משקל שיש להוציא איכשהו מהבקתה, וברוב הבקתות יבקשו אתכם לקחת אותה עמכם.
חשבו את ההוצאות מראש
בסוף ארוחת הערב, ערכו את החשבון על מה שצרכתם, על מנת שתוכלו לצאת לדרך מוקדם וללא עיכובים מיותרים. שלמו על הלינה, המזון, והאקסטרות שצרכתם. בהרבה מהבקתות אין אפשרות לשלם באשראי, קחו זאת בחשבון ובואו מוכנים עם מזומן. המחירים בבקתות משתנים בהתאם לאיכות המתקנים, הביקוש, המיקום ודרך האספקה. מחיר חטיף ,למשל, יהיה בדרך כלל גבוה ב-30% ממחירו בסופרמרקט ממוצע, מכיוון שעלות הבאתו לבקתה היא גבוהה.
כיבוי אורות
ברוב הבקתות, בין 22:30 בלילה ועד 6:00 בבוקר יש כיבוי אורות. בשעות האלה אין שירות במסעדה ומצופה מכולם ללכת לישון. יתכן שגם אם תקראו עם פנס במיטה – תקבלו הערה מהשכן שלכם. יש בקתות (בעיקר אלו הגבוהות, שמלאות במטפסי הרים ולא במטיילים רגליים), בהן שעת ההשכמה אפילו מוקדמת לסביבות 4:00 בבוקר. המלצתי היא פשוט ללכת לישון, ולקום מעט אחרי שעת ההשכמה הרשמית בבקתה. ארוחת הבוקר עדיין תהיה שם, אבל החדר יהיה שקט, והשירותים/מקלחת יהיו פנויים.
לסיכום, זכרו שבדרך כלל מאחורי כל בקתה עומדים אנשים, שבכל יום מקבלים המוני מטיילים עייפים ורטובים בדיוק כמוכם, היו סבלניים כלפי הצוות וכלפי המטיילים האחרים/ות, וכך תבטיחו לעצמכם חוויה מהנה של לילה במקום ייחודי בהרים.
בתמונה הפותחת: בקתת ויטוריו סלה, הגראנד פארדיסו, צילום: יזהר דמטר
____
יזהר דמטר – מדריך טרקים במגוון יעדים בעולם. בשנים האחרונות מתגורר בצרפת עם בת זוגו והכלב טוביה. מטפס, מטייל, מבשל וכותב. אוהב הרים גבוהים, מדבריות, ואוכל טוב. אתר אינטרנט