הגשמים האחרונים גרמו לספיקות (נפח מים ליחידת זמן) שיא בנחלי הצפון. הספיקה תלויה בכמות המשקעים, המתורגמת לנגר עילי, אשר מתנקז וזורם אל הנחל. הנה כמה דוגמאות לצד צילומים של זרימות אדירות שצולמו בשבועות האחרונים ברחבי הארץ, לאו דווקא בנחלים המוזכרים בטקסט:
• נחל תנינים (שטח אגן ניקוז 185 קמ"ר), שמתחיל ברמות מנשה, זורם באזור קירטוני, שכמעט לא מחלחל, כלומר רוב מי הגשם זורמים על פני הקרקע ומתנקזים אל עבר הנחל. הספיקות המרשימות בנחל קרו במרחב של יישובי חבל אלונה וגם במרחב מישור חוף הכרמל, שם הוצפו שדות חקלאיים וחידשו את ימיהן של ביצות כבארה המיתולוגיות.
מפל סער שופע מתמיד בחורף הנוכחי | צילום: מור אור
• נחל קישון (שטח אגן ניקוז 1,100 קמ"ר) מתחיל את דרכו בבקעת ג'נין וזורם במרחב החקלאי של עמק יזרעאל אל עבר מפרץ חיפה, הספיקות המדהימות בנחל הן הרבות ביותר מאז חורף 92/91. הנחל מנקז אליו נחלים משניים, החל מהגלבוע, הכרמל, גבעות אלונים-שפרעם ואזורים נוספים. בנוסף, באגן הניקוז של הנחל יש לא מעט יישובים, אשר השטח הבנוי שלהם, אשר עוטה אספלט ובטון, מהווה פקטור משמעותי בתרומת הנגר העילי.
בטיול בגולן התחושה היא שהמים פשוט פורצים מכל עבר | צילום: אמיר ירחי
• נחל דישון (שטח אגן ניקוז 96 קמ"ר) מתחיל ממורדות הר מירון ועובר בתאי שטח מגוונים, הן מבחינה נופית והן מבחינה גיאולוגית. הנחל נשפך לירדן בתחומי עמק החולה, בסמוך ליסוד המעלה. אגן הניקוז של הנחל מתאפיין במדרונות בעלי שיפוע בינוני עד חריף, ובמקרה הזה לטופוגרפיה יש גם השפעה על הספיקות בנחל.
נחל דישון. גם לטופוגרפיה יש השפעה יש השפעה על הספיקות בנחל | צילום: רתם אלינסון
• ולסיום, נחל געתון. באופן מפתיע שטח אגן הניקוז של הנחל לא גדול (49 קמ"ר), אבל כאן הסיפור מעט שונה. הנחל, שמתחיל את נתיבו בגליל המערבי, באזור מעלות-תרשיחא, מנקז אליו (בדומה לנחל תנינים), אזור קירטוני שכמעט אינו מחלחל. הנחל זורם באזור טבעי, עד לחציית כביש 70, שם ממשיך לזרום בתווך חקלאי, עד שהוא מגיע לפאתי נהריה, שם העלילה מסתבכת.
נחל כזיב – עין חרדלית. כבר שנים שלא נראתה זרימה שכזאת בנחל | צילום: רתם אלינסון
פשט הצפה הוא האזור הסמוך לנחל, שבעת זרימה שטפונית לעתים מוצף. באזורים טבעיים או חקלאיים, פשט ההצפה של הנחל הוא אזור לא בנוי, שהנזק הכי גרוע שיכול להיגרם הוא פגיעה בשדות חקלאיים. לעומת זאת, בנהריה הגעתון עובר בשדרות הגעתון, בתעלה מבוטנת היטב, ללא יכולת חלחול של המים. כל אזור שדרות הגעתון הוא למעשה פשט ההצפה של נחל הגעתון. המשוואה, אם כן, פשוטה: כמות משקעים חריגה + נחל שהפך לתעלה + אזור עירוני שתורם נגר + קרקעית נחל שאינה מחלחלת – כל אלה שווים להצפות חריגות.
מפל עיט שוצף במרץ | צילום: אוהד עומסי
בסיבוב הזה הטבע הראה לנו, שלמרות כל הטכנולוגיות של הסדרת נחלים, ייבוש ביצות ובנייה מתקדמת – "נלבישך שלמת בטון ומלט", כל אלה לא מנעו את התחדשות ביצות כבארה וזרימות שיא, כולל הצפות שגבו מחיר לא פשוט.
הצפות של שדות באזור חוף הכרמל חידשו את ימיהן של ביצות כבארה המיתולוגיות | צילום: רתם אלינסון
גלריה של צילומי זרימות בחורף 2020 – לחצו להגדלה
• צילום תמונה פותחת בכתבה: אמיר ירחי / צילומים בגלריה ובכתבה: אוהד עומסי, רתם אלינסון, מור אור, סמדר אילוטוביץ, דותן סימון ואמיר ירחי