בית אלחדף ביסוד המעלה: זכויות היסטוריות

מלך הוורדים
נסים בכור אלחדף, התלמיד הראשון במקווה ישראל, לא שיער בוודאי את גודל המעשה ההיסטורי שבו נטל חלק. בתום לימודיו יצא ללימודים גבוהים בחו"ל ושב ארצה כאגרונום וכמומחה לטיפוח גנים וצמחי נוי. הגן החשוב ביותר שטיפח אלחדף היה גן הברון פלאטון פון אוסטינוב ביפו, שתהילתו ויופיו היו לשם דבר בכל המזרח התיכון. גן הברון סיפק השראה ליצירות ספרות רבות ונודע כאחת משכיות החמדה של העיר.
כשהחל הברון אדמונד רוטשילד את מפעלו ההתיישבותי, נקרא אלחדף לעבוד בשירות פקידות הברון ולתרום מן הידע שרכש למושבות החדשות. הוא התיישב במושבה יסוד המעלה מוכת הקדחת וסייע לתושביה להתמודד עם קשיי המחלות, המחסור והשכול. הוא הקים במושבה תחנת נסיונות חלוצית לצמחי נוי וגידל בעיקר ורדים, שמהם קיווה להפיק בושם. פעילותו זו הקנתה לו את הכינוי "מלך הוורדים".
בזכות אישיותו, אצילותו ונימוסיו הפך אלחדף למעין גיבור מקומי. הוא הכיר על בוריין את המסורות היהודיות ומצא מסילות ללבם של היהודים הדתיים. כמו כן שלט ברזי הנימוס הצרפתי ובסגנון החיים של הערבים והבדווים, בני שבט הע'אוורנה, שחיו סביב אגם החולה. בדרכו, ידע להשכין שלום, לפוגג סכסוכים ולהשרות שלווה על סביבותיו.
אגדות רבות סופרו על הדרכים שבאמצעותן פישר בין נצים ופסק משפט צדק. לפחות במקרה אחד השוו אותו לשלמה המלך. אל ביתו הגיעו שני אורחים נכבדים, שניהם הפקידו את סוסותיהם ההרות באורוותיו וניגשו לסעודת ערבית דשנה. עם בוקר התברר ששתי הסוסות המליטו אך אחד הסייחים היה חי והאחר מת.
שני הנכבדים טענו שהסייח החי שייך להם. הרוחות התלהטו וקרוב היה להישפך דם. אלחדף הרגיע את המתווכחים, לקח את הסוסות והסייח לאגם החולה, נכנס עם הסייח לסירה והפליג לתוך האגם. אחת הסוסות קפצה אל המים ושחתה לעבר הסירה. כך התברר מעל לכל ספק כי היא אמו של הסייח.

בית אלחדף, מבט מבפנים. שנים רבות נעשה מאמץ לשקם את הבית, ללא הצלחה

לפני שיהיה מאוחר מדי
אלחדף לא עזב מעולם את יסוד המעלה אף שיכול היה להתגורר במקומות פחות מסוכנים. דבקותו במקום גרמה להידבקותו בקדחת שחור השתן, שממנה נפטר בגיל צעיר. בית אלחדף במושבה נותר על עומדו אך לא טופל כראוי. שנים רבות נעשה מאמץ לשקם את הבית, ללא הצלחה. כל יום שעובר מערער את מצבו שכבר עתה חמור ואין לדעת אם ישרוד עוד חורף אחד לפני שיקרוס. מאבקו של אלחדף למען המושבה נשא פרי ויסוד המעלה הפכה למושבה משגשגת שערך הקרקע בה מאמיר ומשגשג. מתוך סיבה זו ממש נשקפת סכנת הרס לביתו של האיש שהקריב את חייו למען המקום. אם ייהרס בית אלחדף, תהא הסיבה אשר תהא, המושבה יסוד המעלה לא תוכל להשתבח עוד בזכויותיה ההיסטוריות, שעה שהיא עצמה מאפשרת את החרבת המבנה המזוהה ביותר עם הזכויות הללו. להיסטוריה אין מהדורה שנייה. מעשים שכבר התרחשו אינם ניתנים להשבה. לעומת זאת קיימת אפשרות להתריע על מחדל הצפוי להתרחש. בית אלחדף ניצב כיום בפני סכנת הרס שאם תתממש, לא יהיה מקום לחרטה וגם לא למחילה. על בעלי הבית, המועצה המקומית יסוד המעלה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים לבצע במתחם פעולות הצלה מיידיות שאחריהן תתקבל הסכמה לגבי ייעודו העתידי של המבנה. ההיסטוריה ידעה להעריך את פועלו של אלחדף שהשפיע על גורלה של יסוד המעלה. ההיסטוריה תדע להעריך גם את חדלונו של מי שיהיה שותף להרס בית אלחדף.