לו היו מובילים אותי עצומת עיניים באחת הסמטאות העתיקות בכפר קמא, קרוב לוודאי שעם התגלות המראות והאווירה השלווה, הייתי נודדת בדמיוני למחוזות זרים ולא מעלה על דעתי שאני בכפר גלילי השוכן במורד הדרך מכפר תבור לכנרת. הרחובות המרוצפים באבן מקומית בוהקים מניקיון והבתים והחומות המקיפות אותם בנויים מאבני בזלת מסותתות שמלט בהיר מעדן את חזותן הגולמית, תריסי עץ תכולים, גגות רעפים אדומים ושערי ברזל מעוצבים משרים אווירת הסתגרות ששייכת לתרבות אחרת שלא נולדה כאן.
גלויית עיניים בביקור הבכורה שלי, המקום הזכיר לי, במבט ראשון, כפר משוחזר דוגמת אלה שמוקמים ברחבי העולם לשמר מורשת עתיקה. אלא שכאן בבתים המטופחים העמוסים בעצי פרי ועציצי נוי פורחים, מנהלים למעלה מ-3,000 תושבים חיי יומיום שוקקים, כשהם מתחנכים מינקותם לנתב בין חיים במאה ה-21 לבין נאמנותם למסורת עתיקת יומין שמקורה במולדתם הישנה. קורותיה ההיסטוריים של הקהילה הצ'רקסית מעוררים אמפטיה בלבו של כל יהודי שנחשף אליה. ב-1876 התיישבו במקום פליטים צ'רקסים שנמלטו מאימות המלחמה הרוסית-צ'רקסית באזור קווקז, בה סבלו מאבדות כבדות בנפש. עד היום נאבקים הצ'רקסים ברחבי העולם בהכרה כרצח עם באירוע ההיסטורי הזה. במקביל, הקימו את הכפר הצ'רקסי השני, ריחניה, השוכן בגליל העליון. רבים אחרים התיישבו בירדן ובשאר מדינות האזור. ריחניה, הכפר הצ'רקסי השני שהוקם בגליל גם מעיון בעיתון המקוון "צ'רקסיה טיימס" אני למדה מדוע ההזדהות עם העם הצ'רקסי היושב בישראל היא כה טבעית. הזיקה בין הצ'רקסים בתפוצות לרפובליקה אדיגיאה (Adyghea) בהרי הקווקז שבדרום רוסיה הולכת ומתעצמת. תלמידים צ'רקסים מישראל יצאו למסע שורשים באדיגיאה ומשלחות מאדיגאיה מבקרות בכפרים בישראל. ביקור בכפר כמה משפחות לקחו על עצמן להנחיל למטיילים וגם למקומיים את המורשת, ובאותה הזדמנות גם להתפרנס. לפני כ-10 שנים פתחו שני חברי ילדות, זוהיר וזכריה תחאוכו, את "המרכז למורשת הצ'רקסית", שמומלץ לפתוח בו את הביקור. במהלכו, המבקרים מוזמנים לצפות במופע אור קולי ובסרטון ולצאת לסיור מרתק בעקבות המדריך הצמוד שלכם, שמפיח חיים במוצגים האותנטיים שלוקטו בשנים עברו ומספר את קורותיה של הקהילה המיוחדת הזו (פרטים בטלפון: 04-688-8082).
לא תמיד ניתן להרחיק לפסטיבל הגבינה הענק המתקיים מידי שנה באדיגאיה. בני הזוג שרה ונח תחאכו פתחו את מחלבת אלברוס (כשמו של ההר הגבוה בקווקז) לפני כחמש שנים והם מייצרים גבינה צ'רקסית מחלב בקר בעבודת יד בתהליך הנאמן למתכון עתיק יומין ששימש חלק מהתפריט הבסיסי בהרי הקווקז. לאחרונה עברה הפעילות לחנות בוטיק חדשה במתחם מרכז המורשת. שרה תמיד שמחה לספר אודות הגבינה המפורסמת בליווי טעימות משתי הגרסאות: הגבינה הלבנה בעלת המליחות העדינה עם 16% שומן והגבינה המעושנת שטעמה דומיננטי יותר והיא מתאימה לכריכים. פתוח: 09:30 -17:30 (שרה 055-6619799) את החלוז, מאפה בצק ממולא בגבינה ומטוגן בשמן עמוק, ניתן למצוא בימי חולין במאפייה הקטנה מזאן ובימי הפסטיבל בכפר אפשר לקנות אותו בחנות המחלבה שבמרכז המורשת. במחלבה מפסטר נח את החלב, מוסיף חלב מוחמץ וכשהגבינה מתגבשת הוא מעביר אותה לסלסלות שיוצרות את צורתה העגולה. הכנה ידנית של גבינה צ'רקסית במחלבה בכפר קמא | צילום: סיוון סגל משפחת גודחה מארחת בצימר אדיגה, הפותח צוהר נוסף להיכרות בלתי אמצעית עם התרבות וחיי היום יום של הצ'רקסים. במקום יחידת אירוח לזוג ולמשפחה ברוח המקום. בפאטיו הנעים מוגשת ארוחת בוקר צ'רקסית עשירה ובהזמנה מראש יגישו לכם ארוחת ערב הכוללת מבחר מאכלים אותנטיים. במסעדת אנטוליה נהניתי ממטעמים מהמטבח הטורקי והצ'רקסי ומסעדת צ'רקסיה כשמה כן היא, מגישה מאכלים מהמולדת הישנה. במרכז הכפר יש גם בית קפה, בוטיק עוגות וגלידריה קטנה. הפסטיבלים
|