תפריט עמוד

בייג'ינג: 48 שעות בעיר

שתפו:

כל מי שמגיע לבייג'ינג מקבל, אחרי שהוא עובר את ביקורת הדרכונים והמכס, טופס צהוב ועליו רשימת האתרים שהוא חייב לראות במהלך הביקור שלו. נהגי מוניות, כך מספרים לתיירים זרים, עורכים רישום מסודר של זרים שנכנסים אליהם למונית, כך שאם אתם לא מבקרים באחד מאותם היעדים, דיילות מחויטות של משרד התיירות הסיני ידאגו להתייצב בפתח חדרכם במלון עם מפה, חיוך וכרטיסי כניסה ליעדים שכמעט פספסתם.

יתכן שהגזמתי קצת, אבל לא יותר מדי. כיוון שבייג'ינג היא בירת סין, כל מי שמבקר בה באמת מרגיש מחויב לעקוב אחרי אותה רשימה פיקטיבית: העיר האסורה, כיכר טיין-אן-מן, מקדש השמיים, מקדש הלאמה הטיבטי, מקטע החומה בבדלינג וכו'. על אף שלרגע אחד אני לא מזלזל באתרים החשובים והמרתקים הללו, לבייג'ינג יש אתרים נוספים להציע, אך כיוון שהם לא מופיעים ברשימת החובה, מעטים מגיעים אליהם. לכן, במקום לכתוב על אתרי התיירות הטחונים עד מים של בייג'ינג, החלטתי להמליץ הפעם על שלושה אתרים קצת שונים, אך מרתקים לא פחות.

מקדש דוֹנְגְיוּאֶה (Dongyue Temple)
מהרגע שהגענו לסין והתחלנו לבקר במקדשים פיתחתי נטייה מובהקת למקדשים דאואיסטיים. למרות ששלוש הדתות המרכזיות בסין (קונפוציאניזם, בודהיזם ודאואיזם) שואלות אלמנטים, סמלים ורעיונות האחת מהשנייה (בסינית נהוג לומר עליהן ש"השלוש הן אחת"), מקדשים דאואיסטיים נוטים להיות צבעוניים וחיים יותר מאחיהם הבודהיסטים והקונפוציאניים.

ייחודו של מקדש דונגיואה הוא בחומה החיצונית שמקיפה אותו. חומה זו היא בעצם מסדרון ארוך שמחולק לעשרות חדרים, כאשר כל חדר הוא מחלקה שיפוטית, בדיוק כמו בבית משפט. בכל חדר יושב פסלו של שופט, ומשני צדדיו, צמודים לקירות החדר, עומדות שתי שורות נוספות של פסלים שמשתנים בהתאם לאופי המחלקה. במחלקת ההתעללות בבעלי-חיים, למשל, כל פסל מייצג בן-אדם שמתעלל בחיה כלשהי ובמחלקת שדי היער מוצאים ארנב עם עיניים אדומות ליד שד עצים ירוק. כל חדר סגור בגדר עץ נמוכה. מבקרים יכולים לקנות לוחות עץ אדומים ולתלות אותם על הגדר של מחלקת השיפוט המתאימה כדי לבקש את עזרת האלים בבעיה מתאימה. קל לנחש שהגדרות העמוסות ביותר הן אלו של מחלקת הרווח הצודק ומחלקת החיים הארוכים.

כתובת: 141 Chaoyangmenwai Dajie

מוזיאון המדע והטכנולוגיה
למי שמטייל עם ילדים או עם סטודנטים לפיזיקה, המוזיאון הזה הוא דרך נהדרת להעביר חצי יום. כמו מוזיאוני מדע בכל העולם, הוא כולל הרבה הפעלות ותצוגות שהן בעצם משחקים בפיזיקה. הקומה הראשונה כוללת דגם של רכבת המגלב (רכבת העילוי המגנטי שפועלת היום בשנחאי), מספר דגמים של מנועים והפעלות שמטרתן להסביר על ההכרח בפיתוח דלקים פחות מזהמים. הקומה השנייה כוללת משחקים סטנדרטיים באופטיקה, מכניקה וחשמל לצד הפעלות שמתמקדות בתקשורת נתונים ובמחשבים. הקומה השלישית מתארת את ההמצאות העתיקות יותר של סין: נייר, אבק-שריפה, דפוס והמצפן.

בנוסף לאולם המרכזי ישנו גם אולם קולנוע ואולם נוסף שכולל מגרש משחקים לילדים קטנים. להבדיל ממוזיאוני מדע אחרים בהם ביקרתי, המוזיאון של בייג'ינג מתרכז כמעט כולו בהנדסת מכונות ובתחום של מצב מוצק. זה אולי לא נשמע מלהיב מדי, אבל התצוגות בנויות עבור ילדים והן מהנות מאד. ואם אחרי ביקור במוזיאון הילדים שלכם לא יפתחו חיבה להנדסה ולמנועים אני קוגלגר.

כתובת: 1 Beisanhuan Zhonglu

ביקרו בחוטונג (hutong)
בשנים האחרונות ארגונים שונים ברחבי העולם מתריעים וצועקים על כך שממשלת סין הורסת בשיטתיות את החוטונגים של בייג'ינג. מדובר בשכונות עתיקות שנבנו על-ידי הכובשים המונגולים בשושלת יואן (1279-1368 לספירה). כל שכונה כזו היא מבוך של סמטאות ושל בתים חד-קומתיים שבנויים סביב חצרות משותפות. מדריכי תיירות נוהגים להשתמש במלים כמו "אותנטי", "היסטורי" או "שוקק חיים" כדי לתאר את השכונות האלו, אך המציאות הרבה יותר אפורה. מדובר בשכונות עוני צפופות שלרובן אין מים זורמים או חיבור לרשת החשמל. בבתים רבים עדיין משתמשים בפחם לחימום והשירותים היחידים הם ציבוריים.

מצד אחד, קל להתאונן על הרס החוטונגים כל עוד לא צריכים לגור בהם. מצד שני, הם באמת פיסת היסטוריה, כך שלמי שמגיע לבייג'ינג בשנתיים הקרובות בהחלט מומלץ לבקר בהם לפני שהם ייעלמו כליל. מי שיגיע אחר-כך יוכל לבקר בחוטונגים שהעירייה משפצת לקראת האולימפיאדה: היא מרחיבה את הסמטאות, מנקה ומייפה אותן כך שתיירים יזכו לחוויה שתריח מאקונומיקה וצבע טרי במקום משתן ופחם שרוף.

החוטנגים מפוזרים ברחבי העיר. במפות הם נראים כמו סמטאות צרות שכוללות בשמן את המלה hutong. להבדיל מרחובות אחרים בעיר, שלטי הרחוב שלהם צבועים באדום.

סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: