גן לאומי תל אשקלון זוכה באחרונה לתנופת פיתוח נרחבת, במסגרתה חשפה בשנים האחרונות רשות העתיקות בזיליקה מפוארת, הגדולה ביותר בארץ, מלפני 2,000 שנה.
הממצאים המרהיבים הכוללים גם אודיאון (תיאטרון) קדום, נחשפים עתה, בפעם הראשונה, וצפויים להיפתח בקרוב למבקרים בגן הלאומי תל אשקלון כחלק מחוויית הביקור באתר. זאת לאחר שתסתיימנה עבודות הפיתוח, השימור והשחזור הכוללות גם הנפת פסלים ועמודי שיש שנחשפו בחפירות באתר.
בנוסף, רשות הטבע והגנים ועיריית אשקלון מפתחות ומסדירות מערך שבילים חדש ומונגש, שמטרתו לחשוף באופן חוויתי ונוח יותר את ערכי הטבע, המורשת והנוף הייחודיים של הגן הלאומי ולהעצים בכך את חווית הביקור עבור המבקרים.
בבזיליקה (מבנה ציבורי רומי) המתוארכת לתקופה הרומית, התנהלו חייה הציבוריים של העיר בתקופה זו, אזרחיה נפגשו לצרכי עסקים ועניינים חברתיים ומשפטיים, התקיימו בה הופעות וטקסים דתיים.
הדמיה עתידית של הבזיליקה – קרדיט רשות העתיקות וצורמל טורנר אדריכלות נוף
לדברי ד"ר רחל בר-נתן, סער גנור ופדריקו קוברין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה, העצום בגודלו, קורה בגג וחולק לשלושה חלקים – אולם מרכזי ושני אולמות משני צדדיו. האולם עוטר מסביב בשורות של עמודים וכותרות משיש, שהתנשאו לגובה משוער של 13 מטר ותמכו את גג המבנה. רצפתו וקירותיו ניבנו משיש".
השיש, שנתגלה במסגרת החפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר לאורך השנים, כשהאחרונה שבהן הסתיימה לפני כשנתיים, הובא מאסיה הקטנה באוניות מסחר אל חופה של העיר אשקלון, שהייתה ידועה כעיר מסחר הומה. בסה"כ נחשפו כ– 200 פרטי שיש במשקל של מאות טונות, המעידים על הפאר הרב של המבנה. בין הפריטים, נתגלו עשרות כותרות עמודים עם עיטורי צמחים, שעל חלקם מופיע העיט – סמלה של האימפריה הרומית. בפינות המבנה ניצבו עמודים וכותרות שצורתם לב. בתוך כך, בחפירות הבריטיות שנערכו בשטח המבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, נתגלו פסלי ענק, בהם פסל של ניקה – אלת הניצחון, הנישאת על כדור הארץ שמרים האל אטלס ופסל איסיס – אלה מצרית בדמות טיכה אלת המזל של העיר.
פסל של ניקה – אלת הניצחון, הנישאת על כדור הארץ שמרים האל אטלס ופסל איסיס – אלה מצרית בדמות טיכה אלת המזל של העיר – צילום יניב כהן רשות הטבע והגנים
מבנה הבזיליקה חרב ברעידת אדמה שהתרחשה בארץ ישראל בשנת 363 לספירה. גלי הרעידה ניכרים היטב ברצפת המבנה והם עדות מוחשית למאורעות שהתחוללו באשקלון בשנה זו. לאחר חורבנו ניטש המקום. בתקופות העבאסית והפאטמית שימש שטחה של הבזיליקה כאזור תעשייה ונבנו בו מספר מבנים. באחד מהם שימשו העמודים וכותרות שיש מהבזיליקה בשימוש משני לבניית קירות המבנים. בתקופה העותומאנית נמצאו עדויות לניסור פריטי השיש, לצורך הכנת אבני ריצוף ואף להעברתם של חלק מהפריטים האדריכליים המפוארים לבניית מבנים.
במסגרת עבודות השימור והשחזור המורכבות של האודיאון (תיאטרון) והבזיליקה מפוארת שמבצע מנהל השימור של רשות העתיקות, בהובלת רשות הטבע והגנים ותרומתה האדיבה של קרן "ליאון לוי", יוצבו פסלי השיש המפורסמים והמרהיבים של אשקלון העתיקה בחלק הדרומי של הבזיליקה. בשלב הראשון, ישומר ויוסדר האודיאון. בתרומת קרן ליאון לוי, יוקמו בו מושבים מודרניים, במה, ומערך שילוט ותוכן. במקביל, החל באתר הפיילוט להצבת פריטי השיש המרשימים, ובמבצע מורכב, הונף אחד העמודים, במשקל של עשרות טונות, בבזיליקה. רצפת הבזיליקה שנחפרה תשומר ותפולס, ועמודים נוספים יוצבו בהיקף, בהתאם למסקנות ה"פיילוט". אז, תעמוד לרשות הקהל בזיליקה מפוארת, הגדולה בישראל. בינתיים יוכלו המבקרים לשבת על מושבי האודיאון שעבודותיו צפויות להסתיים בחודשים הקרובים ולהסתכל על העבודות שיבוצעו בבזיליקה הצמודה אליו.
בתוך כך, מערך השבילים החדש והמונגש שרשות הטבע והגנים ועיריית אשקלון מפתחות ומסדירות בגן הלאומי נועד לחשוף באופן חוויתי ונוח יותר את ערכי הטבע, המורשת והנוף הייחודיים של הגן הלאומי ולהעצים בכך את חווית הביקור עבור המבקרים. מסלול זה, באורך של כ-2 ק"מ, יעבור בין מוקדי הביקור הבולטים שבגן הלאומי, ביניהם השער הכנעני המקושת הקדום ביותר בעולם, בארות המים המפורסמות של העיר הקדומה, הבזיליקה והאודיאון, והחומות הצלבניות. מסלול כרונולוגי זה לאורך כל ההיסטוריה של אשקלון ילווה בשילוט ובתוכן מותאם . בהמשך, יוכשר מסלול טיול נוסף אל החומה העתיקה וחולות אשקלון ויאפשר הצצה אל עולם החי והצומח העשיר מדרום לגן הלאומי. בין שני מסלולי הטיול, בליבו של הגן, יוקם מרכז מבקרים הממחיש בצורה אינטראקטיבית חווייתית את החיים התוססים בעיר הנמל ואת חשיבותה לאורך כל התקופות.
האודאון – מבט מלמעלה – צילום תומר עופרי רשות הטבע והגנים
לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים : "הגן הלאומי תל אשקלון משלב אתר עתיקות מרתק וערכי טבע ייחודיים המאפיינים את חולות מישור החוף. הוא הגן הלאומי הראשון שהוכרז בישראל בשנות ה-60 של המאה הקודמת ומאז ועד היום לא מפסיק להתפתח ולהתחדש למען קהל מבקריו מכל הארץ. חשיפת הבזיליקה והאודיאון יחד עם פעולות הפיתוח, השימור והשחזור הכוללות גם הנפת עמודים ופסלי שיש קדומים שנמצאו בחפירות באתר וכן מערך שבילי טיול חדש ומונגש סביב מוקדי העניין הבולטים, יעצימו ללא ספק את חווית הביקור באתר וידגישו עוד יותר את ערכי המורשת והייחודיות שבו. אנו מודים לשותפים לעשייה ולדרך על תרומתם הרבה לפיתוח הגן הלאומי לרבות סיועה הנדיב של הגברת שלבי ווייט וקרן ליאון לוי בליווי הצמוד של הארכיאולוג פרופ' דניאל מסטר".
לדברי תומר גלאם, ראש העיר אשקלון: "הגן הלאומי אשקלון הוא אחד מהאתרים החשובים והעתיקים בישראל ואף בעולם ופעם אחר פעם הוא זוכה להיות מבין האתרים המתויירים בארץ. זוהי גאווה גדולה לעיר ובהתאם לכך, אנחנו משקיעים בו משאבים ותקציבים בשיתוף רשות הטבע והגנים ומעודדים את הביקור בו על ידי כניסה מסובסדת לתושבי אשקלון ועל ידי יוזמות חינוכיות וקהילתיות. לאחרונה גם השלמנו את שדרוג כביש הגישה לגן ששינה את פניו לבלי היכר ומעניק למקום את הכבוד הראוי לו. אני משוכנע כי עבודות השחזור והשימור בגן, החשיפות הארכיאולוגיות החדשות ועבודות הפיתוח כולל שבילים חדשים ומונגשים, יתרמו בצורה משמעותית ליופיו הטבעי של הגן ויחזקו את מעמדו כגן הלאומי היפה והמטופח ביותר בישראל".
לדברי שלבי וויט, מייסדת קרן "ליאון לוי" ,שעבודות השימור והשחזור התאפשרו בין היתר בזכות תרומתה הנדיבה : "כשליאון ואני ביקרנו באשקלון בשנת 1985, לא תיארנו לעצמנו שקשרינו עם אותו נמל ימי עתיק ימשכו יותר משלושה עשורים. אני שמחה שהאודאון, אחת התגליות הארכיאולוגיות הרבות שגילתה משלחת ליאון לוי, ישוחזר כעת והפסלים הרומיים המפורסמים של אשקלון יחזרו למיקומם המקורי. בזכות זאת המבקרים מישראל ומכל העולם בגן הלאומי באשקלון יוכלו לדמיין את העיר הגדולה הזו ואת תפארתה הקדומה".
חפירת הבזיליקה בגן הלאומי תל אשקלון. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
"את מבנה הבזיליקה ייסד הורדוס הגדול, שאחד המקורות מעיד שמוצא משפחתו היה מהעיר אשקלון", מוסיפים גנור, ד"ר בר-נתן וקוברין מרשות העתיקות. לדבריהם "בימי השושלת הסוורית הרומית, במאות ה-2 וה-3 לספירה, שופץ המבנה, הובאו למקום פריטים אדריכליים משיש ונוסף לו תאטרון קטן. מטבעות מימי הורדוס שנתגלו בתשתית הרצפות הקדומות של הבניין, מלמדים על הקמתו בימיו של אחד מהבנאים הגדולים שידעה ארץ ישראל. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו הזכיר בכתביו את הבניה של הורדוס בעיר אשקלון, ומונה בהם מזרקות, בית מרחץ ואולמות עמודים. עתה, על פי העדויות הארכיאולוגיות החדשות, ניתן להבין את המקור ההיסטורי".
תמונה ראשית: דר' רחל בר-נתן עם אחת מכותרות העמודים שנחשפו בגן לאומי אשקלון. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
מפת תל אשקלון: