תפריט עמוד

אנדלוסיה – הבתים היפים

שתפו:

חלק גדול מהטיול באנדלוסיה מוקדש להנאה מהאדריכלות הייחודית באזור. הסגנון הבולט באזור הוא האדריכלות המורית, שניכרת במסגד הגדול בקורדובה, ובמתחם האלהמברה בגרנדה. לצד אלה אפשר ליהנות מאדריכלות גותית, מסגנון המודחאר וגם מאדריכלות חדשה כמו גשר אלמיו בסביליה. כמה פנינים ארכיטקטוניות באנדלוסיה

פורסם 9.3.09
כאשר מטיילים באנדלוסיה, בין אם בגרנדה, בקורדובה או בסיבליה, אי אפשר להתעלם מהארכיטקטורה הייחודית, שהיא אחת הסיבות להגיע לאזור. הסגנון הבולט ביותר באזור הוא האדריכלות המורית, המאופיינת, בין היתר, בקשתות מחודדות וקשתות פרסה, כיפות גדולות, שימוש בצורות גיאומטריות, שימוש בסימטריה, שימוש בצבעים בולטים וחצרות גדולות, המעוצבות פעמים רבות כגן מוסלמי, עם תעלות מים, מזרקות וקולונדות עמודים היקפיות.

כל אלה באים לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר במתחם האלהמברה בגרנדה. זהו מתחם ארמונות ומבצרים שנבנה על ידי סולטני נאסריד המורים במאות ה-13 וה-14, על אחת הגבעות המקיפות את גרנדה. המתחם מורכב ממבוך של פטיואים, כיפות וקשתות המעוטרות באריחים ססגוניים. כל אלה מסודרים בתבניות גיאומטריות מסובכות. המתחם מורכב משלושה חלקים: הארמון המלכותי – קאזה ריאל, גני הגנרליפה והאלקאזבה – המצודה הבנויה מלבנים אדמדמות. בצידו הדרומי של הארמון המלכותי נמצא הסאלה דה לוס אבנסראח'ס (אולם המורים) שנחשב לחדר היפה ביותר במתחם, הודות לתקרתו המעוטרת ולכיפתו דמוית הכוכב, המשקיפה אל הבריכה שמתחתיה. בלב המתחם נמצאת חצר האריות, המקום המתויר ביותר בארמון. באמצע החצר מזרקה עם 12 אריות המסמלים את גלגל המזלות, ומעליהם ארבעה זרמי מים המסמנים את ארבע פינות היקום. גולת הכותרת של הביקור במקום היא גני הגנרליפה, גנים סימטריים בסגנון מוסלמי שממחישים מהי תפיסת גן העדן על פי הקוראן, ומאופיינים במזרקות ובריכות מים ואכסדראות עמודים צוננות.

גולת הכותרת של הביקור באלהמברה היא גני הגנרליפה, גנים סימטריים בסגנון מוסלמי שממחישים מהי תפיסת גן העדן על פי הקוראן | צילום: דיוויד פדרה

אתר מורי נוסף, הרבה פחות מוכר ומתויר, הוא קורל דל קרבון (בית הפחם), בניין מ-1330 ששימש כאכסניית דרכים. במקום לנו סוחרים ששמרו את סחורותיהם בקומה העליונה בעוד שחיות המשא שלהם ישנו בקומה התחתונה. במשך שנים החצר הפנימית של המקום שימשה גם כתיאטרון עבור שחקנים נודדים. היום מדובר באחד המבנים המורים העתיקים ביותר שנשתמרו בגרנדה ובאכסניה המוסלמית היחידה שנשארה בספרד. המבנה מרובע והחדרים מקיפים חצר פנימית ששימשה במשך שנים כתיאטרון עבור שחקנים נודדים. בכניסה לבניין יש קשת בצורת פרסה, ומשם מגיעים לאולם המרכזי, המכוסה כיפה. היום המרכז משמש חנויות של אמנים וגלריות.

יעד נוסף שאסור להחמיץ כשרוצים להתרשם מהאדריכלות האיסלאמית באנדלוסיה הוא העיר קורדובה, שהיתה בירת אנדלוסיה המוסלמית בשנים 1036-751. בשיא פריחתה קורדובה היוותה השראה למרכזים חשובים אחרים באימפריה המוסלמית, כמו בגדד ודמשק. בשנים אלה העיר משכה אליה אמנים, מוזיקאים, פילוסופים ומשוררים מכל רחבי העולם הערבי. המסגד הגדול של קורדובה (Mezquita), שנבנה ב-748, הוא אחד מהסמלים של גדולתה של קורדובה באותה תקופה. זהו המסגד הגדול באירופה ואחד המסגדים הגדולים והמרשימים בעולם האיסלאמי. המסגד מאופיין בקשתות מרשימות דמויות פרסה, הבנויות מלבנים אדומות ומאבנים לבנות לסירוגין, ובשורות עמודי השיש הצבעוני שבאולם התפילה. את המיחראב – הגומחה המקודשת שפונה אל מכה – הוסיפו בתקופה מאוחרת יותר והוא נחשב לאחד המיחראבים המפוארים ביותר בעולם המוסלמי. אזור המיחראב מעוטר בפסיפסי זכוכית בדגמים מסוגננים בצבעי זהב, אדום, כחול וירוק. לפני המיחראב יש שלוש כיפות מפוארות המקושטות גם הן בפסיפסים ובגילופי אבן.  בחצר המסגד יש בוסתן עם עצי הדר ודקל ובריכת טהרה. לאחר הכיבוש הנוצרי במאה ה-13 הפך המקום לקתדרלה.המינארט הפך למגדל פעמונים ואילו באמצע המסגד הוסיפו הנוצרים מזבח עצום. למרות זאת הנוצרים לא הרסו את המסגד, כך שהיום זהו למעשה מסגד שבמרכזו קתדרלה.

המסגד הגדול של קורדובה מאופיין בקשתות מרשימות דמויות פרסה, הבנויות מלבנים אדומות ומאבנים לבנות לסירוגין | צילום: דיוויד פדרה


קורדובה היא לא המקום היחיד בו מבנה הקתדרלה שימש בתחילה כמסגד. גם הקתדרלה עצומת המימדים של סביליה, שבעיצובה ניכרים סגנונות הגותיקה, הבארוק והרנסאנס, שימשה כמקור כמסגד. המסגד, שבנייתו הושלמה ב-1198, נהרס, וב-1402 החלה בניית הקתרדלה במקומו. "חצר התפוזים", פטיו דה לוס נרנחוס (Patio de los Naranjos) של המסגד הפכה לחצר המקדימה את הכניסה אל הקתדרלה, ומגדל הקריאה של המואזין,  הוחלף בחירלדה (Giralda) – מגדל הפעמונים שהפך לאחד מסמליה של העיר. הקתדרלה, שבנייתה הסתיימה במאה ה-16, היא אחת מהגדולות בעולם והמפוארות בעולם.

הקורו (Coro), מושב המקהלה הרנסנסי, מגולף ובולט, ומולו, בלב הקתדרלה, נמצאת הקפלה הגדולה", עליה ניצב קיר תבליט מצופה זהב, המציג 45 סצנות מחיי ישו. מימין לקפלה שוכן קבר שלגביו נטען שהוא קברו של כריסטופר קולומבוס.

בסמוך לקתדרלה נמצא ארמון אלקאסר, הבנוי בסגנון המודֶחאר (Mudejar) – סגנון נפוץ בספרד המשלב ערכי אסתטיקה נוצרית ואלמנטים של אמנות איסלאמית. ב-1254 החלו לבנות אותו בהוראת המלך אלפונסו העשירי "החכם", ובאמצע המאה ה-14, המשיך פדרו "האכזר" לבנות את הארמון. הבנאים והנגרים המוסלמים הגיעו מסביליה, מגרנדה ומטולדו, והביאו עמם חומרים כמו קרמיקה ועץ. הסגנון מזכיר את זה של ארמון אלהמברה: שימוש בסימטריה ובצורות גיאומטריות, פטיואים, קרמיקה מזוגגת, עיטורי סטוקו, קשתות וערבסקות. לארמון, בדומה לארמונות איסלאמיים אחרים ולארמונות באנדלוסיה בפרט, צמודים גנים מרהיבים, בנויי טראסות ובריכות נוי.

גשר אלמיו בסביליה

אחרי שראינו אדריכלות איסלאמית, נוצרית, וכזו המערבת בין הסגנונות, הגיע הזמן לאדריכלות חדשה. אחד מהסימנים המייצגים ביותר לאדריכלות החדשה באנדלוסיה הוא גשר אלמיו בסביליה. הגשר התלוי תוכנן על ידי האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה, שתכנן גם את גשר המיתרים השנוי במחלוקת בירושלים. קלטרווה תכנן גשרים תלויים רבערים רבות ברחבי העולם (בהן בילבאו, ונציה ואפילו פתח תקוה) והסגנון שלו מתאפיין בצבע לבן ובשימוש נרחב בכבלים, קשתות, קורות וזכוכית ליצירת אפקט שקוף. הגשר, שעל נהר הגוואדאלכיביר, הוקם בסביליה לקראת היריד העולמי של 1992. אורכו 200 מטרים, וכדי לעופף נתמך הגשר ב־13 זוגות כבלי פלדה הקשורים לתורן ענק, הנטוי בזווית של 58 מעלות וגובהו 142 מטרים. התורן מאזן במשקלו את מפלס התנועה של הגשר, ומעניק לו חזות דינמית. הגשר של קלטרבה נראה אולי מעט משונה אם מעמידים אותו לצד מבנים כמו האלקאסר והקתדרלה של סביליה, אבל זהו ייחודה של סביליה ושל חבל אנדלוסיה כולו – היכולת לשלב תרבויות שונות והשפעות של כובשים שונים בערבוביה.

קטלוניה: מסע תרבותי

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: