אין כמו סיפורי אוצרות. כילד הייתי מרותק לדרך העקלקלה שהובילה אל המטמון. הייתי אחוז התלהבות מהעושר האגדי שנפל לידי הרפתקנים או סתם בני מזל. לא רק אוצרות שהיו קבורים במשך מאות שנים על אי בודד ונשלפו בין לילה מהקרקע מתוך תיבה מכוסה בעפר. הוקסמתי גם מהשד הפלאי של עלי באבא, מהדייג ודג הזהב, מסיפורו של ז'ול ורן "ירושת המיליונים" – מסיפורים שבהם העושר הוא בר השגה במפתיע. אבל מתברר שאילו חייתי במאה ה-18 לא הייתי זוכה לתענוג הזה, כי סיפורי האוצרות הם תת ז'אנר די צעיר. "סיפורים כאלה נולדו יחסית מאוחר", אומר העורך וחוקר ספרות הילדים, יחיעם פדן. "למשל התנ"ך: 24 ספרים ואף סיפור אחד על אוצר. כמה מאות שנים אחר כך נכתבו האיליאדה והאודיסאה – שום אוצר". היכן אוצרות מופיעים לראשונה? ומה בדבר סיפורי אוצר מודרניים? יש מסר משותף לספרים הללו? |
מסיפורי אלף לילה ולילה דרך אי המטמון ועד לחיפוש אחר האוצר במדבר בספר "בורות" - אוצרות ספרותיים תמיד הלהיבו את דימיון הקוראים. ראיון קצר על אוצרות עם חוקר ספרות הילדים יחיעם פדן פורסם 5.1.12 |
Array
(
)