רוב המבקרים באוסטרליה, ואפילו רוב האוסטרלים עצמם, אינם מגיעים לאאוט־בק – המישורים הענקיים והצחיחים שבמרכז המדינה. גם מי שכן עובר באזור אינו מצליח בדרך כלל לפגוש את הגרעין הקשה של התושבים המקומיים, החוואים המתגוררים בחוות בקר מבודדות, מרוחקות מרחק עצום זו מזו ומכל יישוב אחר. אגב, חווה בינונית, או "תחנה", כפי שהיא מכונה באוסטרליה, משתרעת על שטח של כאלפיים קילומטרים רבועים. קחו מפה של ישראל, ציירו משולש שקודקודיו בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע, ותקבלו שטח של חווה ממוצעת בגודלה. אחת ההזדמנויות שבהן הצלחנו לפגוש כמה מאותם חוואים ולהתוודע לצד שונה ומיוחד של אוסטרליה היתה כשנקלענו לרודיאו השנתי של נורמנטן (Normanton), עיירה קטנה השוכנת לצד "הסוואנה היי־וויי" – דרך עפר ארוכה המחברת בין הטריטוריה הצפונית לעיר קיירנס (Cairns) שבחוף המזרחי. ברוב הימים נורמנטן היא עיירת אאוט־בק מנומנמת עם שני רחובות של בתים מאובקים, תחנת דלק, פאב מקומי ומינימרקט שמציע את האטרקציה הגדולה ביותר ברדיוס של מאות קילומטרים – פיצה מהתנור בערבי שישי. אבל פעם בשנה היא מתעוררת לחיים חדשים, מנערת מעליה את אבק השגרה ומתכסה מחדש באבק אחר – זה של הרודיאו המסורתי.
אל הרודיאו מגיעים בכל שנה משתתפים וצופים מהאזור כולו. הם גומאים בשמחה מאות קילומטרים ברכבם כדי להגיע לאירוע מתחנת הבקר שבה הם עובדים וגרים. חיי החברה של החוואים לא ממש סוערים, והרודיאו של נורמנטןהוא אחת ההזדמנויות הנדירות יחסית שבהן הם יכולים להיפגש עם השכנים המרוחקים (700 קילומטר) והקרובים (200 קילומטר). למרות המרחקים הגדולים, כשהיינו שם הרגשנו כאילו נקלענו לאירוע משפחתי, מכיוון שגם כאשר כל התושבים באזור נאספים יחדיו, מדובר בלא יותר ממאות אחדות. בשלושת ימי הרודיאו צפינו בתחרויות רכיבה על סוסים ופרים פראיים, לכידת עגלים בלאסו, מירוצי סללום חביות ועוד. התחרויות התקיימו ברחבת עפר מגודרת שמעליה התנוסס מגדל שיפוט מאולתר. מסביב לרחבה לא היו מקומות ישיבה מסודרים, וכמו שאר הצופים, החנינו את הטויוטה 4×4 שלנו ב"רוורס" בשולי הרחבה וצפינו באירוע בישיבה נינוחה על גג הג'יפ. כמו בכל אירוע ספורטיבי שמכבד את עצמו, גם הרודיאו של נורמנטן נהנה מחסויות עסקיות. אך כאן נותני החסות הם לא נייקי וקוקה קולה אלא הפאב המקומי, המינימרקט ותחנת הדלק, שזוכים להציג במתחם שלטי פרסומת עם הלוגו שלהם. התחרויות אינן מקצועיות, כולם מכירים את כולם, וכל חבורה שמגיעה מאחת התחנות מעודדת את הנציג או הנציגים שלה, המנסים את מזלם. וכולם מנסים. יש מקצים מיוחדים לגברים, לנשים ולנוער. באחד הימים התקיים אפילו מקצה מיוחד לילדים עד גיל חמש, שהתחרו ברכיבה חופשית על עגלים פראיים. אמנם הם נעזרו באבא, אבל בשום פנים ואופן לא ויתרו על ההזדמנות לככב בזירה. לאמהות המודאגות לא נותרה בררה אלא לעודד מהיציע ולקוות לטוב. הכרוז הכריז על שם המתמודד הבא, ובקהל השתרר שקט מתוח. רק פלג גופו העליון של הבוקר נראה מבעד לדלתות הברזל הגדולות. המכלאה רעמה כולה, הדלתות נפרצו, ולרחבה התפרץ פר ענקי ועצבני, עיניו זועמות, והוא מתפרע וקופץ כמוכה אמוק בניסיון לזרוק מעליו את הרוכב. פעילי "תנו לחיות לחיות" לא יהיו מאושרים מהאופן שבו מושגות אותן קפיצות – שנייה לפני שהשער נפתח מקבלות הבהמות מכת חשמל קטנה באמצעות שוט אלקטרוני. החוואים התעקשו כי זה לא כואב במיוחד, אך למראה הפר המשתולל קצת התקשינו להאמין לכך. אחרי שהצלבנו כמה הסברים במבטא אוסטרלי כבד הבנו שהחוקים פשוטים: כל רוכב שמצליח להישאר על גב הבהמה במשך שמונה שניות, עד הישמע הגונג, יכול לצבור נקודות: עד חמישים נקודות לביצועי הרוכב ועד חמישים נקודות למידת פראיות החיה. תשואות רמות במיוחד קיבלו בוקרים שלא רק הצליחו להישאר על הפר אלא גם נופפו בידיהם לקהל אגב כך.
לפעמים דווקא הליצן הוא שגונב את ההצגה. בהתחלה היינו בטוחים שקיבלנו ליצן עם נטיות התאבדותיות. לאחר שהפר הפיל את הרוכב הוא נעמד ממש ממולו, קיפץ בבגדיו הצבעוניים ונפנף בידיו. הפר זינק לעברו בטירוף מחודש, אך שנייה לפני שהתנגש בו זז הליצן במהירות שלא תיאמן, והפר שוב מצא את עצמו נעול במכלאה. התברר לנו כי דווקא הליצן הוא בעל התפקיד הרציני מכולם. זהו בוקר מקצועי ומנוסה שסיים את לימודיו בבית הספר לרודיאו, ותפקידו למשוך את תשומת לבו של הפר אחרי שהרוכב התעופף מעל גבו, כדי להציל את הרוכב מלהירמס תחת פרסות הבהמה המתפרעת. התרשמנו שהמשתתפים באמת נהנים מהאתגר, מכיוון שסכומי הפרסים בתחרויות סמליים למדי ואינם מצדיקים את הסיכון שנוטלים עליהם המשתתפים – שבירת עצמותיהם. כמו דברים רבים אחרים באאוט־בק, גם שבירת עצמות אינה עניין פשוט, שכן בית החולים הקרוב ביותר נמצא במרחק של כמה שעות נסיעה בדרכי עפר מאובקות. במקרה של פציעה חמורה צריך להזעיק את הרופאים המעופפים. אלה מגיעים לאזור במטוסים קלים, מעניקים סיוע מיידי, ובמידת הצורך מפנים את הפצוע לבית החולים. כשהתעניינו אצל אחד הבוקרים שישב לידנו כיצד הוא מתכונן לתחרות, עלה על פניו חיוך. הוא השיב שאיש אינו עושה שום הכנות מיוחדות. "כל יום עבודה שגרתי, שבו אנחנו מניידים עדרים ומתחזקים קילומטרים של גדרות בקר על גב הסוס, מספק לנו את כל האימון שאנחנו צריכים", הסביר. שטחי המרעה של התחנות כה גדולים, שלעתים כדי לרכז את הבקר צריך להיעזר במסוקים. אך הדרך היחידה לנהוג את העדר אל עבר המכלאות היא באמצעות סוסים. גזרה נמוכה? לא באאוט־בק באאוט־בק תלבושת של קאובוי אינה תחפושת לפורים אלא צו אופנה המחייב את כולם. חוץ מאיתנו, כל הנוכחים, מתינוקות בעריסה ועד אחרונת הסבתות, לבושים בחולצות משובצות המהודקות בחגורת עור עבה למכנסי ג'ינס בגזרה קלאסית. להשלמת המראה איש אינו שוכח לנעול מגפי רכיבה גבוהים ולחבוש כובע בוקרים רחב שוליים. נשים בעלות יצר אופנה נועז מעדיפות ללבוש חולצת משבצות בצבעי פסטל במקום הגוונים הכחולים המסורתיים, ורוכבים קשוחים במיוחד לובשים מעל הג'ינס גם מגִנים מעור ואינם שוכחים להדק למגף דורבנות. גם לאביזרים נלווים יש מקום, וניכרת הקפדה על פרטים כגון ארנקי עור תואמים או מטפחות בוקרים צבעוניות על הצוואר. אפילו המרדנים שבבני הנוער מסתובבים בגאווה בתלבושת הקאובוי שלהם. מכנסי ג'ינס משופשפים, או חס וחלילה קרועים, לא הגיעו לאאוט־בק, שלא לדבר על ג'ינס בגזרה נמוכה. בתחום הרכב דווקא השתלבנו היטב באופנה השלטת – ג'יפים וכלי רכב 4×4 – אם כי במקרה של תושבי האזור, יותר משזו אופנה מדובר בצורך חיוני. לכולם יש רכב שטח המצויד באנטנות קשר ענקיות, בכמה צמיגים רזרביים וב"בול באר" – פגוש קדמי אימתני שמיועד להגן על הרכב במקרה של התנגשות בקנגורו. המספר העצום של הקנגורו המוטלים בדרכי העפר באזור מוכיח שבניגוד לאופנה בכבישי תל אביב, כאן זהו בהחלט אביזר בטיחותי ממדרגה ראשונה.
מלבד התחרויות, הרודיאו הוא גם הפנינג ענקי שכולל לונה פארק נייד, דוכני הגרלות, משחקי קליעה, המבורגרים, נקניקיות, סוכר על מקל וכמובן אוטו גלידה מנגן. בהפסקות הילדים מתרוצצים בין הסוסים לאטרקציות הצבעוניות, השונות כל כך מהנוף הצהוב והדהוי שהם רגילים לו. המבוגרים עוסקים בעיקר בשתיית בירה ומתעדכנים: מה חדש אצל השכנים, מה מצב העדר ואיך מתמודדים עם העשבים הרעילים שצצו לאחרונה בשטחי המרעה. בתום שלושת ימי הרודיאו כולם הולכים לפאב, לרוקן כוס אחרונה של בירה לפני הנסיעה הארוכה והקופצנית חזרה הביתה. הילדים הקטנים שבים ללמוד בכיתות וירטואליות באמצעות הרדיו והאינטרנט, בני הנוער שבים לפנימיות האזוריות, והמבוגרים חוזרים לעבודה הקשה והשוחקת של גידול עדרי בקר בערבות אוסטרליה, כדי שלכולנו יהיו סטייקים טעימים ועסיסיים על השולחן. עד הרודיאו הבא. | ||||||||||||
נורמנטן, עיירה מנומנמת ומאובקת במישורים הצחיחים של מרכז אוסטרליה, מתעוררת לחיים פעם בשנה ומארחת את תחרות הרודיאו המסורתית. תירוץ מצוין להתלבש כמו ניצבים במערבון פורסם 21.9.08 |
חתונה בטהיטי
Array
(
[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 700
[name] => אוסטרליה
[slug] => %d7%90%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%9c%d7%99%d7%94
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 700
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 699
[count] => 153
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 699
[name] => אוקייניה - אוסטרליה והפסיפיק
[slug] => australia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 699
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 333
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )