אוסטרליה: דרך האוקיינוס

דרך הגישה המקובלת אל הגרייט אושן רוד היא ממלבורן. נוסעים כשעה לאורך Princess Fwy (כביש מספר 1) עד ג'ילונג (Geelong), העיר השנייה בגודלה במדינת ויקטוריה, אחרי מלבורן, הבירה. זהו מרכז תעשייתי משמים, שהכביש המהיר עוקף אותו, למרבה השמחה. 21 קילומטר מפרידים בין ג'ילונג לבין עיירת הגולשים טורקי (Turquay), ו-16 קילומטר נוספים בינה לבין אנגלסי (Anglea). כאן תחילתו הרשמית של הכביש.

בקטע הדרך שבין אנגלסי, לורן ואפולו ביי (Apollo Bay) בולט הניגוד היפהפה בין חופי האוקיינוס מצידו האחד של הכביש להרים המיוערים של רכס אוטוויי (Otway) מצידו השני. בדרך חולפים על פני שורה של עיירות קיט עם חופי רחצה יפהפיים, המוצפות בקיץ בהמוני נופשים ממלבורן.

רכס האוטוויי נוצר לפני כ-150 מיליון שנה, כשהיבשת הדרומית הגדולה, גונדוואנה, התחילה להיפרד; לכן אפשר למצוא מאובנים רבים לאורך קו החוף. ב-1869 החלו לברא כאן יערות ולפנות שטחים לחקלאות. בהמשך הוקמו מנסרות והתפתחה תעשיית עץ משגשגת. יערות הגשם שבאזור היו אז בסכנת השמדה, אך ב-1889, לפני שהיה מאוחר מדי, הוכרז האזור כשמורה.

כשמונה קילומטרים לפני העיירה אפולו ביי פונים צפונה, במעלה Skenrs Creek Rd ונהנים ממסלול נסיעה קסום, בתוך יער עבות ועתיר לחות. ממשיכים עד צומת היינז (Haines Junction) ופונים בו מערבה אל Turtons Track. מדי פעם כדאי לעצור לחנייה קצרה בצד נחל קטן הטובל בצמחייה, וליהנות מהאפשרות להתבודד בטבע.

ממשיכים לאורך הדרך הלא-סלולה Beach Forest Rd, ומיד אחרי היישוב ביץ' פורסט, פונים ימינה אל Aire Valley Rd, המובילה אל מפל הופטון (Hopetoun Fall). אחרי מסלול קצר אל המפל ממשיכים לאורך Aire Valley Rd עד לצומת T, שבו פונים ימינה אל Binns Rd, כדי לחזור אל הגרייט אושן רוד.

אפשרות מומלצת נוספת: לפנות מהכניסה הדרומית של אפולו ביי ימינה, אל Berham Valley Rd ולנסוע אל שמורת בארהם פרדייס (Berham Paradise Scenic Reserve) הסמוכה. זהו כיס יער גשם יפה במיוחד, עם מסלול הליכה מעגלי קצר ואתר פיקניקים אינטימי מצידו השני של הכביש.

אל המגדלור והקואלה
לאחר שחוזרים אל אפולו ביי, ממשיכים 15 קילומטרים מערבה אל כיס יער גשם נוסף, מפורסם מאוד – מייטס רסט (Maits Rest). בתוך היער נבנה מסלול מסודר של ארבעים דקות הליכה, ולאורכו לוחות הסבר על מאפייניו של יער הגשם. כשנכנסים אל כיס יער גשם כזה וצועדים בין עצים גבוהים, שלמרגלותיהם סבך שרכים שופע, משטחי חזזיות ומיני טחב ופטריות, מרגישים כאילו פוסעים בארץ אגדית.

שלושה קילומטרים ממייטס רסט מתפצל Cape Otway Lighthouse Rd, המוביל, כמתבקש, אל מגדלור כף אוטוויי. הכביש, שאורכו 12 קילומטרים, עובר ביער המרשים שבשמורת אוטוויי, לפני שהוא מסתיים סמוך למגדלור. תמורת תשלום קטן אפשר להצטרף לאחר הסיורים המודרכים באתר היסטורי זה, שנבנה בשנת 1848 והציל את חייהם של ימאים רבים. צמוד למגדלור יש מבנים עתיקים, ששימשו בעבר כמגורים עבור שומרי המגדלור, והיום הם מושכרים במקומות לינה רומנטיים לתיירים (פרטים בלשכת המידע באפולו ביי).

כף אוטוויי (Cape Otway) היה בעבר הרחוק תחילתו של גשר יבשתי, שעבר דרך מה שהיום הוא האי קינג (King Island), וחיבר בין יבשת אוסטרליה לבין הפינה הצפון-מערבית של טסמניה. ייתכן שזו הסיבה לכך שאפשר לראות כאן רבים מבעלי החיים ומהעופות הנדירים במקומות אחרים באוסטרליה, אך נפוצים בטסמניה (למשל, הבז הנודד). אם תלונו באחד מאתרי הקמפינג שבשמורה, כדאי להצטייד בלילה בפנס ולצאת לטייל לאורך דרכי העפר, כדי לנסות לראות קואלות. אלה נמצאים בדרך כלל במרומי העצים, אבל לפעמים אפשר לפגוש קואלה שיצא לשוטט. בליל ירח מומלץ ללכת בחושך, לאתר רחשים וקולות של בעלי חיים, ורק אז להדליק את הפנס.

בחזרה לאורך הגרייט אושן רוד, מתרחק הכביש מקו החוף ומתפתל בתוך היער. כ-29 קילומטרים מפרידים בין הפנייה אל Cape Tway Lighthouse לבין לייברז היל (Lavers Hill), ועוד כחמישה קילומטרים עד פארק מלבה גאלי (Melba Gully State Park). מסלול קצר, אבל תלול, מטפס אל "העץ הגדול" (Big Tree), אקליפטוס (Eucalyptus Obliqua) שגילו נאמד ביותר מ-300 שנה והיקף גזעו מגיע ל-27 מטרים. בלילות הקיץ עורכים פקחי הפארק סיורים מודרכים לצפייה בחיפושית הזוהרת (Phengodidae).

גשר לונדון באוקיינוס ההודי
לאורך כ-29 קילומטרים נוספים נכנס הכביש אל שמורת פורט קמבל (Port Camble), שהיא רצועה צרה לאורך החוף. זוהי גולת הכותרת של הגרייט אושן רואד, ותצורות הסלע שבתוך המים הן שהקנו לו את פרסומו העולמי.

תצורות אלה הן תוצאה של המבנה הגיאולוגי של האזור, בשילוב עם עוצמתם של גלי הים, שמקורם בזרמים בדרום האוקיינוס ההודי, סמוך לאנטארקטיקה. המצוקים עשויים אבן חול, והגלים מכים בהם ומכרסמים בקטעיהם החלשים. גושי הסלע העמידים יותר מתנתקים עם הזמן מקו המצוק והופכים למעין איים במרחק מה ממנו.

לתצורות הסלע שמות ציוריים. "12 השליחים" (Twelve Apostles) הוא השם שניתן למקבץ של 12 תצורות סלע, שהיום נותרו מהן עשר בלבד. תצורה אחרת נקראה "גשר לונדון" (London Bridge), מכיוון שהזכירה במראה את הגשר המפורסם, אך ב-15 בינואר 1990 התמוטטה אחת משתי קשתותיה אל הים, כשהיא מותירה שני תיירים מופתעים על החלק המנותק מן החוף. השניים חולצו במסוק, והיום רק הציור על לוח ההסברים מעיד על המראה המקורי. לאורך קו המצוק בנויה טיילת עם רחבות תצפית, שמהן אפשר להשקיף על תצורות סלע יפהפיות נוספות.

קטע החוף, שבין כף אוטוויי לפורט פיירי מכונה "חוף הספינות הטרופות", שכן על קרקעית הים נמצאים שרידיהן של יותר משמונים ספינות. רבות מהן נשאו על סיפונן מהגרים, שקיוו להגיע אל שדות הזהב בוויקטוריה.

היום יש כאן מסלול הליכה, עם הסברים לגבי הספינות הטרופות, הגיאולוגיה והאקולוגיה של האזור. עם זאת, אין אפשרות קמפינג בשמורת פורט קמבל, פרט לאתר פרטי בתוך היישוב פורט קמבל עצמו.
הקצה המערבי של השמורה הוא נקודת הסיום הרשמית של הגרייט אושן רואד, אך גם בהמשכה יש כמה אתרים מומלצים.

לווייתנים וכלבי ים
וורנמבול (Warrnambool) נמצאת כ-66 קילומטרים מערבה משם, ואם מטיילים כאן מחוץ לעונת התיירות, זו הזדמנות נפלאה לצפות בלוויתן הבלנית הדרומית (Southern Right Whale). וורנמבול נחשבת לפעוטון של הבלנית הדרומית, וזה מאות שנים נוהגים הלווייתנים הללו להגיע אל חוף לוגאנ'ס (Lugan’s Beach), בין מאי לאוקטובר, כדי להמליט ולהכין את צאצאיהם לדרך הארוכה לאנטארקטיקה.
הלווייתנים שוחים לעיתים במרחק מטרים ספורים מהחוף, ואפשר לצפות בהם מרחבה מיוחדת שהוקמה בדיונות החול, כמה דקות ממרכז העיר. מספר הלווייתנים שמגיעים לחוף משתנה. יש סיכוי טוב לראות כאן אמא לווייתנית בחברת צאצאה הקטן. האבות נשארים לרוב במרחק רב יותר מן החוף. יש במקום לוח מידע לגבי הלוויתנים, וניתן לזהות כל אחד מהם לפי מבנה זנבו הייחודי.

מוורנמבול מוביל Princess Fwy (כביש מספר 1) לאורך 28 קילומטרים עד עיירת הדייגים הציורית פורט פיירי (Port Fairy). בשנות השלושים של המאה ה-19 התחילו להתיישב באזור ציידי לווייתנים וכלבי ים, וכמו במקומות אחרים באוסטרליה, הם דחקו את רגלי האבוריג'ינים.
לאחר שמספר הלווייתנים וכלבי הים הידלדל במידה משמעותית (ובאופן מחריד), עברו תושבי העיירה לעסוק בדיג ובחקלאות. יש כאן עדיין פעילות דיג שוקקת, והבתים הוויקטוריאניים מקנים לעיירה אווירה היסטורית נעימה. אפשר לקום בשעת בוקר מוקדמת, לשוטט ברחובות ובטיילת שלאורך נהר מוין Moyne)), לצפות בדייגים היוצאים אל הים ואף לקנות מהם דגים טריים. בחודש מרץ נערך כאן פסטיבל מוסיקת הפולק הגדול באוסטרליה.

מעברו השני של הנהר, המפריד בין מרכז העיר לחוף, נמצא האי גריפית'ס (Grifith’s Island), שהיה פעם תחנה לציד לווייתנים, והיום הוא שמורה של חיות-בר. היסעור קצר הזנב מגיע בסוף ספטמבר לקנן בדיונות החול שבאי. בינואר מטילות הנקבות את ביציהן, ובאפריל הם עפים מכאן. יש כאן מסלול הליכה (400 מטר), המוביל אל מגדלור רומנטי.

אם ממשיכים מערבה, לכיוון אוסטרליה הדרומית, כדאי להיכנס בדרך אל כף ברידג'ווטר (Cape Bridgewater), וללכת מסלול נחמד אל מושבה של כלבי ים (צריך להצטייד במשקפת). סמוך למגרש החניה, שממנו יוצא המסלול, יש בית תה מומלץ במיוחד, המשקיף אל מפרץ יפהפה. רוב המבקרים ממשיכים לאדלייד, בירת אוסטרליה הדרומית.