תפריט עמוד

אדום עולה – אל מרבדי הכלניות

שתפו:

מדי חורף, מסוף דצמבר ועד סוף פברואר, הכלניות מהדרות את העמקים, ההרים ושולי הדרכים. למרות שהן פורחות כמעט בכל מקום בארץ שבו שורר אקלים ים תיכוני, בכל זאת ישנם כמה אתרים שבהם ריכוזי הפריחה מרשימים ויפים במיוחד היוצרים מרבדי צבע מרהיבים.

בעת ביקור באתרי פריחת הכלנית תוכלו לשלוח את הילדים לבדוק בת כמה הכלנית. התשובה מסתתרת בתחתית הפרח: כשפרח הכלנית עדיין ניצן, הוא עטוף בעלים ירוקים. ככל שהוא מתבגר והולך מתארך הגבעול בקטע שבין מעטפת העלים לפרח עצמו. נוכל לבדוק עד כמה גדול המרחק אצל כלניות נבולות וכמה הוא קטן אצל היפות והצעירות. זה המקום להזכיר שהכלנית היא פרח מוגן וכי כל פגיעה בה אסורה. כשאנו פוסעים בשדות הפורחים חשוב מאוד להקפיד שלא לרמוס את הפרחים היפים. ועוד תוכלו לספר לילדים, שהכלנית נבחרה לפרח הלאומי של ישראל.

שימו לב שדבורים אינן פוקדות את הפרח. פרחי הכלנית חסרים את הצוף שהדבורים מחפשות. במקומן מגיעות חיפושיות גרגרניות שבאות כדי לזלול את גרגירי האבקה (הגוש השחור במרכז). מחקרים גילו כי דבורים כלל אינן רואות את הצבע האדום, אך הוא בולט מאד לעיני החיפושיות.


פריחת כלניות. לפרחי הכלנית אין צוף ועל כן הדבורים אינן נמשכות אליהם | צילום: אייסטוק

בארץ כמה פרחים אדומים שמציעים אבקה לחיפושיות בתמורה להאבקה. הראשונה לפרוח היא הכלנית, אחריה פורחת הנורית ולבסוף הפרג. תופעה זו, לפיה הפרחים האדומים, המושכים בעיקר חיפושיות, לא פורחים יחדיו אלא בסדר עוקב, נקראת "הגל האדום". הגל האדום הוא מעין התפתחות אבולוציונית המקטינה את התחרות ומאפשרת לפרחים "להתחלק" במאביקים. ואיך תבדילו בין שלושת הפרחים האדומים האלה? מלבד זמני הפריחה השונים, יש גם הבדלים במראה: לכלנית יש חמישה עלי כותרת, אין לה עלי גביע, וסביב בסיס האבקנים השחורים יש לרוב טבעת לבנה. גם לנורית יש מספר דומה של עלי כותרת אדומים ואבקנים שחורים, אולם בשונה מהכלנית יש לה עלי גביע ואין לה טבעת לבנה. לפרג יש ארבעה עלי כותרת, שבבסיסם כתמים שחורים.

שמורת בתרונות רוחמה
שמורת בתרונות רוחמה נראית אפרורית ויבשה משך רוב השנה, אולם מיד לאחר כמה מטחי גשם טובים מתעורר השטח לחיים. בתוך הירוק זרועות מאות כלניות אדומות הצומחות לצידם של צמחי מדבר כגון מתנן ורותם. את המראה משלימים שרביטי הפריחה הגבוהים של העירית הגדולה. במקום כמה מסלולי טיולים – הן לרכב, הן לאופניים והן ברגל. בהמשך החורף ובאביב צצים כאן כתמי צבע אדומים נוספים – נוריות ופרגים.

איך מגיעים: נוסעים דרומה בכביש מס' 40 עד צומת בית קמה. בצומת פונים ימינה בכביש מס' 293. כעבור 2.5 ק"מ לערך פונים צפונה (ימינה) בכביש מס' 334 "דרך ארץ הבתרונות", לעבר רוחמה ושדרות. כעבור 6 ק"מ מגיעים אל פניה ימינה משולטת בחום "ביתרונות רוחמה". השביל מתפתל בין הגבעות, נצמד לגדר המזרחית של קיבוץ רוחמה ופונה מזרחה. בקטע זה חולפת הדרך בשוליה הצפוניים של שמורת הטבע וניתן להשקיף ממנה על הביתרונות. סביב נקודת התצפית ניתן לעצור ולצאת להליכה רגלית.


פריחת הכלניות בצפון הנגב  | צילום: יהודית גרעין-כל, ישארפיק

גבעת הכלניות ליד חוות השיקמים
בנגב המערבי, סמוך לחוות השקמים, שהיתה ביתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל, נמצאת גבעה המכונה גבעת הכלניות (במפות היא מסומנת כחורבת הוגה), בה קבורים אריאל שרון ואשתו לילי. בחורף מתכסה הגבעה במרבדי כלניות הצובעים את מדרונותיה באדום קסום. האתר נמצא בשולי הכביש וההליכה בו פשוטה וקלה.

איך מגיעים: נוסעים דרומה בכביש מס' 40 עד צומת בית קמה. בצומת פונים ימינה בכביש מס' 293. כעבור 2.5 ק"מ לערך פונים צפונה (ימינה) בכביש מס' 334 "דרך ארץ הבתרונות". חולפים על פני קיבוץ דורות וכעבור 2 קילומטר מגיעים אל הגבעה הנמצאת מדרום (משמאל) לכביש ומסומנת במפות כחורבת הוגה (מפת סימון שבילים מס' 13, "מישור חוף הנגב והנגב המערבי").

שמורת פורה
עוד מקום מוצלח לראות כלניות בצפון הנגב הוא שמורת פורה. זוהי שמורת טבע קטנה, שרבים לא מכירים, המשתרעת על שטח של 12 דונם, באפיקו של נחל פורה – יובל של נחל שקמה. בחורף ובאביב יפה כאן במיוחד, עם פריחה מגוונת: שיחי רותם פורחים, נוריות, פרגים, עיריות, דברניות ועוד. אך כיוון שהפעם אנחנו מטיילים בעקבות הכלניות, מומלץ להגיע לכאן במהלך חודש פברואר, כשהגבעות נצבעות במרבדים אדומים שיוצרות המוני הכלניות.

איך מגיעים: נוסעים דרומה בכביש מס' 40. 15.5 ק"מ מצומת פלוגות נראה שילוט המכוון ימינה (מערבה) לעבר שמורת פורה.


שמורת פורה. בחורף מתכסות הגבעות במרבדי פריחה אדומים | צילום: צחי אבנור, פליקר

תל גודד
בשולי אחד התלים הארכיאולוגיים הגדולים בשפלת יהודה נמצאים כמה שדות כלניות יפים ומרשימים. הם נמצאים בסמוך לכביש, כך שההגעה אליהם אינה דורשת כל מאמץ מיוחד. מי שמחפש הרפתקאות יכול תמיד להצטייד בפנס ולתור את מערות המסתור בשיפולי תל גודד, לבקר במערכות התת קרקעיות המורכבות בגן הלאומי מרשה או לצאת לצעידה קלילה ויפה באחד המסלולים ממצפה משואה לעבר תל גודד (או הפוך).

איך מגיעים: מכביש מס' 1 פונים דרומה במחלף שער הגיא, ונוסעים דרומה בכביש מס' 38 לכיוון בית שמש וקרית גת. חולפים על פני הפנייה למצפה משואה וכארבעה קילומטרים אחריה ישנה התרחבות גדולה של השוליים, סלולה בחלקה, המשמשת כחניה. שדות הכלניות הגדולים נמצאים מעברו האחר של הכביש – חצו בזהירות!

צומת סעד ונחל גרר
צפון מערב הנגב מפורסם מאוד בכלניות הפורצות מתוך שממת המדבר. סביב קיבוץ בארי ישנם כמה אתרים המתהדרים בשפע מיוחד של האדום האדום הזה. מדרום לצומת סעד, ממש בשולי הכביש ישנו ריכוז אדיר של כלניות וריכוז דומה נמצא בתחילת שביל מתקני המים שהכשירה הקק"ל לאורך נחל גרר. המעוניינים לטייל עוד יכולים לנסוע או ללכת לאורך דרך מתקני המים או בשבילים הרבים (לרכב ולרגל) הנמצאים סביב קיבוץ בארי.

איך מגיעים: נוסעים בכביש מס' , דרומה עד צומת יד מרדכי. בצומת פונים שמאלה בכביש 34 אל צומת גבים. בצומת גבים פונים ימינה לעבר מפלסים וסעד. נוסעים עד צומת סעד, מעין צומת T כפולה, בה פונים שמאלה ומיד ימינה (כביש 32 דרום). כעבור 5 ק"מ נחלוף על פני הפניה ימינה (מערבה) לקיבוץ בארי. ארבע ק"מ נוספים דרומה יביאו אותנו אל ערוץ נחל גרר ופניה משולטת ימינה (מערבה) לעבר חניון רעים, נקודת ההתחלה.


כלניות ביער בארי | צילום: אלכס גל, ישראפיק

דרך נוף הבשור
דרך נוף הבשור חוצה אזורים פראיים ועשירים בחי ובצומח. עם זאת משך רוב השנה היא אפרורית, כאילו מסתירה את יופיה מעיני הבוחן אותה. יופי זה מתפרץ באביב, כאשר בערוץ הנחל עדיין ישנם גבים רבים, כשהקנים מוריקים וכששדות של פריחה מעטרים את הגדות ונמהלים בירק השדות החקלאיים והפרדסים. ניתן למצוא כלניות רבות לאורך כל הדרך, משובצות בין שפע פרחי בר אחרים. ויש גם אטרקציות נוספות – גשר החבלים התלוי, תל שרוחן הקדום ועוד.

איך מגיעים: נוסעים דרומה בכביש מס' עד צומת יד מרדכי. בצומת פונים שמאלה בכביש 34 אל צומת גבים. בצומת גבים פונים ימינה לעבר מפלסים וסעד. נוסעים עד צומת סעד, מעין צומת T כפולה, בה פונים שמאלה ומיד ימינה (כביש 232 דרום). ממשיכים בנסיעה ישר, חולפים על פני עיקול גדול שמאלה (תל גמה נראה מימין) וצומת גמה. כעבור 8 קילומטרים מגיעים אל צומת מעון בה פונים שמאלה (מזרחה) לעבר אפקים. כעבור 4.5 קילומטרים פונים ימינה (דרומה) בדרך עפר טובה מסומנת כחול, המסתיימת סמוך לצומת צאלים, שם גם נמצא גשר החבלים (מפת סימון שבילים מס' 13, "מישור חוף הנגב והנגב המערבי").

כלניות פורחות בשלל צבעים באזור מגידו | צילום: אביעד2001, ויקיפדיה עברית

מנחת מגידו
סמוך למנחת מגידו, בשולי כביש הסרגל, חבוי בינות עצי אקליפטוס אחד מריכוזי הכלניות המרשימים בארץ. בניגוד למקומות אחרים, כאן מובטחים לנו כל הגוונים שיודע פרח הכלנית להציג: מתחיל באדום המוכר וממשיך בלבן, גווני סגול שונים, ורוד ויש סיכויים שאפילו ניתקל בכלנית בעלת גוון תכלת נדיר. הגוונים השונים נוצרים כתוצאה ממשחק של גנים דומיננטיים וגנים רצסיביים (בדומה למה שאולי חלקנו יזכרו מניסויי הכלאת האפונים הלבנים והאדומים מלימודי ביולוגיה בתיכון), אך משום מה נדיר לפגוש את מופעיו בדרום הארץ.

איך מגיעים: נוסעים בכביש מס' 65 עד צומת מגידו; בצומת ממשיכים ישר לעבר עפולה בכביש הסרגל. כעבור חמישה ק"מ, קצת לפני צומת הסרגל, יש פנייה קטנה שמאלה למנחת מגידו. פונים, ועוד לפני שחונים מבינים למה היה כדאי לבוא… והנה טעימה ממה שמחכה לכם שם:

צילומים בכתבה: יהודית גרעין-כל, צחי אבנור, אלכס גל

 

אביב בישראל - ממעוף הציפור

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מישראל

אילת עם הילדים: ים של חוויות (כולל הדרך)
אילת עם הילדים: ים של חוויות (כולל הדרך)

דריה מעוז משתפת בחופשה משפחתית מהנה באילת שחוותה ממש לאחרונה. הטיול מתחיל מהדרך – אפשר לנסוע מכביש ים המלח ולחזור דרך מצפה רמון (או ההפך). באילת בחרה ...

ד"ר דריה מעוז | צילומים: דריה מעוז

עודכן 12.11.24

מגונדרות, יפהפיות וחזקות: ביקור בחוות האלפקות
מגונדרות, יפהפיות וחזקות: ביקור בחוות האלפקות

רפי קלמר ביקר בחוות האלפקות בהר הנגב ונזכר שהתאהב בהן לראשונה כבר בטיול בדרום אמריקה. 17 שנים עברו ועדיין נשארו הגעגועים ללאמות ולאלפקות, והמפגש איתן בחווה הקרובה ...

רפי קלמר | צילומים: דניאל בר וחיים רבייה

עודכן 4.9.24

נדודים 1: איכה אמשיך לנדוד?
נדודים 1: איכה אמשיך לנדוד?

אחרי קרוב לארבע שנות 'מבוא לנדודים' בקרוואן בארץ ישראל, הבשיל בי הרצון להמשיך את המסע האישי שלי אל מרחבי העולם כולו. ארבע שנים, מאז ראשית ימי הקורונה, ...

רונן רז | צילומים: רונן רז

עודכן 29.8.24

שתפו: