מכירים את זה שאומרים לכם שאתם צריכים לקחת חופש, אתם יודעים שאתם צריכים לקחת חופש, ובכל זאת – התשובה הקבועה שלכם היא: "אבל אין לי זמן, אני נורא עסוק. מה יהיה עם העבודה?". בכל מקרה, זו תמיד היתה התשובה שלי. למה "היתה" התשובה? מה השתנה? כי למדתי שיעור, והוא הולך כך: הזמן הכי טוב לצאת לחופש, הוא בדיוק כשאתה לא יכול להרשות לעצמך לצאת לחופש.
עבור רוב הישראלים, אחד המקומות הכי נחשקים לחופשה הוא תאילנד. זה קשור לקניות, לחופים, לעיסויים, לבננה לוטי ולשאר התענוגות שהמדינה הזו מציעה. אבל מה יעשו אותם אנשים שרוצים תאילנד, אך מעדיפים לא לשמוע הרבה עברית בחופשה שלהם? נוסעים לתאילנד האחרת. עדיין בדרום תאילנד, עדיין איים מדהימים עם מים תכולים וחופים ענקיים מלאים בחול לבנבן. אבל אחרת. מה שונה? תכף נגיע לזה. נחתנו בבנגקוק, ואת שני הלילות הראשונים בילינו במלון סופיטל SO היפהפה. שום דבר לא יכול היה להכין אותי לחוויה הזו. מדובר במלון בוטיק, אבל ענק. המון חדרים וגודל של מלון רגיל, אבל עם המון תשומת לב לפרטים, יחס אישי וחדרים שונים ומדהימים – כמו במלון בוטיק.
ביליתי בלא מעט מלונות חיי, אבל טרם שהיתי במלון שבו יש יותר אנשי צוות מאורחים. אם אתם מהטיפוסים המפונקים, תיהנו כאן מכל רגע. זה מתחיל מיחס אישי של "הו, חיכינו לך, מר אללוף" ופקידת קבלה שמלווה אותך לקומה ה-9, ובמקביל לטקס ה-welcome drink, רושמת אותך למלון. לאחר מכן לוקחים אתכם לאחד מארבעה סוגי חדרים, על בסיס ארבעה יסודות: מים, אדמה, עץ ומתכת. לתאר את החדרים כמהממים יהיה תיאור חסר. הגודל, הפאר, היוקרה והפרגון האדיר הם יוצאי דופן. מכונת אספרסו בכל חדר, עם קפסולות ללא תוספת תשלום. צלוחית פירות אקזוטיים ושוקולדים מונחת בחדר בכל יום בשש בערב, כמובן לאחר שהחדרנית עושה את הסיבוב השני שלה באותו היום, כדי לוודא שהמיטה מוצעת ויש מגבות נקיות. גם המיניבר כלול במחיר, וזה מייצר תחושה שלא באים לנסות לסחוט ממך כסף כל הזמן. חדר כושר, בר גג בקומה ה-29, מסעדה מפוארת ובריכת אינפיניטי בקומה ה-12, עם נוף לפארק ירוק במרכז בנגקוק – משלימים חווית אירוח נדירה.
נחתנו בקראבי, בדרום תאילנד. בפעם הראשונה ששמעתי שזה אזור מוסלמי, הרגשתי קצת אי נוחות, אבל זו התפוגגה מהר מאוד. האנשים היו חביבים כמו שתאילנדים חביבים לתיירים בדרך כלל. פוליטיקה לא עניינה אותם, אבל כדורגל כן. נהג הטוקטוק שליווה אותי במהלך הסיור היה נער שמעריץ את הכדורגלן וויין רוני ממנצ'סטר יונייטד. אני אמרתי לו שלדעתי השנה ליברפול ייקחו אליפות. הוא חשב דווקא שצ'לסי. נראה. מקראבי המשכנו לקו לנטה. יש שני כלי התעבורה העיקריים באיים: ביבשה – זהו כמובן הטוקטוק, אופנוע עם מתקן להסעת שלושה נוסעים. במים – כלי השיט המסורתי הוא ה-Long tail, ספינת זנב ארוך, שבה המנוע נמצא על גבי מוט ההיגוי.
אחד המקומות שביקרנו בהם היה כפר תאילנדי מסורתי: נשות הכפר כותשות פולי קפה, מכינות ממתק אורז דביק המבושל בחלב קוקוס או תופרות כריות מסורתיות. משם הפלגנו לסאלה דאן, שם אכלנו צהריים (רוב התפריט מורכב ממאכלי ים) וקנינו חולצות, כפכפים ומשקפי שמש. לאחר מכן ביקרנו בקהילת דייגים בשם טובליה. אנשים שחיים בפחונים, בתנאים לא תנאים, ועדיין, למרות הפשטות והמחסור (ואולי בגללם), הם מחייכים. זו תזכורת מצוינת לכל מי מאתנו שמרגיש שקשה לו או רע לו – להגיד תודה על מה שיש, כי הדברים שאנחנו מקבלים כמובן מאליו, הם דברים שאותם אנשים מפנטזים עליהם.
ההפלגה נמשכה והפעם עברנו לקיאקים, עמם חתרנו למים רדודים ליד ת'ונג אי פנג, קהילה אקולוגית קטנה, שם שתלנו עשב ים. בכלל, מי שמחפש משהו שהוא לא רק "בטן-גב", אלא רוצה להכיר את התרבות המקומית, להבין איך חיים המקומיים ולשמוע קצת על מסורת והיסטוריה – יש את זה כאן בשפע. כמו, למשל, אותו מסגד בו פגשנו עשרות ילדים תאילנדים מוסלמים בהפסקת הצהריים שלהם. חלקם התביישו וחלקם נהנו מתשומת הלב – זה היה בהחלט רגע מרתק.
עוד היו עשרות איים בודדים, ממש כמו בסרטים, שאליהם מגיעים בספינות מנוע מהירות, והם מציעים טבע פראי במיטבו, שקיעות בצבעים שלא הכרתם וחוויה אחר חוויה. באחד האיים מול קראבי, ממש באמצע שום מקום, המתין לנו צוות של מלון סופיטל המקומי, עם שלוש מעסות, מזנון עמוס כל טוב עם אוכל וייטנאמי ותאילנדי וקינוחים מדהימים. אבל הקינוח האמיתי היה מופע האש, שהסתיים בהדלקת אבוקה מעופפת. מבקשים משאלה ואז מדליקים את האבוקה שבבסיס, והחום שהיא מפיצה מנפח מעין בלון קטן מנייר – ואז היא מתחילה לעופף לשמים. אחת ההפתעות הגדולות בטיול חיכתה לנו ב-Waree Raska. באמצע שומקום, בתוך הג'ונגל, במקום שבו אפילו למקומיים אין קליטה בסלולארי, נבנה ספא ובו מעיינות של מים חמים. אלו מים מינרלים, ללא ניחוח של גופרית. מתחילים בבריכה עם מים פושרים, ממנה עוברים לבריכת מים חמים ולאחר מכן – למים רותחים. עכשיו, כשאתם "מבושלים", אתם זוכים לטיפול פילינג בבריכה. לאחר ששטפתם את עצמכם, אתם מוזמנים לבקתה בלב היער, ושם, מוקפים צמחייה וציפורים מצייצות, אתם זוכים לעיסוי תאילנדי מסורתי. הדבר היחידי שקוטע את הטיפול הוא הפסקה קצרה כדי שתוכלו לשתות את מיץ הקוקוס ישירות מן הפרי. זו חוויה שאסור לפספס.
התאילנדים אומרים שהטבע אינו אילם, זה האדם שחירש. וגם כשאתה בתאילנד, לוקח זמן להבין עד כמה זה נכון. לא משנה אם אתה שוכב על חוף הים ובוהה בקו האופק או שרוע על שפת הבריכה שמשקיפה לחוף ומנסה לנחש איפה הבריכה נגמרת והים מתחיל. אתה יכול להיות על אי בודד שאפשר להגיע אליו רק בסירת מנוע, ולגלות איגואנה ממש לידך. לשבת ולהקשיב לטבע ולעצמך. זהו מקום נפלא להתפרק לאלפי רסיסים, ואז להתחבר בחזרה מחדש. אז אם אין לכם זמן לחופש, תזכרו: זה בדיוק הזמן לצאת לחופש. בתאילנד האחרת. ___ הכותב יצא מטעם מסע אחר אונליין וכאורח של לשכת התיירות של תאילנד בישראל TAT |
רוצים לטעום מכל הטוב שיש לתאילנד להציע אבל בלי לפגוש את החבר'ה מהצבא, השכנה מהקומה מתחת או המורה של הילדים? בדרום תאילנד יש איים מדהימים, עם חופים לבנים ומי טורקיז, בלי גדודי תיירים ועם שלווה אינסופית ונופים מהסרטים. חופשה בתאילנד האחרת פורסם 13.5.14 |
.jpg)
שוק בעלי החיים בבנגקוק
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 374
[name] => אסיה
[slug] => asia
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 374
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 3478
[filter] => raw
[term_order] => 0
) [country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 451
[name] => תאילנד
[slug] => thailand
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 451
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 224
[filter] => raw
[term_order] => 0
) )